מעצמת היי-טק חדשנית, חינוך טכנולוגי מיושן

>> תקציב משרד החינוך ל-2011-2012 יסתכם ב-35 מיליארד שקל ו-36 מיליארד שקל בהתאמה. מדובר באחד התקציבים הגבוהים שישראל העמידה בשנים האחרונות למשרד. שר החינוך, גדעון סער, מעוניין להטביע את חותמו, אך נראה כי אין השקעה מספיקה בחינוך הטכנולוגי.



בשלוש השנים האחרונות נעשתה קפיצה גדולה בעולם בתחום החינוך הטכנולוגי, אך לא בישראל. במחקר השוואתי בינלאומי (מחקר sites) עלה כי רק בשליש מבתי הספר בישראל היחס בין מספר התלמידים למספר המחשבים ב-2006 הגיע ליעד שהציב משרד החינוך - 1:10. ברבע מבתי הספר היחס אף מגיע ל-1:20.

על פי המחקר, בשל מצב תשתיות המחשוב, ישראל מדורגת בשליש התחתון מבחינת רמת התקשוב בקרב המדינות שהשתתפו במחקר. עוד עלה כי מאז 1998, חלה הרעה בנגישות תלמידים למחשבים בבתי הספר. כך למשל, הוכפל מספר בתי הספר שבהם היחס הוא יותר מ-1:20. עקב כך, דורגה ישראל בתחתית הדירוג בנוגע למידת השיפור בתשתיות בעשור האחרון לעומת מדינות אחרות במחקר.



הנתונים מצביעים על ירידה ניכרת במספר המחשבים במערכת החינוך מינואר 2006 עד יוני 2008, ובעקבות זאת על עלייה במספר התלמידים הממוצע לכל עמדת מחשב - מ-12.2 תלמידים למחשב ב-2006 ל-15.5 תלמידים בממוצע למחשב ביוני 2008.



במושב שעסק בתחום החינוך בכנס הרצליה 2010, עלתה לדיון השאלה אם מערכת החינוך הישראלית מבינה בכלל מהן המיומניות הדרושות לחיים במאה ה-21 כך שתוכל להכשיר את התלמידים לחיים בעידן המידע ולהצלחה בכלכלה הגלובלית.



הטענה היא שקיים פער עצום בין האופן שבו התלמידים של היום משתמשים בטכנולוגיות הדיגיטליות בכל היבטי החיים ובין האופן שבו הם לומדים בבית הספר. התלמידים חיים בעולם רווי טכנולוגיה ומשתמשים בו לצרכים רבים שאינם לימודיים.



הם מתקשרים עם אחרים, פעילים ברשתות חברתיות, צורכים ויוצרים מדיה ברשת (סרטוני וידיאו, מוסיקה ותמונות), אך השימוש בטכנולוגיות לצרכים לימודיים מוגבל בעיקר לפעולות חיפוש מידע וכתיבת עבודות. יותר ממחציתם, לפי סקר שנערך לקראת כנס הרצליה, חושבים שבית הספר אינו מכין אותם לעתיד ולא מקנה להם את המיומנויות הנחוצות כדי להשתלב בעולם התעסוקה של המאה ה-21.



תוכנית לאומית לתקשוב



בישראל מודעים למצב הבעייתי של מערכת החינוך. לכן, הניח סער ב-2009 תוכנית לאומית ראשונה לתקשוב מערכת החינוך. זוהי תוכנית חומש שתפקידה הוא להציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם.



החזון של שר החינוך הוא ליצור "ילקוט דיגיטלי" לכל תלמיד ולכל מורה. הכוונה היא לעבור לספרים דיגיטלים משולבי מדיה, ליצור מאגרי מידע, לאפשר פעילויות למידה, יצירה ותרגול אינטראקטיביות ולפתח כלי מדידה והערכה מקוונים.



התוכנית הלאומית לתקשוב מערכת החינוך אמורה לפעול בכ-3,000 בתי ספר. מהם כ-1,800 בתי ספר יסודיים, כ-1,000 חטיבות ביניים ותיכונים וכ-250 בתי ספר של החינוך המיוחד, אך בינתיים התוכנית רק בראשיתה.



העלות הממוצעת הכוללת לבית ספר לחמש שנים היא מיליון שקל והעלות הכוללת של התוכנית היא 3 מיליארד שקל. חלק נכבד מהתוכנית מתמקד גם בפיתוח מקצועי של מורים ומנהלים ולא רק בהקמת תשתיות טכנולוגיות.



התוכנית כוללת כמה חלקים: המטרה הראשונה היא להקים תשתיות תקשוב בבתי הספר. תשתיות אלה יכללו רשתות תקשורת אלחוטית בפס רחב, מחשב מרכזי לכל כיתה, מקרן ולוח אינטראקטיבים, מחשבים ניידים למורים, מחשבים לתלמידים, מערכת לניהול הוראה, למידה והערכה ממוחשבת, תכנים דיגיטליים ופורטל בית ספרי.



לפי ההערכות, כיום כ-6,000 תלמידים ב-30 בתי ספר ברחבי ישראל מגיעים כל יום עם מחשב נייד לכיתה. לבית הספר תיכון מבואות הנגב, למשל, כל התלמידים מגיעים מדי יום עם מחשב נייד. גם כל תלמידי מערכת החינוך בגני תקווה, מכתות ה'-ט' מגיעים עם מחשב נייד, וכך גם תלמידים במערכת החינוך של היישוב סביון.



תוכנית התקשוב הלאומית של סער תחל בשילוב מחשב ומקרן בכל כיתה רק לאחר אישור תקציב המדינה. מנהלים ומורים מתחילים בימים אלה בהשתלמויות, כשבשלב הראשון התוכנית מיועדת ל-100 בתי ספר במחוז הצפון ול-100 בתי ספר במחוז הדרום.



תשתיות הן כמובן דבר חשוב, אבל ללא ייצוג דיגיטלי של החומר הלימודי, לא ניתן יהיה ללמוד. במערכת החינוך החליטו לעבור למדיניות פיתוח ורכישה של תכנים דיגיטליים, להעניק תקן לכל ספקי התוכן ולהקנות תקציב שנתי ייעודי שייאפשר לבית הספר לרכוש תוכן איכותי. אלא שגם כאן המהפכה רק בראשית הדרך ורוב תלמידי ישראל עדיין לומדים כמו פעם - עם ספר מודפס, מחברת ומורה שכותבת על הלוח.



מספר מועט של גופים מנסה כיום בישראל לפעול לשינוי המצב. אחד הגופים החשובים ביותר כיום בתחום יצירת תוכן ממוחשב לבתי ספר במדינת ישראל הוא מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) - שפועל כמלכ"ר.



מט"ח צפוי לסיים את 2010 עם תקציב של 125 מיליון שקל, כשכל הכנסה עודפת מפיתוח תכנים וממקורות הכנסה אחרים, מושקע בפיתוח תוכן דיגיטלי. מט"ח לא לבד - גוף נוסף שפועל בתחום התוכן הדיגיטלי הוא סנונית. ויש כמובן את מיזם עת הדעת, הסטארט-אפ שמפתח תוכני לימוד דיגיטליים.



עוברים לילקוט דיגיטלי



גילה בן-הר, מנכ"לית מט"ח, אומרת כי כבר לפני שלוש שנים הבינו בחברה שעולם החינוך צועד לסביבה של אחד על אחד - מחשב לכל ילד. "הילדים הולכים להיפרד מהילקוט המסורתי ולעבור לילקוט דיגיטלי. אין סיבה לסחוב את הספרים בתיק".



בן-הר אומרת שהמחשוב כשלעצמו כיעד לא כל כך מעניין אותה. "מחשבים הם אמצעי עזר למערכת חינוך. הם נועדו ליצור סביבה מעניינת ומאתגרת. אנחנו חייבים לשנות את דרך ההוראה ולהפוך אותה למאתגרת. הילדים מגיעים לכיתה עם האייפון, האייפד והמחשב. הם מולטי טסקינג. ומה הם מוצאים? בית ספר מהמאה הקודמת".



גיא לוי, מנהל מוצרים מתוקשבים במט"ח, אומר כי "הטענה היא שבעוד עשור מחצית מהמקצועות בשוק העבודה כיום לא יהיו קיימים כי לא תהיה להם דרישה. אחת משאלות המפתח היא איך במערכת החינוך מכינים ילד שנכנס לבית הספר ב-2010 ויוצא ממערכת החינוך ב-2022? אנחנו סבורים שמי שלא יפתח תלמידים יצירתיים, חדשניים ובעלי חשיבה ביקורתית - לא יעמוד במשימה הזאת".



לוי הוסיף כי "יש צורך לעבוד בצוות כי במקומות עבודה עובדים על פרויקטים משותפים. זה בדיוק מה אנחנו מנסים לענות עליו במט"ח. באחד הכנסים שהשתתפתי בהם, ביקשו ממני לתאר את מערכת החינוך בעוד 25 שנה. אמרתי שגם ב-2025 תפקיד המורה יהיה להנחות את התלמידים וללוות אותם. ולכן החלק החשוב בהכנסת טכנולוגיה לבתי הספר הוא הכשרת המורים והפיתוח המקצועי שלהם. אתה חייב לעזור למורים להיות בחזית כדי שיעזרו לתלמידים".



בן-הר הוסיפה כי "במקום לבקש מהתלמידים מידע, המורה צריך ליהפך לעוזר שמסייע בחיפוש מידע. שהתלמיד יידע לחפש ב-google earth - לאסוף מידע מכמה מקורות. צריך לתת לתלמיד שאלות ברמה גבוהה שמצריכות חשיבה. הטכנולוגיה עוזרת בכך שהיא מאפשרת למורה לתת משוב מיידי לתלמיד".



אחת המטלות שמט"ח מתמודד איתן יחסית בהצלחה היא הפיכת חומרי לימוד רבים לממוחשבים. המטרה היא לשנות את המצב הקיים, שבו כל קיץ נאלצים ההורים לרכוש הרבה ספרי לימוד יקרים. הרעיון הוא להעביר את כל הספרים לרשת האינטרנט כדי שיהיו נגישים. במט"ח לא רוצים להסתפק בסריקה שלהם, אלא הרבה יותר מכך. לוי מאמין שיש יתרון נוסף בספרים דיגיטליים: "הבעיה עם ספרי לימוד היא שהם אינם מתעדכנים, אבל בספרים דיגטליים זה אפשרי. אפשר לשלב בתוכם קטעי מדיה מיו-טיוב או ממקורות מידע אחרים".



בפריפריה סובלים יותר



בן-הר מודאגת מהמצב במערכת החינוך הישראלית. "47% מתלמידי ישראל משיגים תעודת בגרות. חלק מהתלמידים בכלל לא מנסה לגשת לבחינות. הילדים בפריפריה סובלים יותר. באמצעות מערכת חינוך שנשענת על מחשבים ותוכן דיגיטלי, אפשר לדאוג לכך שיותר ילדים בפריפריה יצליחו בלימודים. יש לנו פרויקט של חונכות וירטואלית בשם נחשון שמאפשר כיום ל-3,500 תלמידים מהפריפריה ללמוד פיסיקה, כימיה ומקצועות נוספים באמצעות מחשב מרחוק. לא תמיד יש בפריפריה את המורים הכי מוכשרים והציוד המתאים.



"אנחנו מעריכים שככל שיעבור זמן יותר תלמידים יעזבו את הספרים המודפסים ויעברו לקרוא בספרים שנמצאים באינטרנט", אומר לוי. "לקראת שנת הלימודים הבאה אנחנו צופים שבהרבה כיתות בישראל, תלמידים רבים לא יגיעו עם ילקוט לבית הספר, אלא עם מחשב. מהפכת ספרי הלימוד ברשת יצאה לדרך. מדי יום יש פניות רבות של בתי ספר, מורים ותלמידים להתחברות לספרי הלימוד ברשת".



איך בתי ספר מקבלים את מערכת אופק לספרים דיגיטליים?



בן-הר: "זה עדיין לוקח זמן. השנה ישתמשו במערכת אלפי תלמידים, אבל השאלה היא איך משתמשים בזה בצורה נכונה. מתוך 1,000 בתי ספר שיש להם גישה למערכת, אני יכולה לומר ש-300-400 בתי ספר עובדים עם המערכת בצורה אינטנסיבית. אנחנו שולחים בכל חודש דו"ח למנהל בית הספר, שמציג לו את הפעילות של כל מורה וכיתה במערכת אופק".



לוי: "לפני שלוש שנים וחצי עלינו עם אופק. בשנה הראשונה השתמשו במערכת 200 בתי ספר דוברי עברית. השנה אנחנו עולים ל-700 בתי ספר דוברי עברית. בבתי ספר שיש בהם תשתיות מחשוב, מחשבים ניידים לילדים וחיבור לאינטרנט באמצעות רשת ולא בכיתת מחשבים ייעודית, נמצא שהשימוש במערכת של אופק גבוה פי שלושה".



בהרבה בתי ספר אין מחשב עם אינטרנט לכל ילד. באיזו מידה מדובר בחסם עבורכם?



בן-הר: "זה חסם, אבל בנינו מודל כלכלי שמאפשר לתלמידים להשתמש בספרים דיגיטליים ובכסף שייחסך בתי הספר יוכלו לרכוש מחשבים ניידים".



לוי: "אנחנו מנהלים שיחות עם גופי סלולר וגופי תקשורת כדי לפרוס בכמה שיותר בתי ספר רשתות תקשורת ואפשר חיבור לרשת האינטרנט".



בן-הר: "אי אפשר לחכות עד ששר התקשורת ושר החינוך יגיעו להחלטה שצריך לאפשר לכל תלמיד חיבור לאינטרנט בחינם. אז אנחנו מדברים עם גופים שונים כדי להתחבר לרשת האינטרנט בצורה זולה. יש כאן שוק ענק של מיליון תלמידים. בעשר השנים האחרונות, ישראל לא השקיעה דבר בתשתיות מחשוב. הגענו לנתונים קשים מאוד. יש את הרפורמה הגדולה, שמטרתה לאפשר מחשב לכל מורה ולהביא מקרן לכל כיתה, אבל עדיין הפער של ישראל מול מדינות אחרות ב-oecd הוא עצום.



"צריך סכום עתק כדי להתגבר על הפער הזה. המסר שלי למדינה הוא כזה: תשקיעו בפריפריה ותספקו תשתיות לאינטרנט. אנחנו נאפשר לתלמידים לרכוש ספרים דיגיטליים במקום ספרים מודפסים ועם הכסף שיחסכו יקנו מחשבים ניידים".



"לא תמיד המצב היה כזה בישראל, היו תקופות טובות. בייחוד ב-1995-2000. פרויקט מחר 98 עירב הרבה כסף שהושקע במחשוב במערכת החינוך, אבל אחריו הכל נחתך. לא היה תקציב למחשוב מערכת החינוך. במסגרת הרפורמה החדשה של שר החינוך 200 בתי ספר מקבלים כעת תקציב לרכישת תוכן. יש כיום בתי ספר בניהול עצמי או רשויות מקומיות שרוכשות תוכן שכזה בכסף, אבל תפקיד המדינה לדאוג לפריפריה ולרשויות החלשות ולדאוג שבכל בתי הספר זה יקרה".