נילי פריאל לבד בינתיים

>> נילי פריאל, אשתו של שר הביטחון אהוד ברק, יכולה וצריכה לחוש מקופחת. ההודעה של היועץ המשפטי לממשלה, כי העבירה לכאורה שבה הודתה פריאל - העסקה לא חוקית של עובדת זרה בביתה - מחייבת הגשת כתב אישום, היא יוצאת דופן. היועץ המשפטי אמנם צודק כי מדובר בעבירה על החוק, ומן הראוי שפריאל תיענש על כך - אבל המציאות היא שהעבירה לכאורה שביצעה פריאל היא נפוצה למדי, ורק מעטים נענשים עליה.

כך, ב-2010 בדקו פקחי רשות ההגירה 4,085 מעסיקים בישראל בחשד להעסקה לא חוקית של עובדים זרים. כנגד 829 מהם נפתחו הליכים, לאחר שנתפסו בהעסקה לא חוקית. סך הקנסות שנדרשו מעסיקים לשלם היו 5.5 מיליון שקל. מדובר בקנס ממוצע של כ-6,600 שקל למעסיק.



ייתכן ש-2010 אינה מייצגת מאחר שרק ביולי הוקם מינהל האכיפה בתוך רשות ההגירה - עד ליולי היו יחידות האכיפה בתחום העובדים הזרים כפופות למשרד הפנים ולתמ"ת - ותהליך ההקמה בוודאי פגע באפקטיביות של עבודת הפקחים. אם נבדוק את 2009, נגלה שבמהלכה נפתחו תיקים נגד 2,001 מעסיקים בגין העסקה לא חוקית של עובדים זרים, והוטלו עליהם קנסות בסך 27.9 מיליון שקל. מדובר בקנס ממוצע של כ-14 אלף שקל למעסיק.



אגב, הליכים פליליים - שבדרך כלל ננקטים רק נגד מי שנתפס בעבירה חמורה ביותר - נפתחו ב-147 מקרים ב-2009 וב-61 מקרים בלבד ב-2010.



הקנסות מלמדים כי לפריאל אין סיבה אמיתית לדאגה. אתרע מזלה, כנראה מפאת מעמדה הרם, להיתפס ברשת המאוד לא צפופה של פקחי ההגירה בישראל - אבל גם לאחר שנתפסה העונש שיוטל עליה צפוי להיות קל בלבד. בכל מקרה, אין מדובר בעונש שצריך להדיר שינה מעיניו של מעסיק - והוא בפועל אינו מדיר שינה. קנסות מרביים של 5,000-10,000 שקל על כל עובד זר בלתי חוקי שנתפס אצל מעסיק, אינם יכולים להיחשב לקנסות מרתיעים. כך גם לא המספר של הפקחים המופעלים על מעסיקים בישראל: 65 בלבד.



מספר הפקחים המופעלים נגד מעסיקים בישראל אינו רק קטן מאוד, הוא גם מקומם בהשוואה למספר הפקחים האוכפים את החוק ישירות על העובדים הזרים. לדברי יוסי אדלשטיין, ראש מינהל האכיפה החדש ברשות ההגירה, המינהל כולל כיום שלוש יחידות: יחידת האכיפה נגד מעסיקים ישראלים, עם 65 עובדים; האגף לזרים, הקובע את מעמדו החוקי של אזרח זר בישראל, עם 50 עובדים; ויחידת עוז, התופסת עובדים זרים לא חוקיים, עם 200 עובדים. מתוך 315 עובדים במינהל החדש, כלומר, 250 מועסקים באכיפה נגד עובדים זרים - ורק 65 מועסקים באכיפה נגד ישראלים.



אדלשטיין אמנם טוען כי יש היגיון מסוים בחלוקה של הפקחים - יש כ-20 אלף מעסיקים שצריכים לאכוף עליהם את החוק, לעומת כ-200 אלף עובדים לא חוקיים - אבל גם הוא מודה כי מדובר בחלוקה היסטורית, שאותה הוא ירש ממשרדי הממשלה אשר טיפלו בנושא עד כה, ושאינה עולה בקנה אחד עם מדיניות האכיפה של ישראל בתחום העובדים הזרים.



את המדיניות הזו הגדירה הוועדה הבינמשרדית לעיצוב מדיניות בנושא עובדים לא ישראליים, בראשותו של המשנה לנגיד בנק ישראל צבי אקשטיין, שחזרה והדגישה כי מוקד הבעיה בהעסקת לא חוקית של עובדים זרים - נמצא אצל המעסיקים הישראלים ולא אצל העובדים הזרים. משמע, אם הביקוש של מעסיקים ישראלים לעובדים זרים יקטן - בהכרח, היצע העובדים הזרים הלא חוקיים שמסתנן לישראל יקטן גם הוא.



מתמקדים בעובדים ולא במעסיקים



"אין דרך להילחם בהעסקת עובדים זרים לפני שאוכפים את חוקי העבודה, ובעיקר על המעסיקים", אמר אקשטיין ל-themarker. "חייבים לוודא שהמעסיקים וחברות כוח האדם פועלים על פי חוק - ולהטיל קנסות כבדים על מי שעובר על החוק. ברגע שהחוק ייאכף, שוק העבודה יסתדר מעצמו: שכר העובדים הזרים יעלה, פחות מהם יועסקו ולעובדים הזרים כבר לא יהיה כדאי לעשות את המאמץ האדיר הכרוך בהגעה לישראל".



בקרב המומחים אין ספק כי הדרך להרתיע 200 אלף זרים לבוא לעבוד בישראל היא להרתיע קודם כל את עשרות אלפי הישראלים שמעסיקים אותם, וכן את כמה מאות הישראלים העוסקים בתיווך להבאתם.



החוק בישראל, יש לציין, מתיר לגבות עמלת תיווך של עד 3,000 דולר מכל עובד זר עבור קבלת אשרת עבודה בישראל. ואולם בפועל משלמים הזרים עמלות של 10,000 דולר ויותר, למתווכים בישראל ובחו"ל, ונאלצים להמשיך להישאר כאן באופן לא חוקי כדי להצליח ולהחזיר את החוב בגין העמלה שהם שילמו. במידה רבה, התיווך הלא חוקי בהבאת עובדים זרים לישראל הופך את העובדים הזרים לסוג של עבדים מודרנים המשועבדים למתווכים שהביאו אותם לכאן, בשל חובות כבדים.



במבנה הנוכחי של מינהל האכיפה החדש ברשות ההגירה, דבר מזה עדיין אינו מוצא את ביטויו. ההתמקדות של המינהל, לפחות מבחינת הקצאת עובדים, היא עדיין בלכידת עובדים זרים לא חוקיים ברחובות, ולא בפעולה נגד מעסיקים ומתווכים ישראלים. האם יותר קל לפעול נגד סודנים או סינים מסכנים, מאשר לאכוף את החוק על נילי פריאל וחברותיה או על חברות כוח האדם הישראליות המייצרות את הביקוש לעובדים לא חוקיים בישראל?



אדלשטיין מכחיש. הוא מזכיר כי מינהל האכיפה קיים רק שלושה חודשים, ולכן מבטיח כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה. לדבריו, תוכנית העבודה השנתית הראשונה של מינהל האכיפה, התוכנית ל-2011, ממוקדת באכיפה נגד מעסיקים וגם נגד מתווכים. "ביקשתי תוספת של עשרות עובדים, לצורך פיקוח על מעסיקים, והבקשה צפויה לקבל אישור בקרוב", הוא אומר. "בנוסף, אני מסמיך את פקחי יחידת עוז לפעול נגד מעסיקים, לצד הפעולות שלהם נגד העובדים הזרים. בתוכנית ל-2011 אנחנו גם מתכוונים להתחיל, בפעם הראשונה, בביקורות שוטפות אצל חברות כוח האדם בתחומי הסיעוד, הבניין והחקלאות - כדי לוודא שהן עובדות כחוק".



כעת ניתן רק להמתין ולראות אם ההבטחות של אדלשטיין אכן יתממשו - או שהמקרה של פריאל יישאר בגדר מקרה יוצא דופן של אכיפה נגד מעסיק ישראלי.