"בחברות הסלולר כבר לא שואלים אם צריך את המוצר שלנו - אלא מתי להשקיע בו"

במשך שנים ארוכות נחשבה ספקית פתרונות אבטחת השירות לחברות הסלולר , לאחת הכבשים השחורות בקבוצת רד של יהודה וזוהר זיסאפל. ואולם השנה דרך כוכבה סוף סוף. בשנה האחרונה זינק מחיר מניית החברה בכ-420% - ל-11.5 דולר למניה, ושווי השוק שלה העפיל ל-59 מיליון דולר.



את הרבעון השלישי של 2010 סיימה החברה עם הכנסות של 4.8 מיליון דולר, לעומת הכנסות של 3.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה. החברה רשמה גם רווח תפעולי של 320 אלף דולר לעומת הפסד תפעולי של 279 אלף דולר ברבעון המקביל, והרווח הנקי שלה היה 361 אלף דולר, לעומת הפסד נקי של 394 אלף דולר ברבעון המקביל.




את שינוי המגמה בחברה מייחס המנכ"ל דוד ריפשטיין לצמיחת שוק הטלפונים החכמים ולעומס שהם יוצרים על רשתות הסלולר: "הכניסה של הטלפונים החכמים", אומר ריפשטיין, "עשתה שינוי מהותי. לפני 20 שנה היה קרב ענקים בין gsm ל-cdma.



"כשבנו את התשתיות הסלולריות דימיינו שיחות טלפון - אפילו ה-sms נועד לטכנאים בלבד. יש פער עצום בין מה שיצרני הציוד תיכננו לבין מה שקרה בפועל. זה נטל כבד על הרשת הסלולרית. אנחנו מסוגלים לתת תמונה של איזה מכשיר נייד טוב יותר מבחינת איכות ולאיזה מכשיר יהיו פחות ניתוקים. אנחנו גם מספקים נתונים שמראים עומסים ברשת ומנתחים התנהגות צרכנים".



שוק של 700 מיליון דולר



רדקום הונפקה בנאסד"ק ב-1997. החברה גייסה אז כ-21.9 מיליון דולר - לפי שווי של 95 מיליון דולר אחרי הכסף ו-75 מיליון דולר לפני הכסף. לפני כמה שנים שינתה החברה את שוק היעד שלה.



עד אז פנתה החברה לספקיות ציוד תקשורת כמו סיסקו. כיום היא פונה למפעילות סלולר כמו פלאפון, סלקום ופרטנר.



מה בעצם גרם לכם לבצע את השינוי הזה?



"2007 ו-2008 היו קשות מאוד. ב-2007 היתה החלטה אסטרטגית לעבור מציוד בדיקה מסורתי לציוד אבטחת שירות, ומלמכור ליצרנים עברנו ללמכור למפעילים. הקטנו את הפעילות בארה"ב ובאירופה ועברנו לשווקים המתפתחים. היתה לנו אמונה שהשווקים המערביים כבר רוויים.



"בנוסף, יש גם עניין של פטריוטיות - כשאתה בא לאמריקאים הם רוצים מוצר אמריקאי. לצערי, בישראל זה לא ככה. המתחרים האמריקאיים יותר גדולים מאתנו. השווקים באמריקה הלטינית ואסיה הראו שהם יגיעו לגודל של השווקים בארה"ב ואירופה, אז פנינו אליהם וקיווינו לטוב. ניסינו גם במזרח אירופה - אבל זה פחות הצליח לנו".



מה גודלו של השוק שאתם פונים אליו?



"אנחנו פונים לשוק של 600-700 מיליון דולר בשנה. מפעילים כבר לא שואלים כיום אם צריך את המוצר שלנו, אלא מתי הם ישקיעו בו".



מה בדבר רכישות כדי להגדיל את רמת ההכנסות?



"כרגע האסטרטגיה היא גידול אורגני. כל עוד אין משבר עולמי ויש שוק אמיתי, אני מאמין שאנחנו מסוגלים לטפס. אם יהיו תנאים והזדמנויות, ניתן לחשוב על גידול לא אורגני".



"אסור להשאיר את התחום הזה לסינים"



קופת המזומנים הקטנה שלכם לא מפריעה לפעילות?







"יש לנו 3 מיליון דולר, וזה בפירוש פחות מדי, על אף שאנחנו מייצרים מזומן. אנחנו בוחנים את העניין הזה. יש גם תופעה שלקוחות בודקים חברה, ומצד אחד אנחנו נראים טוב מבחינת החברה, אבל הסעיף של המזומן לא נראה סקסי בעיני הלקוחות שלנו, ואנחנו רוצים לתקן את זה".



לאחר קיום הראיון ביצעה החברה גיוס פרטי של 5.5 מיליון דולר ממשקיעים קיימים, בהם זוהר זיסאפל.



עד כמה מעורב בחברה היו"ר שלכם, זוהר זיסאפל?



"הוא יו"ר מעורב. אם לא היו לו החזון והאמונה, אני יכול להגיד שלא היינו צולחים את המשבר של 2008".



זיסאפל עצמו מחזיק בכ-30.5% ממניות החברה, ולאחיו יהודה זיסאפל כ-9.1% מהמניות. ב-2009 עמדה החברה בפני מחיקה מרשימת הג'נרל מרקטס של נאסד"ק, מכיוון שהון המניות שנמצא בידי הציבור היה נמוך מ-2.5 מיליון דולר, אלא שאז נחלץ לעזרתה זוהר זיסאפל ומימש אופציות לרכישת 20.3 אלף מניות במחיר של 3.2 דולרים למניה, ובסכום כולל של 65 אלף דולר. מניית החברה נסחרה אז במחיר של כ-1.8 דולרים בלבד.



איך אתם נערכים לעתיד?



"יש לנו היכולת לשבת על קו תקשורת ולנתח את הכל, החל מהשירות ועד רמת הביט הבודד. יש לנו נכס של 70 לקוחות ברחבי העולם, והם משתמשים במוצר שלנו. אנחנו חושבים איך למנף את זה. מבחינת טכנולוגיה, אפשר לעזור עוד ללקוחות. זה יכול להיות ספקטרום רחב, החל מבילינג וכלה במניעת הונאות ואפילו פעילות בעולם האבטחה. ברגע שנכנסנו ללקוח אנחנו רוצים למכור יותר, ומאחר שהצלחנו לייצב את הספינה ההנהלה מרשה לעצמה לבחון כל מיני אפשרויות".



מה בדבר מכירה של החברה?



"אנחנו לא למכירה. אמנם התחלנו לעורר עניין באחרונה והמתחרים מסתכלים עלינו בכבוד והערכה, אבל אין כוונה לנצל את זה כדי להימכר. אם תהיה פנייה אני כמובן אביא את זה לדירקטוריון, אבל בינתיים אין שום דבר על הפרק".



אתה מסתכל על מחיר המניה?



"גם אם אני לא מסתכל, אני מקבל הרבה טלפונים סביב זה. אני שמח בשביל העובדים ומחזיקי המניות, אבל אני לחלוטין לא מתנהל לפי מחיר המניה. כל רבעון אנחנו עושים צעד אחד קדימה. אני שמח שאנחנו רואים שווי שמתחיל לשקף את הערך של הטכנולוגיה של החברה".



יש עוד משהו שתרצה להגיד למשקיעים?



"כבודם של חיפושי הנפט במקומו מונח, אבל אני מקווה שהמשקיעים יחזרו להאמין בטלקום. אסור להשאיר את התעשייה הזאת לסינים ולהודים".