המס ששילמה גוגל מחוץ לארה"ב- 2.4% בלבד

>> גוגל צימצמה את היקף המס שלה ב-3.1 מיליארד דולר בשלוש השנים הקודמות, באמצעות שיטה המעבירה את מרבית רווחיה דרך אירלנד והולנד לברמודה. העברת הרווחים של גוגל ממקום למקום סייעה לצמצום שיעור המס שלה על הכנסות מחוץ לארה"ב ל-2.4%. זה שיעור המס הנמוך ביותר מבין חמש חברות הטכנולוגיה המובילות בארה"ב לפי שווי שוק - כפי שעולה מדיווחים רגולטוריים בשש מדינות.



שיעור המס האפקטיבי של גוגל בשנה שעברה היה 22.2%. "מדהים ששיעור המס האפקטיבי כה נמוך", אמר מרטין סאליבן, כלכלן מס שעבד בעבר במשרד האוצר האמריקאי. "אנו יודעים שהחברה פועלת ברחבי העולם - בייחוד במדינות עם שיעורי מס גבוהים, שבהן מס החברות הממוצע גבוה בהרבה מ-20%". מס ההכנסה לחברות בארה"ב הוא 35%; ובבריטניה, השוק השני בגודלו של גוגל, הוא 28%.

הסדר "דאבל אייריש"



גוגל, מפעילת מנוע החיפוש הגדולה בעולם, משתמשת בשיטה שזכתה לפופולריות בקרב חברות כמו מיקרוסופט ופייסבוק. השיטה מנצלת את חוקי המס באירלנד כדי להעביר באופן חוקי רווחים דרך חברות בנות שם, ולהתחמק מחלק גדול משיעור המס במדינה, שהוא 12.5%. הרווחים מוצאים דרכם למקלטי מס שאינם גובים מסי חברות כלל. חברות המנצלות הסדר זה, המכונה בפי מומחי מס "דאבל אייריש", מתחמקות ממס הן מחוץ לארה"ב והן בתוכה.



גוגל, חברת הטכנולוגיה השלישית בגודלה בארה"ב לפי שווי שוק, אינה מואשמת בהפרת חוקי המס. "הפעולות של גוגל דומות מאוד לאלה של אינספור חברות בינלאומיות אחרות במגוון ענפים", אומרת ג'יין פנר, דוברת גוגל. החברה דיווחה בדו"חותיה ב-2007-2009 על חיסכון מצטבר של 3.1 מיליארד דולר הודות לפערים הבינלאומיים בשיעורי המס.



מסים אבודים בסך 60 מיליארד דולר בשנה



השיטות של גוגל וחברות אחרות תלויות בעסקות המכונות "תמחור העברה", המתבצעות בין חברות בנות של אותה חברה ומאפשרות העברת רווחים למקלטי מס, והעברת עלויות למדינות בעלות שיעורי מס גבוהים. העברות אלה עולות לממשלת ארה"ב כ-60 מיליארד דולר מדי שנה במסים אבודים - להערכת קימברלי קלאוזינג, פרופ' לכלכלה בריד קולג' בפורטלנד. 2,000 חברות אמריקאיות שילמו ב-2005 מס אפקטיבי בשיעור חציוני של 28.3%, כשמס החברות בצרפת הוא 34.4%, בגרמניה 30.2% וביפן 39.5%. אפל, מיקרוסופט, יבמ ואורקל דיווחו על שיעורי מס שנעו בין 4.5% ל-25.8% ב-2007-2009.



העברת הכנסות מתחילה לרוב כשחברות כמו גוגל מוכרות את הרשיון על הקניין הרוחני שפיתחו בתוך ארה"ב לשימוש מחוצה לה, לחברה בת שנמצאת במדינה עם שיעור מס נמוך. פירוש הדבר שהרווחים הזרים מטכנולוגיה זו מיוחסים לחברה במקלט המס, ולא לחברה האם. במסגרת חוקי המס האמריקאיים, על החברות הבנות לשלם את אותו מחיר שגם חברה נפרדת לחלוטין היתה משלמת. מאחר שהתשלומים מגדילים את ההכנסות הכרוכות במס בתוך ארה"ב, לחברה יש תמריץ לקבוע את מחיר הרשיון נמוך ככל האפשר. צמצום העלויות עבור החברה הבת מעביר למעשה רווחים אל מחוץ לארה"ב.



למעשה, החברות המעבירות את רווחיהן אל מחוץ לארה"ב דוחות את תשלום המס שלהן, ואינן נמנעות מממנו באופן קבוע. הדחייה נמשכת עד שהחברות מחליטות להחזיר את רווחיהן לארה"ב. ואולם בפועל הן לרוב כמעט שאינן מחזירות רווחים משמעותיים, ולכן נמנעות מהמס באופן קבוע.