"בישראל פועלים עשרות אלפי קבלני שיפוצים ללא הכשרה וללא רישום ברשם הקבלנים - תוצאה של זלזול והזנחה בת שנים מצד הממשלה" - כך הצהירו התאחדות קבלני השיפוצים בראשותו של ערן סיב.
במסיבת עיתונאים שקיימה היום ההתאחדות עולה, כי מתוך 14,600 קבלני שיפוצים בישראל העוסקים בענף, רק 420 רשומים ברשם הקבלנים וכל היתר - 14,180 - הם "חאפרים המהווים פצצה מתקתקת", לדברי סיב. כמות הבתים המשופצים מדי שנה בישראל הוא כ-150 אלף, מתוכם, כ-18 אלף בלבד משופצים על ידי קבלנים רשומים.
מה ההשלכות לציבור? בהתאחדות קבלני השיפוצים מסבירים כי אדם שמעסיק לביתו קבלן שיפוצים אינו מורשה, עליו לקחת בחשבון כי העבודה שנעשית בביתו היא ללא ביטוח ואחריות מקצועית. משמעות הדבר היא, כי במידה ונוצרה בעיה כתוצאה מהעבודה שנעשתה (נזילה הפוגעת בשכנים, קיר שקרס וכו'), כל האחריות נופלת על כתפיו של היזם, קרי, מזמין העבודה - בעל הנכס. בתוך כך בעל הנכס עשוי להיות נתבע אישית בכל בעיה שלא תהיה.
התוצאות לדברי ההתאחדות הן ברורות, ענף השיפוצים "מוביל" מבין ענפי המשק במספר נפגעי והרוגי תאונות העבודה. "המדינה מעדיפה לשלם מדי שנה 1.7 מיליארד שקל בשנה כקצבאות נכות לנפגעי תאונות עבודה, כמעט מחצית מהסכום לנפגעי ענף השיפוצים, זאת במקום להסדיר את הענף, לטפל בבעיה ולהכשיר 14 אלף קבלני שיפוצים", אומר סיב, "הבעיה חמורה עוד יותר היות ובישראל משופצים אלפי מבנים מדי שנה ואנשי המקצוע חסרים".
הגורם למחסור בקבלני השיפוצים הרשומים נובע, לטענת ההתאחדות, מהקשחת תנאי הרישום על ידי משרד הבינוי והשיכון, האמון על הנושא. עד 2008, תנאי להיות קבלן רשום חייבו מבחן עיוני בציון מעבר של 65, ציוני מעבר נוספים של 8 מקצועות בציון עובר של 55 והצגת חמש חשבוניות לשנה במשך 5 שנים. מאז 2008 התנאים הוקשחו והם מחייבים מבחן עיוני בציון עובר של 80 וציונים נוספים בציון עובר של 65.
14 אלף קבלני שיפוצים לא רשומים
תנאי בעייתי ביותר הוא הצגת חשבוניות ברצף של 5 שנים שלא עברו סכום של 35 אלף שקל לשנה. "קבלן שיפוצים עושה עבודות למעלה מ-35 אלף שקל בשנה", טוען ציקי שרף, מנכ"ל תפעול של התאחדות קבלני השיפוצים, "אם החוק מחייב להוציא חשבונית מס כנגד על כל הכנסה, הרי שבפועל קבלן שיפוצים, בעיקר עם הוא בעל ותק וניסיון עובד הרבה יותר מאשר 35 אלף שקל בשנה. מדוע צריך להיענש עם עובדים לפי חוק?. לעיתים קבלני השיפוצים גם קונים ציוד ללקוח, רכישת הציוד עצמה עוברת פי כמה את ה-35 אלף שקל. בדרך הזו רשם הקבלנים הופך אותנו כגנבים בכוח, אנחנו לא יכולים לעבוד לפי חוק ולהיות ישרים מלכתחילה".
החל מיולי 2008 הפסיק רשם הקבלנים את הבחינות לרישום בפנקסי הקבלנים. בעקבות זאת ההתאחדות נלחמה נגד רשם הקבלנים בנושא, באמצעות הגשת בג"צ, העלאת הנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת וניסיון לקיים מפגשים עם הדרג האחראי על כך בממשלה - שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס.
כתוצאה מהפעילות, המבחנים חודשו בנובמבר 2009 אך ורק למי שנכשל בבחינות, ולא למי שטרם עבר. כמו כן הן חודשו לענף השיפוצים בלבד. ההתאחדות הצליחה גם לסכל דרישות נוספות שנכפפו עליהם כמו 10 שנות לימוד, בחינת בגרות, בחינות במתמטיקה והבעה באנגלית.
"צריך להבין", ממשיך שרף, "אוכלוסיית קבלני השיפוצים היא לרוב אוכלוסיה שאינה משכילה, חלשה אקדמית, מדובר עם אנשים שנפלטו ממוסדות הלימוד, חלקם קשיי למידה - לא יכול להיות שידרשו מאוכלוסייה כזו, שעושה את עבודתה נאמנה בתחום, דרישות הזהות לאוכלוסיה אקדמאית".
"המצב היום הוא שיש כ-14 אלף קבלני שיפוצים לא רשומים, והמצב הוא מסוכן", אומר סיב, "המצב הוא אבסורד ממש. במקום שהמדינה תדאג למסד את המקצוע, שלא יהיו חאפרים בתחום, אנחנו נלחמים מול המדינה שתעשה זאת, ולא דורשים ממנה שקל. איפה נשמע דבר כזה? במקום להכשיר המצב, המדינה מנסה למצוא פרצות כדי לגבות כספים. אנחנו לא רוצים שביום פקודה, אם חס ושלום יקרה משהו, יבואו להתאחדות השיפוצים בטענות. אני לוקח את התפוח הלוהט הזה ומגלגל אותו למדינה. בחקירה הבאה אני לא רוצה להיות שותף".