ורדה אלשיך: "כשעורכי הדין יתחילו לשלם הוצאות למדינה - הם יפסיקו להגיש תיקים ללא בסיס"

>> אווירת השמחה והחגיגיות ששררה ביום חמישי במכללה למינהל לרגל ציון 20 שנה למהפכת המכללות, גרמה למשתתפי הפאנל שעסק בהשלכות מהפכת המכללות על מקצוע עריכת הדין להתבטא באופטימיות, למרות תופעות כמו הצפת המקצוע, ריבוי התדיינויות משפטיות וירידה ביוקרת המקצוע.

ישראל, כידוע, מחזיקה בשיא עולמי מפוקפק של מספר עורכי הדין לתושב, עם יחס של עורך דין אחד על כל 163 תושבים. בתל אביב המצב קיצוני אף יותר עם יחס של עו"ד אחד על כל 33 תושבים.



סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת ורדה אלשיך, הציעה להתמודד עם תופעת ריבוי ההתדיינויות המשפטיות המיותרות באמצעות הטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה. לדבריה "כשעורכי הדין יתחילו לשלם הוצאות לאוצר המדינה, הם יפסיקו להגיש תיקים ללא ידיים ורגליים. אין ספק שריבוי עורכי הדין גורם לריבוי התדיינויות. הם חייבים ליצור לעצמם שדה מרעה".



אלשיך סבורה שאין צורך להגביל אדם מללמוד משפטים. לטענתה צריך להגביל את יכולת הכניסה למקצוע. "בחינות הלשכה לא צריכות להיות באיקסים (הכוונה לכך שבחינות הלשכה במתכונתן כיום הן בחינות אמריקאיות ולא בחינות שבודקות את יכולת הניתוח המשפטי של הנבחן). מועמד צריך להיבחן על היכולת שלו לנתח תיק משפטי", היא אומרת. "אני לא רוצה לראות ידע אלא הבנה משפטית".



נכס חברתי - ולא נאחס



אלשיך סיפרה כי היא באופן אישי אינה מבדילה בין בוגרי מכללות ובין בוגרי אוניברסיטאות, ובאחרונה קיבלה מתמחה בוגרת המכללה למינהל. היא תיארה כיצד שני עורכי דין ותיקים, שאינם בוגרי מכללות, התקוטטו יום אחד מחוץ לאולמה ואחד נשך את אוזנו של עמיתו, שנאלץ לגשת לבית החולים איכילוב הסמוך.



אלשיך קוננה על ההידרדרות האתית של עורכי הדין המופיעים בפניה. "כיום נכנס עו"ד לאולם וטוען עם גלימה זרוקה על הכתף ומשקפי שמש על הראש. אני אומרת לו 'תוריד את קולטי השמש'. אומרים לי עורכי דין 'את לא מבינה אותי'. לי היתה מתייבשת הלשון לפני שהייתי אומרת זאת לשופט". בסיכום דבריה היא הביעה דאגה ממצב המקצוע. "אני מטבעי אופטימית. אבל אם לא ישימו הגבלה על הכניסה למקצוע, נגיע למצב מאוד גרוע ללא שום תועלת חברתית".



עו"ד אלי זהר, העומד בראש משרד מ. זליגמן ומייצג בין היתר את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, מודאג מכך שריבוי המשפטנות, לגישתו, מביא לבעיה חברתית. "יש לי דאגה אמיתית גוברת והולכת בשל הרגולציה הקשה, החקיקה הקיצונית והשתלטות המשפט על אורחות חיינו לאורך, לרוחב ובאלכסון. אני לא מעלה על קצה דעתי שהדבר נובע מהצורך למצוא עיסוק למשפטנים".



זהר סבור כי החשיבה המשפטית הקטגוריאלית מביאה את המשפטנים להכתיב מציאות משפטית על כל רובדי החיים. לדבריו "כשמשפטן לומד לחשוב לפי אינטרסים ראויים להגנה הוא עובר לחשוב על ניגודי אינטרסים, ומכאן הוא יוצר מערכות שלמות שבהן המשפטן שולט על חיינו. אני רואה בכך קושי אמיתי".



הוא ציין כי לדעתו "מי שמנהלים את משרדי הממשלה וקובעים הם היועצים המשפטיים, לא המנכ"ל ולא השר. נדמה לי שבכך אנחנו מטים את החברה הישראלית לכיוון שהוא בעיני קשה". זהר הסביר כי מאחר שהמדינה נכשלה בהנחלת ערכים באמצעות חינוך בסיסי "המפלט של כל הנבלות שנעשות הוא המשפט. זה מצב שמכביד ומקשה ומטריד. יש שינוי איזון בין עולם הערכים לעולם המשפטים".



עו"ד ארנה לין אמרה כי לדעתה, "החינוך המשפטי הוא חינוך של זכויות ודמוקרטיה. כמה שיותר אנשים שלומדים זאת - זה יותר טוב. שוק העבודה יארגן את עצמו והוא כבר מתחיל בכך. יש למכללות תפקיד חברתי לצד התפקיד המקצועי. אנשים שלומדים משפטים יכולים להיות נכס חברתי ולא רק נאחס חברתי".



לין ציינה כי הרפורמה שמטרתה לשנות את מתכונת בחני לשכת עורכי הדין מוכנה וכל שנחוץ הוא חתימה של שר המשפטים, ואולם לדבריה "יש 15 אלף סטודנטים חדשים למשפטים בכל שנה ושר המשפטים הוא איש פוליטי. הוא חושש לאבד תמיכה בקרב הציבור הגדול הזה".