בג"ץ ביטל את ההחלטה לסלול כביש בפארק השרון

שופטי בג"ץ קיבלו היום (א') את עתירת 'אדם טבע ודין' (בג"ץ 9409/05) ופסקו כי תבוטל החלטת הוועדה לתשתיות לאומיות לאשר את סלילת חלקו המערבי של כביש 9. בפסק הדין מתחו השופטים ביקורת על תסקיר ההשפעה על הסביבה הפגום שעשתה המדינה, וקבעו כי ההחלטה שלא לבחון במסגרת התסקיר חלופות אפשריות לתוואי המוצע של כביש 9 כגון שדרוג כבישי רוחב קיימים הייתה בלתי סבירה בעליל נוכח מידת הרגישות הסביבתית של האזור בו אמור להיסלל הכביש.



כביש 9 אמור לחבר את כביש מספר 2 (חיפה-ת"א) לכביש מספר 6 (כביש חוצה ישראל) - באזור שמדרום לחדרה, בחלקו המערבי ומצפון לאזור התעשייה של עמק חפר בחלקו המזרחי. רוב השטח בו אמור לעבור הכביש הוא בעל רגישות סביבתית גבוהה ביותר הן מבחינה נופית והן מבחינה הידרולוגית.



מהבחינה הנופית כביש מספר 9 עובר על שמורת טבע "בריכת יער" – אזור עשיר במיני צומח וחי נדירים ומיוחדים, המהווה מוקד משיכה למטיילים ולמבקרים, על גן לאומי "נחל אלכסנדר" ועל פארק לאומי "גן השרון" – אזורים המאופיינים בדיונות חול.



השופטים כתבו בהחלטתם כי "כאשר מדובר בתכניות בעלות השפעות סביבתיות ניכרות וארוכות טווח על מוסד התכנון ליתן משקל רב ביותר לשיקול הסביבתי". בנוסף, התייחסו השופטים בפסק הדין לייחודיות השטח שבו אמור היה להיסלל הכביש: "סלילת כביש כדוגמת כביש 9 באזור שבעיקרו הוא שטח פתוח, שחלקו הוא בעל ערכיות סביבתית גבוהה במיוחד, תביא לשינוי משמעותי ביותר באופיו של אזור זה. האזור יהפוך משטח פתוח (טבעי או חקלאי) לשטח בנוי, על מפגעי הרעש וזיהום האוויר הכרוכים בקיומו של כביש מהיר ועל הפגיעה הקשה בנוף הכרוכה בכך".



בפסק הדין עשו שופטי בג"ץ הבחנה בין חלקו המזרחי של הכביש לבין חלקו המערבי, ואישרו למדינה לסלול את חלקו המזרחי של הכביש בשל שיקולי הפיתוח של העיר חדרה ויתר יישובי האזור.



עו"ד אסף רוזנבלום, אדם טבע ודין ציין כי מדובר בפס"ד בעל השלכות רחבות היקף, אשר קובע כי לא ניתן לפסול חלופות סביבתיות סבירות על הסף: "מדובר בפסק דין עקרוני אשר מבסס את מעמדו המשפטי של תסקיר ההשפעה על הסביבה בישראל וקובע מסגרת לשיקול הדעת של מוסדות התכנון. המשמעות היא שמעתה, מוסדות התכנון לא יוכלו לפסול חלופות סביבתיות מבלי שנעשתה בדיקה אובייקטיבית בתסקיר".



בשנת 2005 עתרה 'אדם טבע ודין' לבג"ץ, לאחר שהוועדה לתשתיות לאומיות דחתה את ההשגה שהעבירה העמותה לסלילת כביש 9. בעתירה, טענה אדם טבע ודין כי תסקיר ההשפעה על הסביבה שעליו הסתמכו באישור התכנית אינו עונה על הדרישות, זאת לנוכח החשיבות הסביבתית וההידרולוגית של האזור. כמו כן טענה העמותה כי לא נבדקה האפשרות לשפר את כבישי הרוחב שמדרום ומצפון לכביש זה כחלופה לסלילתו.



בעתירה נטען כי ללא בחינה מקיפה של החלופות וכן ללא תיקונים המחויבים לנוכח הרגישות הסביבתית והידרולוגית של השטחים בהם עובר הכביש, התסקיר אינו שלם ומכאן שהתכנית אושרה על סמך תשתית מידע לקויה, ולכן לא ניתן לאשרה.