ביום רביעי בשבוע שעבר רשמו עמותות התעוררות ורוח חדשה, שתי תנועות שפועלות למען צעירים בירושלים, ניצחון מתוק. העמותות זכו במכרז של מינהל מקרקעי ישראל להקמת פרויקט מגורים לבניית 80 דירות בשכונת עיר גנים, הסמוכה לשכונת קרית יובל בירושלים.
זהו לא רק ניצחון על היזמים שהתמודדו במכרז, אלא גם על מחירי הנדל"ן הגואים בעיר ובמדינה. שתי התנועות הפיחו תקווה שניתן למוסס את שוק הנדל"ן עם הרבה אידיאולוגיה, ואולי גם עם גב כלכלי.
במכרז של מינהל מקרקעי ישראל זכתה חברת הנדל"ן טולוס בניין והשקעות, בבעלותם של אילן גורדו ומשה כהן, תמורת 34 מיליון שקל. טולוס חתמה עם שתי העמותות על הסכם שיתוף פעולה, שלפיו הן ישווקו את הפרויקט ובכך יחסכו לחברה עלויות שיווק ופרסום, והחברה תתן להם בתמורה דירות במחירים מוזלים ובכך תוותר על רווח יזמי משמעותי.
ההסכם שגיבשו העמותות עם טולוס הוא על מכירתן של דירות ארבעה חדרים בשטח של 104 מ"ר במחיר של 1.27-1.75 מיליון שקל (תלוי בקומה). דירות יד שנייה בשכונת עיר גנים נמכרות במחיר ממוצע של כ-900 אלף שקל. הפרויקטים שאמורים להיבנות בשכונה ישווקו דירות במחירים של 1.7-2 מיליון שקל. ההפרש בין המחירים נובע מהעובדה שמרבית הדירות באזור הן דירות ישנות ברמה נמוכה מאוד.
חוששים מהתחרדות
"במשך שנה חיפשנו הזדמנויות לרכישת קרקע והקמת פרויקט מגורים לזוגות צעירים", מסבירה מייסדת תנועת התעוררות, מירב כהן. "בשיתוף עם עמותת רוח חדשה בדקנו במהלך השנה כל מיני פרויקטים, אך פסלנו אותם - כי לא הצלחנו להגיע למחירים טובים. הקרקע שעליה יצא המכרז, באזור שכונת קרית יובל, נראתה לנו הטובה ביותר, גם בגלל שהאזור אינו יוקרתי והוא מתפתח בהדרגה, וגם בגלל התנאים שאליהם הגענו עם החברה היזמית".
כבר לפני כשנה עשו עמותות רוח חדשה והתעוררות ניסיון להשפיע על שוק הנדל"ן. האוניברסיטה העברית הוציאה שני בניינים למכירה ברחוב שטרן בשכונת קרית יובל, והעמותות התמודדו על קנייתם במסגרת קבוצת רכישה, כדי לאפשר מגורים זולים לצעירים וכדי למנוע את התחרדות השכונה באמצעות כניסה של חרדים משכונת בית וגן הסמוכה. במקביל להתארגנות של שתי העמותות, התארגנו לפחות שש עמותות חרדיות לרכישת הבניינים, והתחרות מולן היתה צפויה להיות קשה. לבסוף הכריעה את ההתמודדות האוניברסיטה העברית, כשהחליטה לגנוז את המכרז.
"הניסיון אז לא הצליח, ואולי טוב שכך, כי כיום אנחנו לא מאמינים בקבוצות רכישה", מוסיפה מנכ"ל רוח חדשה, אלישבע מזי"א, שהיא בתה של המחזאית עדנה מזי"א. "לאחר המאבק הקשה שעברנו, היה ברור לנו שאם לא נצליח הפעם - לא נעשה זאת שוב. כוחות השוק קשים מאוד".
עד היום שיווקו שתי העמותות בפרויקט בעיר גנים 45 דירות, בעיקר לצעירים שעבורם זו דירתם הראשונה. ואולם, כדי לשמור על אוכלוסיה הטרגונית נפתח השיווק גם למבוגרים. בימים הקרובים יחתמו הרוכשים על הסכם מכר, כשעד כה הם העבירו דמי מקדמה של 60 אלף שקל על כל דירה לחשבון נאמנות של החברה היזמית.
מה סוד ההצלחה על העמותות? אולי היה זה רק מקרה מוצלח שבמכרז לא התמודדו יזמים ששמו יותר כסף?
"לא מדובר במזל", מסבירות מזי"א וכהן, "אלא בתוכנית מחושבת מתחילתה עד סופה. מלכתחילה לקחנו חברה יזמית טובה אך לא מוכרת בשוק, שרוצה להרוויח אך לא פחות חשובה לה האידיאולוגיה. כמו כן, מבדיקות שעשינו ראינו שהמגרש אינו אטרקטיבי לחברות גדולות. בסופו של דבר, ניתן לראות פער של 8 מיליון שקל בין ההצעה שלנו להצעה שהוגשה תחתינו - מה שאומר שבהצעה שלנו יש בכל זאת רווח יזמי כלשהו".
ניר ברקת מושך בחוטים
ירושלים סובלת מהגירה שלילית משמעותית של צעירים חילונים שמתקשים לחיות בעיר. הסיבות לכך הן רבות: אין מספיק מקומות תעסוקה, אין עורקי תחבורה נוחים שניתן להגיע דרכם למקומות העבודה, רמת המחייה בעיר היא בין הגבוהות בישראל ומחירי הדיור מרקיעי שחקים. אלה היו הסיבות להקמתו של ארגון רוח חדשה ב-2003.
רוח חדשה היא ארגון סטודנטים, שמטרתו למנף את אוכלוסיית הצעירים בירושלים ולהפוך אותה לכוח מוביל בעיר. מקימי הארגון הם קבוצת אנשי עסקים צעירים וסטודנטים, בהם יקיר שגב, שמחזיק כיום את תיק הצעירים במועצת עיריית ירושלים, רועי פולקמן, ומזי"א, מנכ"לית העמותה. השלושה לא נולדו בירושלים, אבל בחרו להישאר לחיות בה ולהילחם בין היתר בתופעת ההגירה השלילית.
מי שמושך בחוטים של רוח חדשה הוא ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, שטרם בחירתו לראשות העיר שימש יו"ר העמותה, ליווה אותה, מימן אותה ופתח לה דלתות רבות. "ברקת הוא הראשון ששם כסף, גייס תרומות ופתח לנו דלתות", אומרת מזי"א. "אני לא יודעת אם היינו מצליחים להתקיים בלעדיו".
התעוררות, לעומת זאת, היא תנועה פוליטית שמשמשת סיעה במועצת עיריית ירושלים. את העמותה ייסדו עופר ברקוביץ', שמכהן כיום כחבר מועצת העיר, שחר פישר, עמיר חכימיאן, עידו נחום, קובי פרידג' ומירב כהן - כולם צעירים בני 20-30.
ההיכרות בין שני הארגונים נעשתה לפני כשנתיים במערכת הבחירות המוניציפאליות, כשהתעוררות רצה למועצת העיר, ובמקביל החלה להריץ מועמד לראשות אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית - בין היתר כדי להדוף את יו"ר האגודה שכיהן עד אז שתי קדנציות (ארבע שנים) מטעם רוח חדשה.
המאבק בין הארגונים היה קשה, כשלראשונה חתרה תחת רוח חדשה תנועה מקומית עם מצע דומה, שדגלה בקידום התרבות, התעסוקה, הדיור והתחבורה. רבים היו בטוחים כי רוח חדשה, שאותה מממן ברקת (ששימש אז יו"ר האופוזיציה במועצת העיר), תנצח כמו תמיד. אך התעוררות טרפה את הקלפים, וזמן קצר אחר כך, בנובמבר 2008, כבר נבחרה למועצת העיר.
"אין שום ספונסר או בעל הון שעומד מאחורינו"
התעוררות גייסה לשירותיה מתנדבים רבים, צעירים ומבוגרים כאחד. לשורות העמותה התגייס בין היתר מי ששימש אז מנהל פיננסי ראשי בחברת טבע, דן זיסקינד. זיסקינד, כיום חבר דירקטוריון בטבע וגם בחברות מגדל, נס טכנולוגיות וסינרון, נהפך יחד עם רעייתו לאחד ממתנדביה הבולטים של העמותה ובלט בכל אירוע שעשתה.
בהמשך נוספו כוחות נוספים שתרמו כספים לעמותה, בהם מיקי לוי, ניצב משטרת ישראל ולשעבר מפקד מחוז ירושלים; צלי רשף, ממייסדי תנועת שלום עכשיו ומנכ"ל חברת ההשקעות בנדל"ן ארלדן; והתעשיין רן טוטנאוור. ואולם, כל אחד מהתורמים הוגבל לתרומה של כ-5,000 שקל לחמש שנים, בשל מגבלות של גיוס כספים לעמותה. "אנחנו לא מסתמכים על מקורות תקציביים", אומרת כהן, "ואין שום ספונסר או בעל הון שעומד מאחורינו. כולם מתנדבים".
המצב של ארגון רוח חדשה טוב יותר מבחינה כלכלית. הוא אינו מוגבלת מבחינת מימון ולכן מנהל תקציב שנתי של 5 מיליון שקל. את הכסף מגייס הארגון מתורמים רבים, בהם הסוכנות היהודית, הג'וינט, הממשלה (התורמת לפרויקט שמוביל הארגון) והעירייה. מממנים נוספים הם בנק הפועלים, שנותן חסות לכל פעילות התרבות של רוח חדשה, הקרן לירושלים, קרן שוסטרמן, פדרציות יהודיות בניו יורק ואיש העסקים האמריקאי הארווי קרוגר, אחד הבנקאים הבכירים בארה"ב, המשמש סגן יו"ר ברקליס קפיטל ושניהל בעבר בין היתר את בנק ההשקעות ליהמן ברדרס.
כנראה לא קשה להגיע למקורות מימון כאלה, כשבראש העמותה עומד אמיר אלשטיין, 55, בן למשפחת מייסדי טבע ויו"ר החברה לישראל שבשליטת סמי ועידן עופר. אלשטיין מכהן גם כיו"ר המכללה להנדסה בירושלים וכחבר הוועד המנהל של בית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה בירושלים.
חברי הוועד המנהל של רוח חדשה הם ליאור שילת, לשעבר עוזר בכיר לראש הממשלה אריאל שרון ובהמשך ראש אגף תיאום במשרדו של ראש הממשלה אהוד אולמרט, ופיני לזוביק, מנכ"ל משותף בקרן ההון סיכון האירופית אלתא ברקלי.
"ההשפעה שלנו כיום היא אדירה", אומרת מזי"א. קל להשפיע כשמשקיעים בנו וכשיש לנו רוח גבית מהעירייה".
כיום שני הארגונים פועלים במשותף על בסיס יומי למען אותה מטרה - חיזוק האוכלוסייה הצעירה בירושלים. מלבד היוזמה בעיר גנים, בכוונתם להמשיך לפעול ולהשפיע על שוק הנדל"ן בעיר, תוך התערבות במערך התכנון של העירייה ומעקב אחר פרויקטים לתכנון ובנייה, ובאמצעות הקטנת שטחי דירות וקידום דיור בר-השגה.
"בקבוצת הרוכשים בעיר גנים נרשמו צעירים ממודיעין, בית שמש וגם מתל אביב", אומרת מזי"א, "בטוח שנפעל לקידום פרויקטים נוספים. יש לנו כל מיני רעיונות יצירתיים, בין היתר בשיתוף פעולה עם תורמים שירכשו קרקעות".
"יש עניינים של מדיניות ממשלה וחקיקה", מוסיפה כהן, "אבל המהלך שביצענו בהחלט מוכיח שהחברה האזרחית יכולה גם היא להשפיע על מחירי הדיור".