המשקיעים במנות לומדים לאהוב משברים

>> אין זה סוד שבעשר השנים האחרונות שוק המניות האמריקאי היה מקום רע להשקיע בו. השוק התנדנד בפראות, עבר שתי בועות ושני משברים חריפים, ונכון להיום הוא נמצא בערך במקום שבו עמד לפני עשור. באוקטובר 2000 ניצב מדד דאו ג'ונס ברמה של כ-10,500 נקודות, וכיום הוא נסחר סביב 11,100 נקודות.



גם אם מוסיפים את הדיווידנדים שחילקו החברות במדד (כ-2% בשנה), עדיין מדובר בתשואה שנתית כוללת שבקושי משיגה את האינפלציה. מדובר בתשואה נמוכה ולא מספקת, שנמוכה גם מהתשואה שהניבו באותו הזמן אג"ח ממשלתיות.

מי שמשקיע במניות לטווחים ארוכים בהחלט רשאי לראות עצמו מאוכזב מהתשואה שקיבל בשוק האמריקאי, מה גם שהיא לוותה בתנודתיות מסמרת שיער.



התנודתיות החריפה של שוק המניות נתפשת לא פעם כחיסרון שעליו צריכים המשקיעים לדרוש פיצוי. אבל לתנודתיות יש גם צד נוסף: היא עשויה לא פעם להיטיב עם משקיעים שנוקטים אסטרטגיה הידועה בשם "השקעה במנות קבועות".



השקעה במנות קבועות היא אסטרטגיית השקעות שמנטרלת במידה משמעותית את תנודות השוק על פני טווחי זמן ארוכים, ובכך יתרונה הגדול. מדובר באסטרטגיה פשוטה מאוד לביצוע: צריך רק להחליט מהו הסכום שרוצים להשקיע, באיזו תדירות להשקיע אותו - וכמובן באילו נכסים להשקיע.



לצורך הדגמת השקעה במנות נבדוק מודל פשוט של השקעה במדד השוק על פני חמש שנים. הבדיקה תכלול שלושה תרחישים שונים: שוק שיורד ואחר כך עולה (1), שוק שעולה ואחר כך יורד (2), ושוק שיורד ואחר כך עולה אך לא מצליח לחזור לרמתו הראשונית (3). במקביל נשווה את מצבו של משקיע במנות למשקיע באג"ח ממשלתיות שמחירן רק עולה, אבל בשיעור נמוך - בדומה לתשואות הנמוכות ששוררות כיום בשוק האג"ח הממשלתיות.



מה יקרה לתיקי השקעות כאלה לאחר חמש שנים? הנה הפירוט:



תרחיש ביקורת - תיק האג"ח



מה קרה בשוק? מדד האג"ח החל את דרכו ב-100 נקודות ועלה מדי שנה בשתי נקודות. בתום חמש שנים הגיע המדד ל-110 נקודות.



מהי תשואת השוק? 110 חלקי 100 כלומר 10%.



מה עשה תיק האג"ח? מכיוון שהכסף הושקע במנות, תשואת התיק תהיה נמוכה יותר מתשואת השוק, שכן חלק מהאג"ח נרכשו במחירים גבוהים יותר. תשואת תיק האג"ח תהיה אם כן 5.8%.



תרחיש 1 - תיק מניות



מה קרה בשוק? קודם ירידות, אחר כך עליות. מדד המניות החל את דרכו ב-100 נקודות. בשנה הראשונה הוא ירד ב-10% ל-90 נקודות, ובשנה השנייה הוא ירד ל-80 נקודות. החל מהשנה השלישית הוא חזר לעלות ב-10 נקודות כל שנה, ובתום חמש שנים הוא הגיע ל-110 נקודות.



מהי תשואת השוק? 110 חלקי 100, כלומר 10%.



מה עשה תיק המניות? מכיוון שחלק מהסכומים הושקעו כאשר המדדים היו נמוכים מאוד (90 נקודות ו-80 נקודות), המשקיע הצליח לקנות יחידות מדד רבות בשנים הראשונות להשקעה והחזיר את הפסדיו במהירות. עובדה זו סייעה לו להשיג תשואה נאה יותר מאשר בתיק האג"ח. תשואת התיק כולו תגיע לאחר חמש שנים ל-20.4%.



תרחיש 2 - תיק מניות



מה קרה בשוק? קודם עליות, אחר כך ירידות. מדד המניות החל את דרכו ב-100 נקודות. במשך שלוש שנים רצופות הוא עלה בעשר נקודות בכל שנה עד שהגיע ל-130 נקודות. בשנתיים הבאות המדד ירד ב-10 נקודות בכל שנה ולבסוף עצר ב-110 נקודות.



מהי תשואת השוק? 110 חלקי 100 כלומר 10%.



מה עשה התיק? מכיוון שרוב הכסף בתיק הושקע כאשר מחירי המניות היו גבוהים, תשואת התיק נפגעה מאוד. בסופן של ארבע השנים הניב תיק המניות תשואה שלילית של 4.4%.



תרחיש 3 - תיק מניות



מה קרה בשוק? קודם ירידות חדות ואחר כך עלייה מתונה. מדד המניות החל את דרכו ב-100 נקודות. בשנתיים הראשונות הוא ירד בעשר נקודות בכל שנה (כמו בתרחיש 1) והגיע ל-80 נקודות. משם הוא החל לטפס בקצב אטי, חמש נקודות בכל שנה. בתום השנה החמישית הגיע מדד המניות ל-95 נקודות - פחות מהרמה שבה היה בתחילת התקופה.



מהי תשואת השוק? 95 חלקי 100 - מינוס 5%.



מה עשה תיק המניות? כאן מתקבלת תוצאה מעניינת. מכיוון שחלק ניכר מהתיק נרכש כשהמניות היו במחירים נמוכים, התיק הצליח להניב תשואה חיובית. בסך הכל הניב התיק תשואה של 7.3%, הגבוהה אף יותר מזו שהניב תיק האג"ח שלא ירד באף שנה.



להשקיע בשוק נופל



מהמודל הפשוט שהוצג כאן ניתן לגזור כמה מסקנות מעניינות:



מסקנה 1: אין קשר ישיר בין התשואות של תיקי השקעות שמושקעים לאורך תקופה לבין התשואה שמניבים שוקי המניות והאג"ח בין שתי נקודות זמן. ישנן אסטרטגיות השקעה שיניבו תשואה שלילית כאשר השוק מניב תשואה חיובית, או שיניבו תשואה שלילית כאשר השוק מניב תשואה חיובית.



מסקנה 2: התנודתיות של השוק יכולה לעבוד גם נגד המשקיעים וגם בעדם. מי שרוצה ליהנות מהתנודתיות צריך להשקיע יותר כסף כאשר השוק יורד ופחות כשהוא עולה.



מסקנה 3: למי שמשקיע במנות כדאי ששוק המניות ישהה זמן ארוך ככל האפשר במחירים נמוכים. אם הוא מבצע את מרבית השקעותיו בתקופה שבה המחירים בשוק גבוהים, התשואה הכוללת שלו תיפגע.



מסקנה 4: כאשר שוק המניות יורד בעוצמה, זהו הזמן הטוב ביותר לבצע השקעות. השקעות שנעשות במחירים נמוכים יחזירו את עצמן במהירות. מי שמוצא מספיק אומץ כדי להשקיע בשוק מניות שנופל בחדות, עשוי להרוויח הרבה יותר ממי שמשקיע באג"ח. יש לו גם סיכוי טוב להחזיר את הפסדיו לפני ששוק המניות יחזיר את מלוא הירידה בו.



עד כאן המסקנות מהמודל הפשוט. כמובן, עדיין חסרה כאן בדיקה של מה שקורה לתיק במצבי טבע שבהם שוק המניות עולה. אסור לשכוח שלמרות המשברים של העשור האחרון, בטווח הארוך שוקי מניות נוטים לעלות בכ-7%-10% בממוצע בשנה.



תשואה סבירה בארה"ב



לדוגמה, אם שוק המניות במודל זה היה עולה בעשר נקודות בכל שנה, לאחר חמש שנים הוא היה מגיע ל-150 נקודות ומציג עליה ממוצעת של כ-8.5% בשנה. תיק השקעות שהיה מושקע במנות בתקופה כזו היה מניב תשואה כוללת של 26.8% בלבד - אך זוהי כמובן תשואה גבוהה בהרבה מזו שמניבים תיקי אג"ח ממשלתיות.



נחזור לרגע לשוק האמריקאי. כאשר בוחנים את הגרף של מדד דאו ג'ונס ניתן לראות שלאורך רוב העשור האחרון, כמעט 75% מהזמן, הדאו נסחר מתחת לרמה שבה הוא נמצא כיום. בין פברואר 2006 לספטמבר 2008 המדד שכן מעל 11,000 נקודות. בשאר הזמן הוא היה מתחת לרמה זו או סמוך לה.



בהתאם לכך, נראה שמשקיעים אמריקאים שנקטו אסטרטגיה של השקעה במנות קבועות זכו לראות בשוק המניות תשואה סבירה בעשור האחרון - בוודאי תשואה גבוהה יותר מהתשואה האפסית שהניב השוק עצמו.



ונקודה אחרונה על השקעה במנות קבועות: מי שחושב שהשקעה במנות קבועות היא אסטרטגיה אזוטרית שאינה מתאימה לו צריך לבדוק את עצמו היטב. הוא בעיקר צריך להביא בחשבון את העובדה שהנכס הפיננסי העיקרי שלו - החיסכון הפנסיוני - מושקע במנות קבועות.



בכל חודש אנו מעבירים סכום קבוע לקרן הפנסיה או קופת הגמל, ומשם זורם הכסף היישר לשוק ההון. אף שאיננו מנהלים את הכסף הזה בפועל בעצמנו, עדיין שמורה בידינו הזכות לקבוע באיזה מסלול יושקע הכסף הזה - מניות, אג"ח לסוגיו או תמהיל של אג"ח ומניות בהתאם לרצוננו ושאיפותינו.



בסופו של דבר, מי שמחליט לתת משקל גבוה לרכיב המנייתי בחיסכון הפנסיוני שלו צריך לדעת שהתנודתיות בשוק יכולה לעבוד לרעתו, אבל גם לטובתו. ככל שהמשברים בדרך יהיו חריפים יותר, תשואת התיק שלו עשויה דווקא להשתפר.