>> סיפור מכירתה של פרסלו לברודקום עבור 86 מיליון דולר (העסקה עשויה להגיע ל-100 מיליון דולר אם פרסלו תעמוד ביעדי המכירות) מצטייר בעיתונות הכלכלית כעוד סיפור אקזיט. הנה קבוצת יזמים - שלמה גדות, רפאל כרמון ויואב וולוך - שלאחר שלוש שנים גורפת מיליוני דולרים מאחר שמכרה את הטכנולוגיה שפיתחה לחברה אמריקאית.
ואולם, הסיפור האמיתי מאחורי מכירתה של פרסלו, העוסקת בפיתוח שבבים לסלולר, קצת יותר מורכב. למעשה המשקיעים התלבטו ארוכות אם לקבל את ההצעה של ברודקום או להמשיך כחברה עצמאית ולקבל מימון במסגרת סבב גיוס הון חדש. הדיונים בנושא היו נוקבים וארוכים. המשקיעים, הכוללים את הקרנות ורטקס, גרניט ונצ'רס, טי ונצ'ר הולדינג ו-7 ונצ'ר קפיטל, היו חלוקים בדעתם בשאלה אם למכור את החברה. ברגע האמת, בישיבה שבה כל המשקיעים היו צריכים להחליט אם לאשר את המכירה או לא - כל האצבעות הורמו, כך שלמרות המחלוקות - בסופו של דבר כל הדירקטורים היו שלמים עם ההחלטה למכור.
ההחלטה לצאת לאקזיט מובילה לכך שתעשיית ההיי-טק הישראלית יכולה לסמן עוד וי ברשימת האקזיטים שמתארכת בתקופה האחרונה. אך יש כאלה שסבורים שהמצב הזה אינו בריא.
"זו מכירת חיסול של ההיי-טק הישראלי. מוכרים חברות בעשרות מיליוני דולרים במקום לבשל אותן כדי שהאקזיטים יהיו הרבה יותר גדולים", אומר מנהל בהיי-טק הישראלי. עמנואל תימור, שותף בקרן הון סיכון ורטקס ודירקטור בפרסלו, לא מסכים. "בעיני העסקות של וינטגרה (שנמכרה ל-pmc-סיירה עבור 300 מיליון דולר, ג.ג) ופרסלו הן לא עסקות קטנות. החבירה לברודקום מבטיחה לפרסלו אפשרות להיות שחקן משמעותי בשוק. כיום תחום המוליכים למחצה אינטגרטיבי מאוד. השבב של פרסלו משתלב בשער הגישה הביתי (residential gateway - נקודת הקצה הראשית לשירותים בבתי הלקוח המשמשת לאספקת מגוון רחב של שירותים, ג.ג). לכן האינטגרציה של שבבי פרסלו עם הפלטפורמה הטכנולוגית של ברודקום היא ניצחון לשני הצדדים.
"היתה לנו התלבטות אם למכור. היו דיונים לא פשוטים. היו הצעות אחרות להשקעה מצד שותפים אסטרטגיים. אבל ברודקום היא גם שותף אסטרטגי וכשהיא הציעה לרכוש חשבנו שזה דבר נכון לחברה וגם נכון למשקיעים. יכול להיות שאם פרסלו לא היתה נמכרת המצב היה שונה בעוד שנתיים.
"פרסלו עשתה עבודה מדהימה בשנתיים האחרונות, אך היא עומדת בפני תחרות לא קלה. למעשה היא נכנסה לשוק אחרי המתחרה שלה - picochip הבריטית שכבר מכרה בזמן שפרסלו עוד פיתחה את השבבים שלה. וכמובן היא לא המתחרה היחידה. בשנתיים האחרונות נמכרו כמה חברות מוליכים למחצה ישראליות באקזיטים יפים. פרסלו, וינטגרה, קופרגייט, דיון נטוורקס; כולן גייסו עשרות מיליוני דולרים. זו המומחיות הישראלית: להקים חברות שבבים שלא גייסו הרבה כסף ואז למכור אותן לחברות גדולות".
תימור אומר כי אם בודקים את מספר המכירות של חברות שבבים בארה"ב מגלים שמעט מאוד חברות נמכרו לחברות גדולות. "חברות ישראליות יודעות לייצר שבבים בצורה יעילה ומתקדמת במחצית ההשקעה מחברות מתחרות. ישראל יכולה לייצר שחקנים מובילים אבל האקזיטים יהיו בממוצע עד 200 מיליון דולר".
גם שלמה גדות, אחד היזמים והמנכ"ל של פרסלו, התחבט אם להמשיך עם פרסלו כחברה עצמאית או למכור אותה בשלב די מוקדם. הוא מודה שקשה להגיד לא להצעת רכישה מחברה גדולה שכן לסטארט-אפ קטן כמו פרסלו קשה להתחרות מול חברות תקשורת שהיצע המוצרים שלהן נרחב יותר. "אנחנו לא יכולים להציע את השירותים של ברודקום. אי אפשר שחברה קטנה תעשה הכל. לכן הדרך היחידה עבור סטארט-אפ ישראלי היא להתמזג עם חברה אחרת, ישראלית או אמריקאית".
שלמה מרקל, סגן נשיא בברודקום העולמית, מגיע אמנם מהצד של הרוכש, אך מצד שני הוא ישראלי שטובת המשק וענף ההיי-טק חשובה לו, והוא סבור שהעובדה שחברות אמריקאיות רוכשות חברות סטארט-אפ ישראליות צעירות היא גם טובה למשק הישראלי. "כשברודקום רוכשת חברות כמו פרסלו ודיון נטוורקס (לברודקום זוהי הרכישה השישית בישראל, ג.ג) היא הופכת את חברות הסטארט-אפ למרכזי פיתוח ומגייסת להם אנשים ומוסיפה להם פעילות, היא משמרת ידע".
גדות מאמין שייקח עוד זמן עד שמישראל ייצאו חברות גדולות. "אנחנו בשלבי גדילה ולימוד. אי אפשר להמציא סתם ככה חברות גדולות. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד איך לבנות חברות גדולות. אנחנו צריכים כל פעם לעלות כיתה. אי אפשר לקפוץ כיתה כי זה מתכון לכישלון. צריך לתת את הזמן ואת המשאבים. כדי להיות חברה גדולה צריך היצע של כמה מוצרים. צריך למזג בין חברות. זה לא קורה בגלל בעיות אגו של יזמים ובגלל שהמשקיעים לא שמחים למזג בין חברות. יכול להיות שהפתרון הוא קרן פרייבט אקוויטי שממזגת כמה חברות ומאחדת אותן לישות אחת. מצד שני, אי אפשר לומר שהמצב שבו חברות אמריקאיות רוכשות חברות סטארט-אפ ישראליות הוא רע. ברמה הציונית זה נשמע אולי כך, אבל זה לא נכון".
מרקל אומר כי הוא צופה עתיד ורוד לפרסלו שתצטרף כעת ל-200 עד 300 עובדים שמעסיקה ברודקום בישראל במרכזי הפיתוח שלה. "אנחנו מכירים את גדות כבר זמן רב, עוד מהחברה הקודמת. המטען הגנטי של פרסלו ושל ברודקום דומה. יש בצוות של החברה אנשים טובים שנמצאים זמן רב יחד. אני מאמין שמספר העובדים שברודקום תעסיק בישראל עוד יגדל".
אקזיט שני למייסד
פרסלו מפתחת שבבים למוצר חדש בעולם הסלולרי שמכונה femtocell, אנטנה סלולרית קטנה שחברות הסלולר מתקינות בתוך בתי הלקוחות. ה-femtocell מקטינה את עומסי הרשת של חברות הסלולר, שכן הוא מזרים חלק מתנועת הרשת דרך האינטרנט ולא דרך האוויר. גדות אומר כי השבבים של החברה ישתלבו בשערי הגישה של ברודקום שיודעים לספק ראוטר fi-wi ו-vdsl (טכנולוגיית dsl שמאפשרת אספקת רוחב פס בקווי טלפון במהירות גבוהה יותר, ג.ג). "המוצר שלנו משלים את היצע השירותים של ברודקום ונותן מענה בתחום ה-femtocell. השבבים שלנו יכולים לשבת בקופסה שנמצאת בבית הלקוח, או מחוץ לו בתחנת בסיס קטנה או בארגון גדול", מסביר גדות.
בפרסלו יש כיום 33 עובדים. עבור חלק מהעובדים והמנהלים של פרסלו מדובר באקזיט שני מאחר שמדובר באותו צוות שהגיע ממודם ארט, חברה נוספת שגדות ייסד, שנמכרה לאגיר סיסטמס ב-2005 ב-145 מיליון דולר. "יש לנו רקע עשיר בסלולר כבר שנים רבות", מסביר גדות. כיום שבב של פרסלו (prc6000) מאפשר להעביר 21.6 מגה ביט לשנייה לשמונה משתמשים, ואולם החברה עובדת בימים אלה על הדור הבא של השבב שמיועד לרשתות סלולר מהדור הרביעי (lte). "נוכל להעביר 150 מגה-ביט לשנייה על בסיס תשתית סלולרית", מסביר גדות.
