התוכנית העיוורת של סמנכ"ל הכספים ברדוור

>> לפני כחודש נפוצה שמועה כי רדוור, ספקית פתרונות ניהול העומסים לאתרי אינטרנט, עשויה להימכר ל-ibm או ל-hp בכמיליארד דולר - עסקה, שאם תתממש, תיחשב לאקזיט מרשים למשפחת זיסאפל. הנהלת החברה סירבה לאשר או להכחיש את השמועות - צעד בעייתי על רקע תמחור החברה ומחויבותה להודיע על אירועים מהותיים.

השוק בהחלט ראה בדיווחים בעיתונות אירוע מהותי - מניית החברה זינקה בכ-40%. גם אחרי התיקון שביצעה מאז, המניה נסחרת כיום במחיר של 34.02 דולר - 22% יותר מהמחיר שבו נסחרה קודם לשמועות. ואולם מחיר זה נמוך בהרבה מהמחיר שיוחס לחברה - אם אכן העסקה תצא לפועל - 45 דולר למניה.



שבוע לאחר הפרסומים מכר סמנכ"ל הכספים של החברה, מאיר משה, כ-230 אלף מניות - רוב אחזקותיו בחברה - ורשם רווח של כ-5.5 מיליון דולר. לדבריו, מכירת המניות התבצעה בשני מחירים - 28.6 דולר ו-32.9 דולר, כשחלק מהמכירה היה של אופציות שהומרו למניות.



רדוור הונפקה ב-1999 בתקופת הבועה של מניות הטכנולוגיה לפי מחיר של 18 דולר למניה. החברה ביצעה הנפקה משנית ב-2000, כאשר מחיר המניה היה 25 דולר. בשיאה, נסחרה החברה לפי שווי של יותר ממיליארד דולר. ואולם הסיכוי שרדוור תחזור אי פעם לשווי זה - ללא מכירה - אינו גבוה.



משה מכר את מניותיו תחת "תוכנית עיוורת" - קביעת מועדים מראש למכירת מניות; בתוכנית זו משתמשות מרבית החברות הישראליות הגדולות כדי לנקות חשד שבכירים יעשו שימוש במידע פנים כדי למקסם רווחים בעת מכירת מניות במועדים שבהם המניה נמצאת בשיא. לפיכך, אין סיבה לחשוב שהמכירה נעשתה בעקבות השמועות על מכירת רדוור.



אלא שתוכניות עיוורות ניתנות לביטול גם יום לפני הפעלתן, ולפיכך יש משמעות לכך שהתוכנית העיוורת של משה יצאה לפועל. בסופו של יום, גם אם רדוור לא תימכר, אחד המרוויחים הגדולים מהשמועות הוא משה. מנגד, אם אכן רדוור תימכר, משה ייצא מהסיפור כמי שיכול היה להרוויח יותר.