>> זו הפעם הרביעית שאנחנו מפרסמים כאן את התחזיות של נ', איש שוק הון מנוסה. שלוש תחזיותיו הקודמות היו מקוריות ומעניינות. בשתיים הראשונות הוא צדק בגדול. בשלישית, לפני כשנה, הוא נפל.
בתחזית הראשונה, בתחילת 2008, הוא דיבר על מפולת בבורסה ובכלכלה ("2008 - שנה של מאניה או דיפרסיה", 1 בינואר 2008) - וצדק. השווקים נפלו חדות. כמעט שנה לאחר מכן, בשיאה של המפולת העולמית, היה נ' הרבה יותר אופטימי מאחרים וצפה עליות חדות.
לא שהוא חשב שהעולם חזר לפרוח, אבל ההערכה שלו היתה שהמחירים נמוכים ושאפשר לעשות הרבה כסף מהשקעה במניות ("2009 תהיה שנת ההסדרים", 19 בנובמבר 2008). גם התחזית הזו התממשה במלואה, והשווקים זינקו.
בתחזית השלישית, לפני קצת יותר משנה, נ' נפל. הוא אמר לנו אז שהשוק ייעצר ושלעליות אין בסיס ריאלי ("בקרוב יתברר שהבורסה עלתה על ריק", אוגוסט 2009) - אבל השוק לא נעצר. להפך, המדדים עלו מאז ב-30%.
ובכל זאת, חשבנו שכדאי להקשיב לנ' עוד פעם, ולו רק מהטעם הפשוט שהפספוס הבורסאי מסתיר אבחנה כלכלית נכונה בסך הכל: הבעיות הכלכליות של העולם לא נפתרו עדיין, מדינות באירופה בצרות ונתוני האבטלה בארה"ב אינם משדרים אופטימיות.
מה אומר נ' הפעם? שיהיה רע ושכדאי לצאת מהבורסה.
טענתו העיקרית היא שלאינדיקטורים הכלכליים החיוביים, אלה שמזניקים את הבורסות בעולם, אין משמעות לגבי העתיד - שכן העולם חולה.
נחזור בכמה מלים לשלוש התחזיות הקודמות, ואז נביא את התחזית הרביעית.
רע, טוב, רע
1. ינואר 2008: שנה גרועה למניות
התחזית: "תהיה שנה גרועה בשוק המניות בתל אביב; יהיו עוד פשיטות רגל. אנחנו בדרך למטה. בארה"ב מנסים לתדלק את הצריכה הפרטית באופן מלאכותי, אבל זה לא יעזור. אחרי החגים תתחיל הנפילה".
מה קרה בפועל: נ' צדק: השווקים קרסו. מי שיצא - הרוויח.
2. נובמבר 2008: לקנות מניות
התחזית: "כל גאות נמשכת שנה-שנתיים יותר מדי, וגם השפל יימשך יותר מדי. יהיה מיתון עולמי כבד בהובלת ארה"ב. יהיה גרוע יותר - אבל לא גרוע מאוד. נכון שמשבר האשראי חונק עסקים וחברות, אבל יהיה לכך פתרון סביר בחודשים הקרובים. שוקי המניות זה 'קנייה', כי הם משקפים יותר סיכוי מסיכון. מי שישקיע במניות לחמש שנים יעשה הרבה כסף. שוקי מניות מחזירים ירידות במהירות ואי אפשר לדעת מתי הבורסה תתקן למעלה.
"מי שיהיה בחוץ ויפסיד את העליות החזקות יגרום לעצמו נזק, ולכן עדיף לשבת בפנים. לא מעט מניות נסחרות במחירים המשקפים פוטנציאל גדול. נכון, יהיה כאן מיתון, אבל זה לא אומר שהבורסה תמשיך לרדת. מומלץ ללכת לאזורים הכי נידחים, הכי מקוללים והכי מזעזעים, כמו מניות הנדל"ן, אפילו בלי לעשות סלקציה - פשוט לקנות את המדד.
"אפשר לשלש או לרבע את הכסף בכמה שנים, גם אם יהיו הסדרי חוב. נכון, יהיו גם חברות שייפלו - אבל בגדול אפשר לעשות הרבה כסף".
מה קרה בפועל: נ' צדק. עליות חדות בכל האפיקים. מי שנכנס - הרוויח.
3. אוגוסט 2009: הבורסה עלתה על ריק
התחזית: "המחירים בבורסה גבוהים מדי. הכלכלה לא מתאוששת באופן משמעותי. הריבית לא יכולה להשפיע לנצח. הכלכלה הריאלית מראה סימנים חלשים של יציאה מהמיתון. בקרוב יתברר שהרווחים של החברות צנועים מהצפוי. יש מומנטום של עליות, אבל בסוף השוק ייעצר, כי הוא עלה בלי יסודות כלכליים. המחירים לא מנותקים לגמרי, אבל משקפים הרבה יותר סיכון מסיכוי".
מה קרה בפועל: עליות של 30%. מי שיצא - הפסיד.
אוקטובר 2010: "טעיתי, אבל יהיה רע"
הפעם, אחרי שהשווקים עלו ב-30% ולאחר שטעה בתחזית האפוקולפטית שלו מאוגוסט 2009, נ' נשמע מהוסס. ביטחונו העצמי נסדק.
למה טעיתי? "עברה יותר משנה, ובמבחן התוצאה טעיתי בגדול. לא הערכתי נכון את עוצמת הריבית הנמוכה. חשבתי שזה כמו אקמול למחלה קשה, אבל התברר שזה יותר כמו ואליום - לא מרפא, אבל מרגיע מאוד. הכלכלה הריאלית מאולחשת תחת משטר הריבית, אבל היא רחוקה מלהיות בריאה. פשוט אין אלטרנטיבות השקעה - כשאתה מקבל 0% ריבית בבנק, הנכונות לקחת סיכונים על הכסף שלך גדולה יותר, ולכן כולם קונים מניות ואג"ח.
"אני עדיין בתחושה רעה מאוד בנוגע לאי-הלימה בין המצב הכלכלי האמיתי בעולם - פוטנציאל הצמיחה, השתתפות במעגל העבודה, שיעור החובות ועוד - לבין החגיגה הפיננסית והריח הנלווה אליה. הריח הוא אותו ריח מטריד של ערב מפולת. חגיגה שרק טרחנים ואקדמאים מתריעים מפניה. בגדול, מעבר לאלחוש הריבית, אני באמת לא יכול לראות סיבה מוצדקת לעליות האלה ולניפוח שראינו במחירי הנכסים בשנה האחרונה.
"הלוואי שאני טועה ושהעליות יימשכו, אבל אני חושש מאוד כי אנחנו פשוט הולכים לשלם את החשבון באיחור, וכי בהתאם, הוא יהיה גדול יותר. עם זאת, עלי להודות כי מפולת 2008 באה כמעט שנתיים אחרי שחשבתי שהיא עניין של ימים".
"ניתן לדמות את המצב הכלכלי בעולם למצבו של חולה בסרטן כבד, שכולם מתרשמים מזה שהוא ממשיך לשתות אלכוהול. הרי ברור שמתישהו הכבד שלו יקרוס. זה שיש נס והוא עדיין ממשיך לשתות, זה לא אינדיקציה לכלום. כך, גם העובדה שהצרכנים ממשיכים לקנות היא לא אינדיקציה לכך שהעולם מתאושש. זה רק סימן לכך שהם פועלים משיקולי טווח קצר מאוד. ההנהגה הכלכלית העולמית דוחפת לצריכה מוגזמת, שהיא מעבר ליכולת הכלכלית האמיתית של העולם".
"ממשיכים לקוות - ולחגוג"
מדוע העולם לא יצמח? "העולם לא יצמח כי שני הגושים המרכזיים, אירופה וארה"ב, אינם הולכים לשום מקום. ארה"ב צריכה לעבור תהליך של התכווצות. האמריקאים אינם יכולים לממן את רמת החיים הגבוהה. אף אחד לא יודע להסביר איך זה ייגמר, אבל בינתיים הסמבה שם נמשכת.
"סין והודו זה אחלה, אבל הן אינן יכולות לפצות על ההתכווצות הכלכלית בעולם. כדי להמחיש, הייתי אומר שאילו העולם שלנו היה נסחר בבורסה גלקטית עם עוד עולמות והיה בא טייקון גלקטי שקונה כוכבים ועולמות - הוא היה מגיע למסקנה שכדור הארץ נסחר במחיר גבוה מדי ביחס למצבו האמיתי ושהסיכון הכרוך בהשקעה בו במחיר הנוכחי פשוט גבוה מדי".
למה כולם אופטימיים? "זו שאלה פסיכולוגית טובה. באופן כללי, כשיש אופטימיות בשווקים עוצמתה חזקה בהרבה מכפי שניתן לשער: היא מזינה את עצמה - ומדבקת. חוקי הקנס-פרס בתקופות טובות הם בלתי נסבלים לרעת הפסימיים.
"אני מדבר על מקרה שבו אתה מנהל כסף בעבור אחרים. אני רוצה להסביר: שוק גואה ימחץ אותך אם תלך נגדו. בסופו של עניין, זיקוק תאוות הבצע יותיר אותך בלי עבודה אם תהיה זהיר מדי. אתה פשוט לא יכול להרשות לעצמך חשיבה מקורית. אם תיפול עם כולם, הלקוחות שלך יהיו עניים יותר - אבל תישאר לך עבודה. יש מעט מאוד אנשים שמוכנים לא להרוויח כשאחרים מרוויחים. בגדול, מרביתנו מעדיפים להפסיד עם כולם. אנחנו חיות חברתיות.
"הטבע האנושי מאופיין בהימנעות, ככל האפשר, מעיסוק בתחזיות שחורות. כשאנשים נעדרים בלב ים, ברור לנו שהם לא שרדו - אבל הטבע האנושי דוחף אותנו לקוות שיהיה טוב. אז עכשיו כולם ממשיכים לקוות, וממשיכים לחגוג".
שני תרחישים: פסימי מאוד ופסימי
אז מה יהיה? "זו שאלה אפילו יותר טובה. וכמו שאתם יודעים, נכשלתי כישלון חרוץ בתשובה לשאלה הזו בפעם הקודמת. ה מחייב אותנו להתייחס בעצם לשאלה: האם ייתכן שהבורסה או מחירי הנכסים הפיננסיים לא ישקפו את מצב הכלכלה לאורך זמן? אין לי תשובה לשאלה הזו. ההנחה היא שבסופו של דבר יש התכנסות בין המצב הריאלי לרמת המחירים. ב-20 השנים שאני בוחן את הבורסה, זה אכן קרה, אם כי לפעמים בקיצוניות ולפעמים בתזמונים תמוהים להחריד - אבל בסופו של דבר, היתה התאמה.
"זה קצת כמו הקלישאה על הארנב שרץ באוויר בסרטים מצוירים ופתאום הוא מבין שהוא באוויר, נבהל ונופל. באופן עקרוני, מצבנו דומה מאוד. מתישהו תחלחל ההכרה כי העולם לא הולך לשום מקום במונחי צמיחה, ואז תהיה נפילה או לפחות התאמה כואבת של המחירים. יש אינטרס חזק בכל ההנהגה הכלכלית העולמית לשדר סוג של חזרה לשגרה, אבל אלה קריאות עידוד מזויפות הנשענות על נתונים עכשוויים, נזילים להחריד בקשר לרמת הביטחון של הצרכנים, שהם כאמור מסוממים".
מה עם החובות? "בעיית החובות בין מדינות צפויה להסתיים במשבר ובזעזוע גדול. בתרחיש קיצוני, משבר כזה עלול למחוק את מרבית ההון בעולם ולייצר מציאות חדשה ברמת המערכת הפיננסית. בתרחיש הזה, המשבר של 2008 היה רק פרומו דלוח. הוא היה אמנם קשה ואלים, אבל לא השתנו בעקבותיו סדרי עולם.
"הפעם זה יהיה ממושך בהרבה. אנשים ימשיכו לאכול, לראות טלוויזיה, לקנות בסופרמרקט ולהסתפר. אבל ברמת ההתנהלות הפיננסית בתוך המדינות, בין אזרחים לרשויות - הכל הולך להשתנות. השינוי יבוא לידי ביטוי כמעט בכל היבט אפשרי: משמעת תקציבית, שוק המט"ח, מינוף של חברות ומדינות וגם יכולת טיפול ועמידה בהתחייבויות של מדינה לאזרחיה".
יש תרחיש אופטימי יותר? "התרחיש היותר עדין הוא שתהיה נפילה מתונה יותר - שקיעה של השווקים הפיננסיים ל'חורף כלכלי' שיימשך כמה שנים טובות - אבל כללי המשחק יישארו דומים. בכל מקרה, אני לא רואה איך הגאות הזו תימשך עוד הרבה זמן, בעיקר לא ביכולת לייצר שיעורי עלייה משמעותיים".
יש פתרון לא כואב? "הלוואי. ככל שאני חושב על זה, מהיכרותי את השווקים אבל יותר את הטבע האנושי, אני לא רואה איך זה ייגמר בלי סוג של כאוס, גם אם עדין. עם זאת, ייתכן שיחלפו כמה שנים עד שנחווה את זה בעוצמות - שאנחנו נוסעים בכביש ללא מוצא.
"הסייג היחיד הוא התפתחות פוליטית או טכנולוגית מפתיעה, בסגנון עליית האינטרנט, שיכולה להתניע צמיחה חזקה, או מתחום הננו, למשל. משהו שאנחנו לא מודעים אליו כרגע, וכמובן לא מכניסים אותו למשוואה. בקיצור, העולם זקוק לנס".
"עדיף להחזיק מזומן -לפחות הקרן מובטחת"
מה לעשות עם הכסף? "באופן עקרוני אין באמתחתי עצה טובה למה לעשות בזמן כזה - רק לצאת ולהחזיק מרכיב גבוה של מזומן ושל מכשירים צמודים. קשה לאנשים לשבת על מזומן, אבל יש זמנים בחיים שצריך להבין שלא לקבל ריבית זה לא נורא, כי לפחות הקרן מובטחת".
איך נדע שטעיתי? "אם נשב כאן בעוד שנה ויתברר שהעולם צומח, ששיעורי החיסכון של האזרחים סבירים ושהחוב קטן - אז טעיתי. זה שהמחירים יישארו גבוהים, אומר שאנחנו עדיין מקבלים בשווקים יותר סיכון מסיכוי. אבל אל תבנו על זה - בפעם הבאה שנדבר יש יותר סיכוי שמדד ת"א 100 יהיה ברמה תלת-ספרתית".
"הריבית הנמוכה מסממת, יש ריח מטריד של ערב מפולת"
מאת רותם שטרקמן
25.10.2010 / 7:02