תנו לסינים לבוא

>> הדיווחים בדבר רוכשים פוטנציאליים סיניים למכתשים אגן ולקומברס, שתי חברות בינלאומיות מובילות, עלולה להוביל התנגדות פוליטית להשקעות זרות מסין.

הציבור בארה"ב ובמדינות מערביות רבות אחרות הגיב באופן דומה. תפקידה של הממשלה בישראל להבטיח כי אין בכך לעצור התפתחות כלכלית חשובה זו. ובכל זאת, יש צורך במדיניות ברורה כלפי השקעות זרות והשקעות סיניות בפרט, שתבטיח את חוסנה הביטחוני והכלכלי של ישראל.



יתרות המט"ח הגבוהות בסין לאור פערי המטבע בעולם, איפשרו לחברות סיניות, שרבות מהן בבעלות ממשלתית בלתי ישירה, להשקיע בכל העולם. אמנם השקעות אלה התקבלו בברכה בעולם המתפתח, אך המערב קיבל אותן בחשדנות. השקעות בתעשיות אסטרטגיות, כמו ציוד טכנולוגי ומשאבים, בידי חברות הקשורות לממשל הסיני, נתפשות כבעלות גוון פוליטי-אסטרטגי.



צריך לזכור שפתיחות המשק להשקעות זרות היא כלי אסטרטגי-כלכלי לקידום הצמיחה והקטנת העוני. מחקרים רבים מראים שחברות בינלאומיות רבות המשקיעות במשק המקומי משלמות שכר גבוה יותר לעובדים לעומת חברות בבעלות מקומית בלבד. בנוסף, העברת ההון הזר מעלה את שוויו של ההון בחברה. מעל הכל, פתיחות השוק היא מדיניות ממשלתית מכוונת ההולמת מחויבויות כלכליות בינלאומיות.



ואולם בעולם גלובלי שבו חברה למכירה נגישה למשקיעים זרים מכל העולם, שיש להם אינטרסים מגוונים, ולפעמים אף מתנגשים, ממשלות נדרשות לאזן בין פתיחות מוחלטת של המשק למשקיעים זרים לבין הצורך להגן על אינטרסים לאומיים לגיטימיים. כיצד ניתן לעשות זאת מבלי ליצור אפליה לא הוגנת כלפי משקיעים ממדינה מסוימת?



ראשית, קנדה, גרמניה וארה"ב אימצו בשנתיים האחרונות חקיקה המחייבת את הממשלה המקומית לבחון כל השקעה שיש לה קשר ישיר לממשלה הזרה של המשקיע הפוטנציאלי. ניתנת גם האפשרות לחסום השקעות העלולות לפגוע באינטרסים ביטחוניים או להציב חסמים באמצעות חברי דירקטוריון מקומיים או חומה סינית בין המדינה הזרה ומידע רגיש. ממשלת ישראל צריכה לבחון אם הרגולציה המקומית מעניקה פתרון דומה בפני גל רכישות זר.



בנוסף, רכישת חברות ישראליות על ידי חברות סיניות צריכה להישקל בהקשר רחב יותר של יחסי מסחר הדדיים והשקעות בין המדינות. כך, למשל, המצב שבו משקיע ישראלי אינו יכול לקנות גרעין שליטה בחברה סינית שהיא רשת קמעונית, יוצרת חוסר שוויון בין משקיעים ישראלים ומשקיעים סיניים במצבים דומים. מעצבי המדיניות הממשלתית צריכים להביא זאת בחשבון.



כמו כן, לרשות הממשלה עומדים כלים לעודד רכישת חברות בתחומים שישאירו את כוח העבודה בישראל, כדי למנוע אובדן משרות. הסכם כלכלי בין סין לישראל שמחייב העסקת עובדים מקומיים הוא פתרון אפשרי. ולבסוף, היחס הגיאו-אסטרטגי בין ישראל לסין ראוי גם הוא לבחינה בהקשר זה. ארה"ב וישראל שמרו ביניהן את הקשר האסטרטגי במשך שנים רבות, בין השאר, באמצעות קשרים כלכליים ועסקיים הדוקים. עיקר ההשקעות הזרות בישראל הגיע מארה"ב, מה שתרם ליצירת אינטרסים כלכליים ואסטרטגיים רבים. היחלשותה הכלכלית של ארה"ב ועלייתה המטאורית של סין מאפשרות לישראל לשפר את יחסיה הכלכליים והמדיניים עם סין באמצעות השקעות הדדיות בין המדינות.



הכותב הוא מרצה אורח למשפט כלכלי בינלאומי באוניברסיטת ניו יורק ונשיא המרכז לפיתוח כלכלי וביטחון