וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

איחרו את המועד מהרגע הראשון

יאיר קלדור

26.10.2010 / 7:01

>> עוד במועד הקמתן קרנות המנוף כבר איחרו את המועד הנכון להצלת המשק. ההתאוששות בשוק האג"ח בישראל החלה כבר בסוף 2008 ומדד תל-בונד 60 שהגיע לשפל של 165.96 נקודות ב-18 בנובמבר של אותה שנה, החל לטפס מעלה - מגמה שנמשכת עד היום (בשבוע שעבר חצה המדד את רף 270 הנקודות, הרבה מעל רמתו לפני המשבר).

אלא שעד שמישהו יידע לומר בוודאות שהמשבר מאחורינו, הקרנות נהפכו לעובדה מוגמרת. הזוכה הראשונה במכרז לניהול קרן מנוף, שהוכרזה במארס 2009 היתה קבוצת בראשית, בהובלת גבי פרל, רן גרודיצקי, עמנואל וסרמן וצורי לביא. בראשית גייסה ממשקיעים מוסדיים, בהם חברות הביטוח מנורה והראל וקרנות הפנסיה הוותיקות, סכום של 1.5 מיליארד שקל, לאחר שהעריכה במצגת שהעבירה במסגרת הרואד-שואו שלה כי התשואה השנתית הצפויה למשקיעים בקרן, בתוספת הסבסוד הממשלתי, תהיה 12%-15% בשנה. יחד עם ההשקעה הממשלתית הגיעה הקרן להיקף של 2 מיליארד שקל.

באפריל 2009 החליט האוצר לוותר על המכרז ופשוט להציב תנאי סף להקמת קרנות נוספות, שהעיקרי שבהם היה גיוס מינימלי של 900 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים. במאי הודיע האוצר על הקמת שתי קרנות נוספות, בראשות קבוצות טרבלסי ו-kcps שעמדו בתנאי הסף. קבוצת טרבלסי, שקרן סנונית בניהולה שינתה את שמה כעבור זמן קצר לאוריגו, כללה את גבי טרבלסי, גיא ועדיה וגיא זוקין, שגייסו ממשקיעים מוסדיים כמיליארד שקל. יחד עם ההשקעה הממשלתית הגיעה הקרן להיקף של 1.3 מיליארד שקל. קבוצת kcps, בראשות גבי לב, שי איילון וצבי פורמן, גייסה ממשקיעים מוסדיים כ-900 מיליון שקל, ויחד עם ההשקעה הממשלתית הגיעה לקרן בהיקף של 1.2 מיליארד שקל.

על מנת להגדיל את האטרקטיביות של הקרנות בעיני גורמים מוסדיים ומנהלי השקעות, החליט האוצר כי הקרנות ייהנו מתשואה מובטחת בשיעור של 4%, כאשר אם הן ישיגו תשואה נמוכה מכך, תשלים המדינה 90% מההפרש בין התשואה בפועל לתשואה המובטחת. המדינה אף הבטיחה לקרנות אפסייד מוגדל, כך שאם התשואה תהיה גבוהה מ-4% היא תקבל בחזרה רק את התשואה הממוצעת שבין התשואה בפועל ל-4%.

לפי הסכם השותפות של קרנות המנוף, מנהלי הקרן התחייבו להשקיע בעצמם 1% מנכסיה. באוצר אומרים כי סעיף ההשקעה העצמית נועד להבטיח את המחויבות של המנהלים ולתמרץ אותם להשיג את התוצאות הטובות ביותר. עם זאת, "השתתפות עצמית" זו חזרה לכיסם של השותפים המנהלים כבר בתום שנה מהקמת הקרנות בצורת דמי הניהול שהם מקבלים, בשיעור של 1% בשנה מתוך היקף ההשקעות. החל בשנה הרביעית לקיומן (הקרנות הוקמו לתקופה של שבע שנים), דמי הניהול יירדו לשיעור של 0.5%. למרות שמדובר בדמי ניהול נמוכים יחסית לשוק, מדובר עדיין בסכומים נאים.

בקרן kcps למשל, הספיקו המנהלים לגזור לעצמם קופון נאה של יותר מ-10 מיליון שקל עד פברואר 2010 - וזאת מבלי שביצעו השקעה אחת. מנהלי קרן בראשית הספיקו לשלשל לכיסם בשלושת החודשים הראשונים לאחר הקמתה - עוד לפני ההשקעה הראשונה - דמי ניהול של 2 מיליון שקל. על מנת לזרז את פעילות ההשקעה קבע האוצר כי מנהלי קרן שלא ישקיעו 20% מנכסיה בתום השנה הראשונה לפעילותה, "ייקנסו" בהורדת דמי הניהול ל-0.8%. על הקרנות להשקיע 80% מההון בשלוש השנים הראשונות לפעילותן.

המדינה, על אף ההגנה שהיא מעניקה להשקעות בקרן וההשתתפות המופחתת בתשואה, משלמת דמי ניהול כמו כל שותף אחר. באוצר מסבירים זאת בצורך למשוך מנהלים מוכשרים להתמודד על הפעלת הקרנות, כמו גם גופים מוסדיים שישקיעו בקרנות: "שני אתגרים אלה הצריכו טיפול נפרד - בעוד המנהלים מתוגמלים באמצעות דמי ניהול והצלחה, המשקיעים נהנים אך ורק דרך התשואה של הקרן. לפיכך העובדה שהמדינה הסכימה להתחלק בתשואה של אינה קשורה לעובדה שהיא משלמת דמי ניהול".

עם זאת, מכיוון שמנהלי הקרנות יהיו זכאים לתשלום של 20% מהתשואה העודפת מעבר ל-8%, ובהתחשב בכך שגם הם מחזיקים ב-1% מההשקעות בקרן, נראה כי הם ייהנו מהוויתור של המדינה בשני הסעיפים.

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully