"זה היה עשור די מזעזע לתעשייה שלנו - ולכן ההרגשה טובה עכשיו"

>> "ההרגשה מצוינת. אנחנו מרגישים שעברנו אבן דרך, וכעת אנחנו חושבים על ההמשך" - כך אמר בראיון ל-themarker קובי בן צבי, מנכ"ל אינטגרה ואחד ממייסדיה, כמה שעות לאחר שנודע באופן רשמי ש-pmc סיירה תרכוש אותה בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 300 מיליון דולר.

מתוך הסכום כ-240 מיליון דולר יינתנו במזומן ו-60 מיליון דולר נוספים יועברו אם וינטגרה תעמוד ביעדי מכירות מסוימים, בנטרול קופת המזומנים של וינטגרה בהיקף של 27 מיליון דולר. זהו האקזיט הגדול ביותר שנרשם ב-2010, ואחד הגדולים בשנים האחרונות.



אם תג המחיר אכן יגיע ל-300 מיליון דולר, מדובר במכפיל של פי 5 לכל המשקיעים. המרוויחים הגדולים מהעסקה הם שני היזמים: קובי בן צבי, שיגרוף כ-30 מיליון דולר (בזכות אחזקה של 10.7% מהמניות) ורוברט אודל, שותפו להקמת החברה בשנת 2000, שיגרוף 18 מיליון דולר (בזכות אחזקה של 6.5%). גם קרנות הון סיכון ישלימו סיבוב יפה: קרן קונקורד עם מתי קרפ, אחד המשקיעים הראשונים בחברה, מחזיקה ב-16.1% ותגרוף סכום של כ-48 מיליון דולר; קרן מגמה עם הדירקטור צבי לימון מחזיקה ב-13.2% ותגרוף 39 מיליון דולר; וקרן ג'נסיס עם הדירקטור אדי שלו, המחזיקה ב-10.1% מהמניות, תגרוף כ-30 מיליון דולר.



זו אינה הרכישה הראשונה של pmc סיירה, ולמעשה היא אחראית לאקזיט מקומי גדול אחר שהתרחש באפריל 2007, אז רכשה את חברת הסטארט-אפ הישראלית פסעבה עבור 300 מיליון דולר. מאז הקימה pmc סיירה את סניף המו"פ הישראלי על בסיס פסעבה, ואילו שני היזמים של החברה, ויקטור ויסלייב ואריאל מייסלוס, עזבו לטובת הקמת סטארט-אפים חדשים.



pmc סיירה, המייצרת שבבים המשמשים לאפליקציות של פס רחב ואחסון מידע, היא ספקית שבבים של כמה משחקניות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, בהן אלקטל- לוסנט, סיסקו ו-hp. וינטגרה מעסיקה 165 עובדים, ומרכזי הפיתוח שלה ממוקמים ברעננה ובאוסטין, טקסס. החברה נוסדה בתחילת 2000 על ידי בן צבי ואודל ששימשו בתפקידים בכירים במוטורולה. בתחילת דרכה פיתחה החברה שבבים עבור רשתות תקשורת קוויות ובעיקר adsl, ולאחר מכן עברה להתמקד בפיתוח שבבים להעברת data ברשתות סלולר המתבססות על רשתות ip (פרוטוקול אינטרנט).



הערכות לגבי הרכישה הצפויה פורסמו כבר לפני שבועיים, אך רק ביום חמישי בלילה הודיעה pmc סיירה על הרכישה באופן רשמי וציינה כי וינטגרה תחזק את pmc סיירה, שספגה פגיעה בתחום ה-wan (רשתות תקשורת בפס רחב) בתוצאות הרבעון השלישי ובתחזית הרווח לרבעון הרביעי.



שלושה משברים בעשור



ביום שישי כונסו כל העובדים והתבשרו על ידי צוות ההנהלה על הרכישה. בין עשרות הטלפונים המברכים התפנה בן צבי לומר כמה מלים על המסע שעבר מאז 2000 ועד למכירה ב-300 מיליון דולר בסוף השבוע: "זה היה עשור מזעזע לתעשייה שלנו, ולכן ההרגשה כיום עם ההגעה לקו הסיום היא טובה. חזרתי כעת מפגישה עם העובדים. החלק הכי נעים ומספק הוא לראות חבר'ה שהצטרפו אלינו בשנת 2000 ונמצאים עדיין בחברה, מובילים אותה ואופטימיים לגבי העתיד, וזה בעיני הסיפור כולו. זה מה שעזר לחברה לעבור את שלושת המשברים של העשור: המשבר של 2000 ו-2001, המשבר של 2006 (החברה תיכננה להנפיק בנאסד"ק אך נסוגה - ג"ג) והמשבר של 2008 שהיה הכי גרוע".



אילו עצות יש לך ליזמים בחברות סטארט-אפ אחרות?



"חשוב לקבץ סביבך צוות טוב ומסור שנשאר יחד בימים הטובים וגם בשעות הקשות יותר. דבר שני, אני חושב שהיה נכון להקים מרכז פיתוח בישראל ויחידת שיווק ומכירות בארה"ב. דבר שלישי, כולנו הכרנו זה את זה, ומעבר לכך ידענו לקרוא את השוק נכון. כמובן, היה לנו גם הרבה מזל".



היו רגעים שאמרת לעצמך שזה יכול היה להסתיים אחרת?



"לא לגמרי, אף שתמיד היה סיכוי. עברנו לרווחיות כבר באמצע 2005, וכבר אז עמדנו על הרגליים ולא היינו צריכים השקעות נוספות (וינטגרה גייסה עד האקזיט סכום של 46.5 מיליון דולר). בשנים הקשות, 2006, ו-2008, היו לנו מדי פעם נפילות, רבעונים שעברנו מרווח להפסד - זה לא היה נחמד. אבל גם אני, גם המייסד השני רוברט וגם המשקיעים לא חשבנו שהחברה תיסגר. רק שלא ידענו כמה זמן זה ייקח".



הייתם אמורים לצאת להנפקה פעמיים ובסופו של דבר לא עשיתם זאת. יש תחושה של החמצה מסוימת?



"האמת היא שלא. אני יכול לומר שגם אם היינו יוצאים להנפקה, היינו מחפשים לחבור לחברה גדולה יותר. לא טוב להישאר לבד בעסק שלנו. גם אם היינו חברה שמוכרת ב-100 מיליון דולר בשנה, עדיין בריא יותר להתחבר לגוף יותר גדול, ואולי בשנים הבאות למכור יחד במאות מיליוני דולרים. אני מקווה שבשנים הקרובות נעבור את קו מיליארד הדולר במכירות".



קיבלת החלטה אסטרטגית לשנות מיקוד טכנולוגי, משבבים שמיועדים להעברת data בתשתיות קוויות לרשתות סלולר. מדוע?



"השבבים שאנחנו מפתחים מתאימים כיום לשוק התשתיות הקוויות והסלולריות. בתחילת 2003 ו-2004 התפתח חזק ה-adsl הקווי (- asymmetric digital subscriber line תקשורת נתונים ברוחב פס גבוה בקווי טלפון רגילים). כמעט שלא היתה השקעה בתשתיות סלולריות בעקבות המשבר הגדול של שוק הטלקום. עם הזמן השוק חזר לעצמו וחברות התחילו להשקיע בתשתיות סלולריות. מכיוון שקו המוצרים שלנו התאים גם לתשתיות סלולריות, רכבנו על הגל הזה די בהצלחה, ולמעשה הגל הזה רק ימשיך ויגדל ועוד לא רואים את הסוף שלו".



הכל בגלל האייפון ודומיו?



"השימוש בטלפונים חכמים מגדיל את צריכת ה-data שעוברת ברשת הסלולרית, ולכן חברות התקשורת צריכות להשקיע בתשתיות. הדור הישן של הרשתות הסלולריות ידע להעביר רק קול (voice), אבל היום יש צורך להעביר data, וידאו ושיחות voip, כל זאת באיכות שירות גבוהה (qos). לא יכול להיות ששיחה נתקעת למשתמש רק מפני שמשתמש אחר מוריד קובץ נתונים גדול. השבב שלנו מאפשר להעביר את כל המידע ברשת בצורה נכונה ואופטימלית".



מדוע בחרתם להימכר דווקא ל-pmc סיירה?



"יש לנו קשר ארוך טווח אתם. הם משקיע אסטרטגי. השבבים שלהם נמצאים ליד השבבים שלנו. הטכנולוגיות של שתי החברות משלימות זו את זו. הם מאמינים בנו ואנחנו בהם. נשתף פעולה עם פסעבה (מרכז הפיתוח השני של pmc סיירה בישראל), אבל בעיקר נשתף פעולה עם קבוצות אחרות ב-pmc סיירה, שפעילות בתחום התשתיות הסלולריות".



תקים עוד סטארט-אפ בעתיד?



"כרגע אני מרוכז בדאגה לכך שהאינטגרציה בין שתי החברות תצליח בשנים הקרובות: שהעובדים יישארו, לדאוג שהטכנולוגיה תמשיך להתפתח. אני לא חושב מעבר לזה".



האקזיט הנוכחי הוא אחד האקזיטים הגדולים שרשמה תעשיית ההון סיכון הישראלית בשנים האחרונות. לא צריך להקל ראש בדבר בימים שבהם קרנות ההון סיכון הישראליות משקיעות בזהירות רבה בגלל העתיד המעורפל.



האקזיט הנוכחי מפיח חיים עבור הקרנות שהשקיעו בחברה. קרן קונקורד של מתי קרפ כבר לא פעילה, אך הסכום העצום שתכניס לקופתה (כ-48 מיליון דולר) בוודאי ישפר את התשואה הפנימית (irr) שלה. ג'נסיס פרטנרס תשפר את קרן ג'נסיס 2 הוותיקה בזכות 30 מיליון הדולר שייכנסו כעת לקופה. קרן מגמה שעדיין פעילה תשפר אף היא את ה-irr שלה עם סכום של כ-39 מיליון דולר.



אדי שלו, שותף בג'נסיס פרטנרס, אמר ל-themarker כי וינטגרה הצליחה בזכות היכולת של המנכ"ל בן צבי להיות בעל חזון, ולזהות כי שוק התקשורת משתנה וקיימת דרישה להעברת data ברשתות הסלולריות, בעוד שוק התקשורת הקוויות יציב.



"הבום קרה לקראת אמצע 2009. החדירה של הטלפונים החכמים סתמה את רשת הסלולר. אנשים כבר לא רק דיברו בטלפון. הווידאו סתם לגמרי את הרשתות בארה"ב ובאירופה, ולכן נוצרה דרישה לשבבים של וינטגרה. תחום ה-mobile backhaul (הקשר שבין אנטנות הסלולר למרכזיות הרשת - ג"ג) צומח והולך. הם הבינו שיש צורך לנהל את התעבורה מהאתרים הסלולריים למרכזיות רשתות הסלולר. אלקטל, סיסקו וכל מי שנמצא בתחום ה-backhaul זקוק למוצרים של וינטגרה - והכל בגלל הטלפונים החכמים.



"מדוע בחרה וינטגרה בסופו של דבר לא להנפיק? זו באמת שאלת השאלות. במשרד האוצר מנסים בשנה האחרונה לפעול בעניין - לדאוג לכך שחברות היי-טק ישראליות ימשיכו להיות עצמאיות ולהפוך מחברות קטנות לבינוניות ולגדולות - אבל זה לא קורה, ושוב ושוב אנו עדים לכך שחברות טכנולוגיה גלובליות רוכשות טכנולוגיות משלימות.



"לא מנפיקים בכוח"



"עם כל הרצון הטוב של משרד האוצר, קשה להילחם בכוחות השוק. מעטות הן חברות הסטארט-אפ שיכולות להמשיך להיות עצמאיות ולהתחרות בענקיות התקשורת. בן צבי אומר ביושר שגם לאחר הנפקה החברה היתה בוחנת מיזוג, פשוט מהטעם שאי אפשר כיום להתבסס על קו מוצרים אחר. המקרה של וינטגרה מזכיר את המקרה של קופרגייט, שנמכרה לסיגמה עבור 184 מיליון דולר. גם היא חשבה להנפיק, וגם היא הבינה שקו המוצרים שלה לא מספיק ויש צורך בפתרון משלים, טכנולוגיה משלימה של עיבוד וידיאו, שהגיעה מסיגמה".



שלו מוסיף כי החברה כבר עמדה רגע לפני הנפקה: "כבר היו חתמים, ברקליס ודויטשה נבחרו, אבל הרבעון האחרון היה קשה בשוק המניות. לא היו הנפקות ולמשקיעים לא היה תיאבון להנפקות חדשות. לא היה טעם לצאת לרוד-שואו ולדחוף את ההנפקה. לא רצינו להילחץ ולצאת להנפקה בכוח".



אז למה לא חיכיתם שנה?



"אפשר היה לחכות, אבל כשמגיעה אליך הצעה בהיקף של 300 מיליון דולר אני לא חושב שזה אחראי לדחות אותה. השיקול הוא שיקול קשה אבל נכון. יש יותר מדי אי ודאויות. תזכור שכבר שלוש שנים אומרים ששוק ההנפקות יחזור להתחמם וזה לא קורה. אתה לא יודע מה יקרה בעוד שנה. אני דווקא הייתי אופטימי לגבי שוק המניות ב-2010, אבל התבדיתי. אתה גם לא יודע מה יהיה מצב שוק התקשורת בשנה הבאה".



ישראל נתפשת כמדינה שהולידה הרבה מאוד סטארט-אפים איכותיים ומוצלחים בתחום השבבים, אך העלויות של חברות שבבים גבוהות בהרבה מאלו של חברות אינטרנט ותוכנה, ולכן קשה לממן חברות כאלה. המקרה של וינטגרה מוכיח שאפשר להגיע גם לאקזיטים מסוג אחר - לא רק אקזיטים שמחייבים השקעות של עד 15 מיליון דולר ומכירה בסכום של עד 100 מיליון דולר, אלא השקעה הקרובה ל-50 מיליון דולר ואקזיט של 300 מיליון דולר. תהיה זו החמצה אם קרנות ההון סיכון הישראליות יתייבשו ויימנעו מלממן את הדור הבא של חברות השבבים הישראליות.



ואולי כל התורה כולה מסוכמת במשפט הבא, שאמר לנו מנהל בקרן הון סיכון שמכיר היטב את החברה: "מה עבד בשבילם? הם פיתחו מוצר אמיתי. סטארט-אפים נופלים כי הם מפתחים שטויות. שנית, צמד היזמים, קובי ורוברט, היו מנהלים מצוינים ויזמים איכותיים. היה נוח לעבוד אתם והם ידעו איך לקדם את העסק".