וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מי יעצור את היחלשות הדולר?

איתן אבריאל

24.10.2010 / 6:49

ניתוח פיננסי



שוק המטבעות שרוי בעיצומה של סופרת הוריקן היסטורית. זוהי הסוגיה הכמעט יחידה על סדר היום הכלכלי הגלובלי, וכל מפגש של ראשי המדינות מתמקד בה - למשל מפגש 20 המדינות הגדולות שמתחיל השבוע בדרום קוריאה.

כל כתבת מגזין שעוסקת במציאות המקרו-כלכלית הנוכחית מתייחסת לכך: על שער "אקונומיסט" מהשבוע שעבר מתנוססת הכותרת "מלחמות המטבעות", ובאיור שמלווה אותה נראה קרב אוויר-אוויר בין מטוסי-נייר שעשוים משטרות כסף שונים.



אצלנו, התנודות החריפות בזירת השקל-דולר מדירות שינה מעיני סמנכ"לי הכספים בכל חברה העוסקת ביצוא או ביבוא, ותנודות המטבע מתחילות לחלחל גם למחירי המוצרים. אלא שניתוח של שוק המטבעות בחו"ל ובישראל יכול להיות מורכב, ולפעמים הוא פועל באופן שנראה מנוגד להיגיון הפשוט. לכן, הנה חמש עובדות פחות ידועות על מלחמת המטבעות - מודל סתיו 2010.



1. אובמה. הדולר יורד מכיוון שכרגע ארה"ב מעדיפה שכך יהיה. הדולר החל לצנוח ב-27 באוגוסט, כשיו"ר הפד בן ברננקי רמז בנאום שהוא עשוי לפתוח שוב את הברזים ולהציף את העולם בדולרים כדי להמריץ את המשק האמריקאי. מאותו יום נחלש הדולר ב-7% מול שאר המטבעות.



דולר חלש מייצר רווחי הון לחברות האמריקאיות הגדולות שפועלות מעבר לים ומעודד את היצוא האמריקאי - והוא אפילו טוב לבורסה בארה"ב: מדד 500 s&p קפץ מאז הנאום של אובמה בלא פחות מ-13%. העמדה הרשמית של הממשל היא שונה: שר האוצר האמריקאי טימותי גייתנר אמר בסוף השבוע כי שערי המטבעות כיום הם מאוזנים, אך לכולם ברור שדולר נמוך גם מעודד את הכלכלה האמריקאית וגם שוחק את חובות החוץ האדירים שלה.



2. השקל. עשרות אלפי מלים נשפכות מדי יום על גורלו העגום של הדולר בישראל, ועל האופן שבו קריסתו צפויה להכחיד את היצוא ואת ההיי-טק הישראליים. אבל המספרים הם הרבה פחות דרמטיים משנדמה: שער הדולר היציג היה ביום חמישי 3.616 שקלים, 4% מתחת לשערו בתחילת השנה. במונחי סל המטבעות האפקטיבי, התחזקות השקל אפילו מתונה יותר, ומסתכמת ב-3%.



רמות שער חליפין כאלה כבר נרשמו בישראל פעמים רבות בעבר. בפעם האחרונה זה קרה במחצית הראשונה של 2008, שהיתה קשה יותר מהמצב כיום. והנה: העולם לא עמד מלכת, ואף חברת יצוא גדולה לא קרסה. אם יש ליצוא או להיי-טק קשיים, הם בעיקר תוצאה של הביקושים הפושרים בשוקי המערב, ופחות קשורים להתחזקות שער המטבע.



3. המס על הספקולנטים. ובכל זאת: מה שמדיר שינה מעיניהם של אנשי האוצר ובנק ישראל היא לא התחזקות השקל עד כה, אלא האפשרות שהוא יתחזק עוד. אחד הרעיונות שנידונים כעת באוצר וזוכים לתמיכת בנק ישראל הוא הטלת מס כלשהו על ספקולנטים זרים כדי להקטין את הכדאיות של השקעה בשקל. אבל האמת היא שאין בכך צורך.



משקיעים זרים נהנים מפטור יוצא דופן על רווחי מט"ח ורווחי הון בבורסה, שאינו ניתן לתושבי ישראל. לכן, כל מה שהאוצר צריך לעשות הוא לבטל את הפטור הזה - והכדאיות של ספקולציה זרה על השקל תפחת מיד.



האם זה מה שיקרה? כמו תמיד במצבים כאלה, הממשלה לא יוזמת אלא מגיבה לאירועים הגלובליים. והנה, השבוע החליטה ברזיל להעלות את המס על ספקולנטים זרים מ-4% ל-6%, ומדינות צומחות אחרות הודיעו שהן שוקלות ללכת בעקבותיה.



4. איך השווייצרים עצרו את המתקפה. אין הרבה דמיון בין שפלת החוף הישראלית לאלפים השווייצריים, אבל בענייני שוק המט"ח, מצבם של סטנלי פישר ושל הנגיד השווייצרי פיליפ הילדברנד די דומה. כמו פישר, נאלץ הילדברנד לרכוש בשנתיים האחרונות כמות עצומה של מט"ח - במקרה שלו, בעיקר יורו - כדי לעצור את ההתחזקות של הפרנק. היקף הרכישות שלו היה גבוה פי ארבעה משל פישר, וזה לא ממש הצליח לו: הפרנק המשיך להתחזק.



מתחילת 2010 התחזק הפרנק בכ-7% מול הדולר. פרנק אחד שווה כיום יותר מדולר אחד. אבל מאז 16 בספטמבר הכל נעצר: הפרנק השווייצרי צנח בכ-2.5% מול היורו, מטבע היחס העיקרי שלו, רכישות המט"ח של הבנק המרכזי נעצרו כליל, והכלכלנים גם לא חושבים שהן יתחדשו בקרוב.



מה קרה? פשוט מאוד: הבנק המרכזי הודיע שתחזית האינפלציה עבור 2011 הופחתה מ-1% ל-0.3%. שינוי התחזית שיכנע מיד את השווקים ששווייץ אינה הולכת להעלות את הריבית, שגובהה 0.25%, לפחות עד אמצע השנה הבאה - והספקולנטים נטשו, בינתיים, את הפרנק השווייצרי.



אפילו הסוחרים הודו שפעולת הבנק המרכזי היתה "תרגיל יפה". פישר ודאי מצטער שרמות המחירים בישראל אינו מאפשרות לו לפעול באופן דומה.



5. התחזית. מי שרוצה לנסות להבין מה קורה בשוק המט"ח, שלא יבזבז את זמנו על זירת השקל-דולר. השער בישראל הוא כמעט כולו ראי של מערכת היחסים בין הדולר ליורו ולמטבעות של המדינות שצומחות בקצב של 3% ומעלה. התשובה לשאלה אם שערו ימשיך לרדת מול השקל לא נמצאת בירושלים - אלא בוושינגטון, בריו דה ז'ניירו, בפרנקפורט, ובעיקר במשרדים השלטון הסיני בבייג'ין.



הנה: רק אתמול הפתיעו ראשי g20 כשפירסמו הבטחה להימנע מניסיונות להחליש את המטבעות. ישראל אמנם אינה חברה ב-g20, אבל אם האווירה העולמית תהיה נגד התערבויות בשוק המט"ח, לפישר יהיה קשה לנהוג אחרת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully