גם בגמלאות - עובדי חברת החשמל ירוויחו יותר

לאחר חודשים של משא ומתן לגיבוש הסכם השכר החדש בחברת החשמל, נחשפת השערורייה שמעכבת את אישורו. ל-TheMarker נודע כי הממונה על השכר במשרד האוצר, ההסתדרות וארגון העובדים בחברת החשמל הגיעו לסיכום חשאי שלפיו המדינה תכשיר את ההפרשה המוגדלת לפנסיה שלה זכו ב-14 השנים האחרונות 8,000 עובדי דור ב' של חברת החשמל.

המדינה "תלבין" בכך את הטעות שבזכותה נהנו העובדים בשנים אלה מפנסיה תקציבית - ותנציח אותה למשך יתרת תקופת העסקתם בחברה. הסיכום, שמשמעותו הגדלת החבות האקטוארית של חברת החשמל במיליארדי שקלים, הושג במסגרת המגעים שהתנהלו בשנה האחרונה בין האוצר לעובדים בסוגיות של הפסקת חריגות השכר בחברה וקביעת מנגנון ההצמדה החדש של שכרם הפנסיוני. רק לאחר שהסכם השכר החדש הופץ בשבועות האחרונים למשרדי הממשלה ולרשויות הרגולטוריות - התברר במפתיע כי הוא כולל גם פרק המכשיר את הפנסיה התקציבית של דור ב'.

המהלך עורר בימים האחרונים התנגדות עזה בקרב גורמים ממשלתיים בגלל מצבה הפיננסי הקשה ממילא של החברה. ואולם, ביקורת נוספת הוטחה בסיכום משום שמדובר בהטבה כספית גדולה הניתנת לציבור עובדי חברת החשמל באמצע משא ומתן לקידום הרפורמה בחברה - ומבלי שהמדינה קיבלה עבורו כל תמורה. למרות התנגדות במשרדי האוצר, התשתיות והמשפטים ומצד רשות החשמל - הסכם השכר החדש אמור לעלות היום לדיון בקבינט החברתי-כלכלי. זאת, למרות שגם מבקר המדינה עורך בימים אלה בדיקה מעמיקה בנושא.

חוק משק החשמל, שאושר ב-1996, חייב את חברת החשמל להעביר את עובדיה מפנסיה תקציבית - שמהווה את עיקר הנטל הפיננסי על גבה של החברה - לפנסיה צוברת. כדי שלא לפגוע בעובדיה הוותיקים של החברה, הסכימה המדינה לשאת במלוא עלות הפנסיה של העובדים שהתקבלו לחברה עד 1975 (דור א') - ושילמה לחברה 5.3 מיליארד שקל.

לגבי העובדים החדשים שנקלטו בחברה לאחר החוק (דור ג'), נקבע כי יועברו לפנסיה צוברת רגילה - כמו שאר העובדים במשק. באשר לעובדים שהתקבלו לחברה בין השנים 1975-1996 (דור ב'), שהם הרוב המוחלט של עובדי החברה, נקבע כי "חברת החשמל תעשה את מרב המאמצים כדי שיבוטחו בקרנות פנסיה חיצוניות צוברות, באופן שזכויות עובדים אלה לא ייפגעו".

ואולם, במשך 14 השנים שחלפו מאז חוקק החוק לא הצליחו חברת החשמל ומשרד האוצר למצוא דרך ליישומו של הסיכום. ב-2000 ייסדו קופת גמל חיצונית שאליה הופקדו ההפרשות לפנסיה של חברת החשמל - ואלה הושקעו בשוק הון. מאוחר יותר התברר כי חברת החשמל המשיכה לתקצב את תשלום הפנסיה בגובה של 70% מהשכר האחרון של עובדי דור ב' - ובכך שימרה מעין פנסיה תקציבית. כספים אלה אוחדו עם כספי דור א' שהוזרמו אף הם לקופה - ורובם המוחלט של עובדי חברת החשמל נהנה לפיכך מפנסיה תקציבית המושקעת בקרן חיצונית - אך חסינה מתנודתיות שוק ההון. במקביל תפחה החבות האקטוארית של חברת החשמל לממדי ענק ואיימה למוטט את החברה.

אך בעוד שחברת החשמל קובעת עובדות בשטח, במשך יותר מעשור לא זכה הסדר זה להכרה רשמית בידי הרגולטורים. כך, למשל, רשות החשמל לא הכירה במשך השנים בעלות הפנסיה המעין תקציבית של דור ב' - ולכן תעריף החשמל שקבעה לא כיסה עלויות עודפות אלה, למורת רוחה של חברת החשמל. לכן עם פתיחת המשא ומתן בין האוצר להסתדרות והעובדים על ביטול חריגות השכר ועל הצמדת השכר הפנסיוני - ביקשו העובדים לדון גם בנושא הפנסיה התקציבית, מבלי שאגף השכר יידע את שאר משרדי הממשלה.

ב-2009 הורה הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, להפסיק את הטבות השכר בחברה, שהגיעו ל-175 מיליון שקל בשנה - עליהן העיר מבקר המדינה בדו"ח חריף שפירסם עוד ב-2000. לוין דרש מהעובדים להשיב לקופת החברה סכום של כ-100 מיליון שקל בגין חריגות שכר ששולמו להם מאז 2004.

בסיכומו של משא ומתן ממושך, הגיעו הצדדים לפשרה לפיה הטבות השכר יבוטלו, אך גם ניכוי החריגות מ-2004 יבוטל. בתמורה הוחלט על הפחתה של 0.3% מתוספת השכר שלה היו זכאים כלל עובדי החברה ב-2009, וכן על ניכוי של 0.5% מכל תוספת שכר שעליה יוסכם עם ההסתדרות במסגרת הסכם השכר החדש במשק. למרות הסיכום שאליו הגיעו הצדדים, הסדר זה עוד לא הובא לאישור משום שנכרך במשא ומתן על הצמדת השכר הפנסיוני של עובדי חברת החשמל.

בדיקה שערך אקטואר החברה לפני כשנתיים העלתה כי חישוב החבות לפנסיה התבסס שרירותית על עלייה שנתית של 2% בשכר גמלאי החברה - במקום על הנחת יסוד שלפיה שכר הגמלאים נשחק ריאלית ב-1.5% מדי שנה. תיקון זה אילץ את חברת החשמל למחוק בשנה שעברה 8.8 מיליארד שקל מהתחייבויותיה הפנסיוניות. עם ביטול ההצמדה נדרשו האוצר והעובדים להגיע לסיכום על מנגנון חדש. בפברואר 2010 סיכמו הצדדים עקרונית על הצמדת השכר הפנסיוני של עובדי החברה למדד תמורת פיצוי של 8%-12%.

ההסכם עוכב במשך חודשים בשל התנגדות גמלאי החברה, שהתרצו רק לאחר שסוכם כי יזכו למענק חד-פעמי בשיעור של 60% מהגמלה. משמעות הסדר זה היא תשלום מיידי של כ-650 מיליון שקל לעובדים - ובמונחים אקטואריים, כ-2.93 מיליארד שקל. הסכם השכר החדש אושר בדירקטוריון החברה באמצע ספטמבר, אך לא הובא לאישור הממשלה. כעת מתברר כי "בדרך אגב" שולב בו בחשאי גם ההסדר התמוה לגבי הכשרת הפנסיה התקציבית של עובדי דור ב'.

מהאוצר נמסר בתגובה: "הצמדת הגמלאים למדד היא מדיניות רוחב של הממשלה, ולהערכתנו החיסכון האקטוארי של המהלך נע בין 3-4 מיליארד שקל - ללא כל עלות תזרימית. בנוסף, ההסכם כולל השבה של 250 מיליון שקל בגין חריגות שכר - דבר המעיד על נחישות הממונה על השכר בטיפול בחריגות גם במונופולים ממשלתיים".