>> בסוף השבוע האחרון כיכב אתר ויקיליקס שוב בכותרות הראשיות של חלק גדול מהעיתונים המשפיעים בעולם. הפעם, כמה שבועות לאחר הסיבוב הקודם שבו נחשפו פרשיות המעידות על ההתנהלות הלקויה של צבא ארה"ב באפגניסטאן, הצליח ויקיליקס לעשות זאת שוב: הוא פירסם כמעט 400 אלף מסמכים סודיים של הצבא האמריקאי מתקופת לחימתו בעיראק. מהמסמכים עולה כי ארה"ב טייחה סיפורי אונס, עינויים וגזל על ידי חייליה.
אתר ויקיליקס (שכתובתוwikileaks.org) נפתח בינואר 2007 במטרה לחשוף מסמכים סודיים ומסווגים המעידים על שחיתויות ואי-צדק ברחבי העולם. האתר מזמין גולשים להדליף מסמכים ממשלתיים, צבאיים וארגוניים, אותם הוא מפרסם לאחר בדיקת מהימנות. שרתי האתר ממוקמים במדינות כמו שוודיה ובלגיה, שחוקי חופש המידע בהן מאפשרים את המשך פעילותו. הוא מבוסס על תשתית אינטרנטית מוצפנת שאינה מאפשרת להתחקות אחר מיקום השולח.
האתר, שנהפך לאבן שואבת של מידע והדלפות של מסמכים המציגים באור שלילי את הממשל האמריקאי, מייצר כאב ראש גדול מאוד לראשי ממשל אובמה. הדלפות אלה הפכו את מייסד ויקילקס והעומד בראשו גם כיום, ג'וליאן אסאנג', לאויב הציבור מספר 1 - כך לפחות מכנים אותו גורמים בממשל אובמה - ונמצא במעקב תמידי של הפנטגון וסוכנויות ביון למיניהן.
טרוריסט, רמאי ורודף פרסום הם רק כמה מהכינויים שלהם זכה אסאנג' באחרונה, לאחר שהצליח להפוך בן לילה לאחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת בעולם. כיום נהנה אסאנג' מתשומת לב רבה אף יותר מהארגון חושף השחיתויות אותו שהוא מייצג, גוף שהממשל האמריקאי והציבור לא יכולים להתעלם ממנו.
"אני חושש לחיי כל הזמן", סיפר אסאנג' בשיחה פרטית שמצאה את דרכה לרשת. "לא פעם הבחנתי במכוניות מסתוריות שעוקבות אחרי, ואם תגיע שעתי - אני מקווה שזה יקרה מהר", הוסיף ולא הרחיב. גורמים רשמיים בפנטגון אף הפנו איומים פומביים לעבר ויקיליקס והביעו מורת רוח מכך שהארגון ואסאנג' מחזיקים באלפי מסמכים מסווגים הנוגעים למלחמות באפגניסטאן ובעיראק.
"באחד הערבים הרגשתי עקצוץ בעורף, מיששתי את האזור וגיליתי בו פלסטר שלא אני הדבקתי", סיפר אסאנג' ביולי האחרון. "לקח לי כמה דקות להבין שמדובר בשאריות דבק ממיקרופון שהחזקתי באותו בוקר".
לא ברור אם ההיסטריה של אסאנג' מוצדקת; בעבר העיד כי הוא זקוק לאבטחה צמודה וכי התקבלו כמה איומים ממשיים על חייו - אך במקביל נשמעים ברחבי העולם קולות הטוענים כי מדובר בפרובוקטור מקצועי הגורם נזק משמעותי לתדמית של ויקיליקס. דובר הארגון אף התפטר בספטמבר האחרון, לאחר שלטענתו אסאנג' סירב להמלצתו להגביל את מספר ההופעות הפומביות שלו. כך או כך, קשה להתכחש לכוח שצבר אסאנג' בתור הפנים הבלעדיות של "סוכנות הביון של הציבור", כפי שמכונה האתר. מעמדו קיבל חיזוק גם מהפנטגון עצמו, שב-2008 הוציא דו"ח שדלף לרשת ובו נכתב כי "ויקיליקס הוא איום לתפקודו של הצבא האמריקאי ולביטחון ארה"ב".
ביולי האחרון הצליח אסאנג' להרעיד שוב את רצפת השיש בבית הלבן עת פירסם ויקיליקס 76 אלף מסמכים שחשפו את התנהלות צבא ארה"ב באפגניסטאן, ובכלל זה עוולות שביצעו חיילים אמריקאים כלפי אזרחים. באמצעות שיתוף פעולה עם שלושה עיתונים מהגדולים והמוערכים בעולם - "ניו יורק טיימס" האמריקאי, "גרדיאן" הבריטי ו"שפיגל" הגרמני - הפיץ האתר את החדשות למיליוני קוראים בעולם שעיינו בכתבות מפורטות וטורי פרשנות בנושא. כל אחד מן העיתונים הקדיש כ-15 עמודים לחשיפה הדרמטית, עמודים שסיכמו תחקירים נרחבים שנערכו בשבועות שקדמו לפרסום.
ישראל ברשימת הנקראות ביותר
נוכחותה של ישראל בין המסמכים באתר דלילה במיוחד, אף שהיא מופיעה ברשימת "המדינות הנקראות ביותר", קרי מדינה שהמתרחש בה מעניין את המבקרים בוויקיליקס. הפרסומים הקיימים נוגעים בעיקר לניתוחים של גופי מודיעין אמריקאים העוסקים בחמאס ובחיזבאללה.
יון פדר, העורך הראשי של ynet, לא פוסל שיתוף פעולה עם ויקיליקס או גופים דומים לו: "ynet, כמו כל גוף עיתונאי אחר, משתמש בחומר שמקורו בהדלפות. אם היה מוצע לנו חומר על ידי גורם כמו ויקיליקס, והוא היה עומד בקריטריונים עיתונאיים, היינו מפרסמים אותו".
רביב דרוקר, הפרשן הפוליטי של ערוץ 10 וממייסדי התנועה לחופש המידע, דוגל בעמדה דומה. לדבריו, היה שמח לראות אתר כמו ויקיליקס מתבסס בישראל. "אם הם היו פונים אלינו, אני מאמין שהיינו מנסים לפרסם את הדברים", הוא אומר.
גם בדרג הפוליטי מאמינים שפעילותו של ויקיליקס מבורכת. "ויקיליקס עשה בארה"ב תחקיר עיתונאי ממדרגה ראשונה ואפשר רק לקוות שנגיע לרמות כאלה גם בישראל", אומר ח"כ מאיר שטרית, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. "העיתונות הממוסדת נתונה לשיקולים ויש לה מגבלות. הרשת משפרת את תמונת המצב הזאת באופן יוצא מן הכלל, משום שלא כל המתפרסם בה נכתב על ידי כתבים והיא פתוחה לכל כיוון".
לדברי שטרית, אתרים כמו ויקיליקס, לצד התפתחות האינטרנט, יתרמו משמעותית לשקיפות בישראל. "במציאות כזו, כשכל אחד יכול לשלוח תמונה, מסמך או קטע וידאו, כמעט בלתי אפשרי להסתיר דברים מהציבור", הוא אומר ומוסיף כי היה רוצה לראות אתר כזה פועל בארץ.
אך לא כל הקולות תומכים בהתבססותו של ויקיליקס בישראל. איש תקשורת בכיר שאינו מאמין שהאתר יצליח להשתקע בארץ, טוען כי הדומיננטיות של העיתונות כאן מייתרת את הצורך בפלטפורמה מסוג זה, וכי הוא לא מציג מודל שונה במובהק מזה הקיים כיום בתקשורת. המציאות בישראל, לדבריו, מציעה למדליפים פוטנציאליים חלופות רבות, בהן העיתונות הממוסדת ומבקר המדינה, כך שלא קיים צורך באתר המאפשר העברת תכנים.
טיעון נוסף הדוחה אפשרות שוויקיליקס ישתקע כאן נוגע לצנזורה הביטחונית, סוגיה ייחודית לישראל. האינטרנט נחשב למדיום חופשי בהרבה מהעיתונות הכתובה, ועם זאת, פרסום מסמכים באתרים ממוסדים מחייב את הגשתם לאישור הצנזורה. גם החשש מפני הצנזורה מהווה מכשול לקליטה של אתר כמו ויקיליקס בישראל. עוד מציין איש התקשורת, כי מי שמבקש להדליף יפנה לאתרים בעברית או לגוף אחר שכבר הוכיח את עצמו.
גם להיבט הכלכלי יש חשיבות מיוחדת במדינה קטנה כמו ישראל. "אין לאתר כזה מודל כלכלי ובמדינה קטנה קשה לקיים את זה מבחינה כספית", מציין דרוקר בעניין המשוכות הפיננסיות. "ארגון כזה בישראל יזדקק למימון מגורם חיצוני". שטרית מתייחס גם הוא לאתגר הכלכלי. "אתר שכזה זקוק למימון והשקעה כספית שיגיעו מאנשים שלא ישפיעו על עמדתו", הוא אומר ומציין כי מדובר בסכום כסף נכבד.
תלוי בתרומות
מאז שעלה לאוויר מומן האתר מכיסם של חמשת עובדיו, עד שלפני כשנה שינה את מדיניותו והחל לגייס תרומות. כיום מגיעים מחצית מהכספים מגופי מדיה מסורתיים המעוניינים בהמשך קיומו של האתר, מאזרחים ומארגוני זכויות אדם. המחצית השנייה מתקבלת "מקשרים אישיים, בהם אנשים אמידים המבקשים להעביר עשרות אלפים", הסביר אסאנג בכנס האקרים שבו השתתף, אך סירב לחשוף באילו מטבעות מדובר או מיהם התורמים.
סוגיית המימון, כך הוכיחו החודשים האחרונים, מעסיקה את אנשי הארגון לא פחות מהמסמכים שהם חושפים. "ויקיליקס זקוקים לכ-10-15 אלף יורו (כ-14-21 אלף דולר) בחודש כדי להמשיך לתפקד", העריך בראיון הנרי פולדה, סגן נשיא קרן ווא הולנד הגרמנית, המעורבת בהעברת תרומות לארגון. "בחודשים שבהם התרומות נמוכות מכך, הפעילות נפגעת", הסביר. אסאנג' עצמו ציין בכנס בברלין כי עלות פעילותו של האתר היא כ-200 אלף דולר בשנה, "בתנאי שחמשת העובדים שלנו אינם מקבלים משכורות ומממנים את עצמם". ההוצאות נובעות בעיקר מתשלום על שרתי אחסון. עורכי הדין של הארגון, הנלחמים בכ-100 תביעות שהוגשו נגד ויקיליקס עד כה, עובדים בהתנדבות.
בסבב הגיוס הראשון שנערך בינואר 2010 נאספו תרומות בהיקף של כמיליון דולר. התרומות, הדגיש אסאנג' בראיון ל-bbc, לא מתקבלות ממפלגות, מגופים ממשלתיים או מהרשויות, זאת כדי לאפשר את המשך קיומו הבלתי תלוי של הארגון. בשבועיים הראשונים של אוקטובר נסגר האתר לצורך "שיפוצים, תחזוקה ומיקום מחדש", אמר מתנדב בוויקיליקס שסירב לחשוף את שמו או פרטים נוספים בשיחה שנערכה במייל עם themarker. "אנחנו צוות קטן שמתמודד עם כמויות עצומות של מידע".
שינוי אסטרטגי
ההצלחה שלה זוכה ויקיליקס חדשה יחסית. החשיפות הקודמות של האתר לא הגיעו לכותרות או שנתקלו בתגובה צוננת מצד כתבים ועורכים. "בעבר העברנו מסמכים לתקשורת", אמר אסאנג' במסיבת עיתונאים שקיים בלונדון לאחר החשיפה ביולי האחרון, "אך המאפיינים הקיצוניים של ההתרחשויות באפגניסטאן וצוות העיתונאים המומחים שעסקו בנושא הובילו להתייחסות רצינית ונרחבת". על הפרסום ביולי סיפר אסאנג' כי נציגים של שלושת העיתונים ישבו יחד במרתף בלונדון וניתחו את אלפי המסמכים במשך שבועות.
על ההחלטה לערב בפרסום שלושה מהעיתונים הגדולים בעולם אמר אסאנג': "תפקיד העיתונות הוא לקחת את המידע שאנו מפרסמים ולהפוך אותו לכתבה שתערב את מי שיכול להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות".
5 עובדים ו-20 אלף דולר בחודש - האתר שמטלטל את התקשורת העולמית
מאת גוני נוי
25.10.2010 / 7:02