פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      החלומות הגדולים של ראש העיר טבריה

      זוהר עובד רוצה להעלות את מפלס התיירים בטבריה ופותח על הדרך חזית מול אילת: "תושבי אילת לא נהנים מהתיירות בעיר". בתוכנית עובד חידוש הרחובות הראשיים והקמת מלונות בוטיק

      עשרות האוטובוסים המצטופפים בחניונים ואלפי הצליינים המפליגים בסירות העץ על הכנרת מעידים שמשהו קורה בטבריה. הגאות בתיירות הנכנסת לא פסחה על העיר, שמנסה כיום להתמרק לקראת עתיד טוב יותר.

      לפני שבע שנים קיבל לידיו ראש העיר, זוהר עובד, עיר מתחרדת עם דימוי נמוך, המהווה מעין פרוזדור לצימרים של הגליל ולסקי בחרמון. ב-2004 הוכנה תוכנית חומש להפיכת מרכז טבריה לאזור תיירותי משודרג ומשגשג, לאחר שכיום יש בעיר 3,800 חדרי מלון בלבד, ללא אף מותג בינלאומי.

      ואולם בשל קשיים בהזרמת התקציבים היו עיכובים בתוכנית והיא התחדשה רק ב-2007-2008, כאשר התקציבים לפיתוח מגיעים ממשרדי התיירות, פיתוח הנגב והגליל, הפנים, התחבורה והשיכון. תוך שנתיים מקווה עובד לעשות "חנוכת בית של טבריה החדשה".

      לדברי עובד, ייבנו בעיר מלונות בוטיק המגישים לאורחיהם רק ארוחת בוקר, כשהכוונה היא שהאורחים יסיירו בעיר ויוציאו בה את כספם. לדבריו, חיזוק המלונאות בלבד לא מביא הכנסה כוללת לעיר: "תייר שמגיע לאילת משאיר את כספו בידי מספר מצומצם של בעלי הון ולא נותן ערך כלכלי למינוף העיר. ואולם אנחנו בעיריית טבריה רואים את הרחובות כלובי של מלון, והתיירות צריכה להתבסס על הובלת התיירים ברחובות העיר, בת היסטוריה של 2,000 שנה".

      כדי שלתיירים יהיה נעים להסתובב בעיר, פועלת כיום העירייה לקירוי הרחובות הראשיים בעלות של 10 מיליון שקל ולשינוי חזותי של הרחובות. למשל, ברחוב הגליל, הרחוב הראשי בעיר, בוטלו כל החניות ושטח המדרכות הוכפל. בנוסף, בכוונת העירייה לבנות, בתמיכת משרד התיירות, מעין קניון פתוח במרכז העיר.

      עובד מציין בסיפוק כי בדו"ח שפירסם לא מכבר מבקר המדינה על הרשויות המקומיות, נכתב כי הפעולה שנקטה העירייה להסדרת הרוכלות בטיילת "יכולה להוות דוגמה לשאר הרשויות המקומיות" (אילת מותקפת תכופות על הטיפול שלה ברוכלות בטיילת, ע"ר).

      בארבע השנים האחרונות הושקעו בטבריה יותר מחצי מיליארד שקל בתשתיות כמו ביוב, כבישים, כיכרות וצמתים. בטיילת הושקעו 50 מיליון שקל באמצעות החברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת) של משרד התיירות ובפארק טבריה שבדרום העיר הושקעו 30 מיליון שקל. כמו כן, יש כוונה לבנות בעיר חניונים תת-קרקעיים ועיליים כדי ליצור חנייה מרוכזת ולהותיר את העיר נוחה להליכה בין צירי התיירות.

      "אנחנו מייצרים צירי שוטטות תוך הבלטת הארכיאולוגיה, הדת הבינלאומית, תרבות העיר ושכבותיה ההיסטוריות", אומר עובד. "כרגע העיר נמצאת בשלבי שיפוצים ובנייה הקשורים בדתות שמיוצגות בעיר, למשל, אנו משפצים שני מסגדים ושני בתי כנסת". עובד מוסיף כי "מינפנו את הנסיגה של הכנרת ויצרנו חופים חדשים. לחוף הטיילת, שהשהייה בו היא ללא תשלום, באים בשבת כ-3,000 אורחים. יש לנו גם חופים בתשלום סמלי של 15 שקל".

      מזרקה כמו בלאס וגאס

      בסמטה ציורית המקשרת בין מתחם התרבות דונה גרציה לשפת הכנרת, הוקם מתחם פסלים המהווה גן אמנותי הפתוח לציבור, שנותן ייצוג לאמנים מהצפון. בין האמנים המשתתפים בפרויקט נמנים אילנה גור, ילידת העיר טבריה, והאמן המקומי עמוס ישכיל.

      ואולם גאוותה של טבריה היא על הטיבריום, מזרקת מים בהשקעה של כ-10 מיליון שקל, בדומה לאטרקציה המפורסמת של מלון בלאג'יו בלאס וגאס. הפרויקט, הנמצא בחלקה הדרומי של הטיילת, כולל סילוני מים הנורים לגובה של עשרות מטרים, שאותם מלוות מערכות קול משוכללות ותאורה מתקדמת שנעה בהתאם לקצב המוסיקה. המופע מוקרן על גבי שני מסכי מים מתקדמים ועוסק בנושאים שונים, בהם מורשת, דת בינלאומית, מוסיקה וצעירים.

      בטבריה מוכנים לעשות כמעט הכל כדי להעלות את מפלס התיירות. אחרי שנים של קיפאון בתחום המלונאות, נבנו בעיר כמה פרויקטים, בהם מלון הבוטיק שירת הים, שנפתח בשנה שעברה בטיילת עם 11 יחידות אירוח משוחזרות ויפהפיות עם נוף לכנרת. כמו כן, הכנסייה הרוסית השקיעה מיליוני יורו במבנה שיוצר מלון בוטיק עם 13 סוויטות שייפתח בקרוב בטיילת. בנוסף, מלון הולידיי אין נרכש על ידי היזם המקומי יחזקאל מורד וינוהל על ידי רשת רימונים; מלון הרטמן הוותיק נמכר ונקנה על ידי חברת התיירות נט המזרח ירושלמית והוא מוסיף שתי קומות; ומלונות נוספים נמצאים בשלבים שונים של מכירה ואחרים בשלבי בנייה של קומות נוספות.

      ואולם הפרויקט המשמעותי ביותר של העיר הוא המלון של חברת אלביט הדמיה שבבעלות איש העסקים מוטי זיסר, שאמור להיבנות ברצועת החוף הצפוני בעיר. אלביט הדמיה זכתה במכרז על הקרקע ביולי 2007, אז דובר על מלון בן כ-600 חדרים בהשקעה של 300 מיליון שקל, ואולם עתה נראה שהפרויקט יהפוך למלון סוויטות לעשירים.

      "אני לא צריך מלון של 600 חדרים שמוריד מחירים בגלל שהוא לא מלא", אומר עובד. "המלון הסקוטי, למשל, הוא בן 70 חדרים ועובד מצוין וברמת חשיפה כאילו יש לו 700 חדרים". באלביט הדמיה טוענים שכרגע הפרויקט בשלבי תכנון ראשוניים ומוקדם להתייחס אליו.

      תחרות עם הצימרים

      עד 1998 היתה טבריה עיר התיירות השנייה בישראל אחרי אילת. כיום היא נחשבת לעיר התיירות הרביעית במדינה ומבחינת לינות תיירים היא נמצאת רק במקום השביעי, אחרי תל אביב, ים המלח, אילת וירושלים.

      "טבריה נפקדה שנים ממפת העדיפות של הממשלה, שתמכה בים המלח ובצימרים", טוען עובד. "גם ישראלים שהיו מגיעים לטבריה החלו להעדיף את הצימרים ואנחנו צריכים להתחרות עמם. עכשיו נתנו לנו מענקים לבנייה ולשיפוצים, אך עדיין אנחנו לא מקבלים תקציבים כמו ירושלים, למרות שדו"ח של חברת ארנסט אנד יאנג מ-2006 לבדיקת פוטנציאל התיירות של ישראל, מיקם את טבריה במקום השני בחשיבותו אחרי ירושלים".

      לפי בדיקה אחרת, שנעשתה ב-2008, התשואה השנתית על השקעה במלונות בישראל ב-1989-2007 היתה 4%. התשואה הגבוהה ביותר היתה בתל אביב - 6.7%, והנמוכה ביותר היתה בטבריה - 0.8%. השנה יגיעו מלונות טבריה ל-1.7 מיליון לינות (60% תיירים ישראלים ו-40% תיירים מחו"ל). עם זאת, עובד רואה חשיבות לא רק בלינות אלא גם בשוטטות בעיר, שגם משרד התיירות רואה בה מהלך חשוב, שכן לדברי עובד בטבריה עוברים כ-3 מיליון מבקרים ישראלים בשנה, שגם עושים בה קניות.

      מנכ"ל משרד התיירות, נועז בר-ניר, אומר שמבחינת המשרד השקעה במלונות ובתשתיות הם גורמים שמשלימים זה את זה. "טבריה, כמו אזורים אחרים בישראל, חווה התעוררות גדולה בעקבות הגאות בתיירות והעומסים במלונות", אומר בר-ניר. "זה התהליך הנכון, שבו הביקושים הגדולים מביאים את היזמים לראות רווחים מול העיניים ואז הם מתחילים להשקיע. זו המדיניות שלנו - השקעה בשיווק כדי לעורר את הביקוש, ובעקבותיו באים היזמים. המחסור בחדרי מלון גם מייצר הזדמנויות חדשות ומביא משקיעים לאזורים הסמוכים סביב הכנרת, שם יש קרקעות זמינות ומנסים לדחוף פיתוח של מלונות נוספים".

      לדברי בר-ניר, ירושלים וטבריה נמצאות בראש סדר העדיפויות של משרד התיירות ומדובר בהשקעות של עשרות מיליוני שקלים בהקמה, הסבה ושיפוצים של מלונות.

      רוצים את החילונים

      אחת הבעיות של טבריה היא תדמיתה כעיר מתחרדת, שנעוצה בעובדה שמשפחות חרדיות רבות הגיעו להתגורר בה, ובעקבות כך נסגרו בתי קפה ומסעדות בערב שבת ובשבת. טבריה גם נחשבת יעד אטרקטיבי לנופש בקרב החרדים, כאשר באוגוסט נשכרים מלונות שלמים עבור החרדים. כל אלה הרחיקו ממנה את הקהל הישראלי החילוני. עובד מודה שמדובר בהיצע וביקוש, אך לדבריו "התחלנו בתהליך ויש מסעדות שעובדות בערב שבת.

      "נכון שטבריה מבוקשת על ידי קהילות הכיפות הסרוגות והשחורות, אבל בסוכות היה לנו פסטיבל אופנה שאליו הגיעו 15 אלף חילונים, ונשים בביקיני הסתובבו בטיילת. בסוף החודש יש פסטיבל של כוכבי זמר ים תיכוני. זה סוג התיירות שאנחנו רוצים - להחזיר את התייר החילוני, ויש לנו מה להציע לו", אומר עובד.

      בר-ניר מוסיף שמטרת המשרד היא גם להחזיר את תיירות הפנים לטבריה. "החייאה של הטיילת תחזיר את הישראלים והגידול הכולל בתיירות מפיח בכל האזור רוח חדשה. בטיילת רואים כיום עסקים חדשים, מסעדות ובתי קפה שמתחילים להיפתח".

      ראש העיר אילת: "מזמין את עובד לראות את הטיילת מלאה בתיירים"

      "אני יכול רק להצטער על הדברים, שהם לא ראויים וגם לא נכונים", אומר ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, בתגובה לדברי ראש עיריית טבריה, זוהר עובד.

      "יש באילת יותר מ-50 מלונות, עם תפוסות יפות, כשהמגמה היא לבנות עוד מאות חדרים בשנים הקרובות ובמקביל לטפח את הטיילות מחוץ למלונות", אומר יצחק הלוי. הוא מודה שבעירייה ערים לבעיה שנוצרה בחלק מהמלונות הפועלים לפי שיטת הכל כלול (שיטה שגורמת לאנשים לא לצאת מהמלון ולהוצא כסף בעיר), "אבל מפה ועד לראות זאת כמעין מעגל סגור, הדרך רחוקה. אני מזמין את עובד לראות כיצד בערבים נעימים באילת הטיילת מלאה בתיירים מישראל ומהעולם ומאחל לו שיוכל לראות זאת גם בעירו".

      על הרמיזה העולה מדברי עובד, שמרכז הכובד של בעלי המלונות הוא באזור המרכז ולא באילת, מתקומם יצחק הלוי: "אני בעד היזמים שבנו מלונות. הכסף מתגלגל כאן, העובדים הם תושבי אילת ורוב הסחורה נקנית באילת. המלון קונה את הסחורה שלו באילת ומשלם משכורת לתושב אילת. ההוצאה העיקרית היא המשכורות שמשלמים לכ-10,000 עובדים - שמייצרים תנועה כלכלית בעיר".

      מנכ"ל התאחדות המלונות באילת, שבתאי שי, אומר שכלכלת העיר אילת מבוססת על התיירות, כאשר מרבית המועסקים בעיר מתפרנסים באופן ישיר או עקיף מהתיירות ורבע מהם מועסקים בשירותי אכסון ומזון, פי חמישה מהממוצע הארצי. "בשנים האחרונות התגברה התחרות בין המלונות לבין בעלי עסקים אחרים בעיר, בעיקר בתחום ההסעדה והקניות, ולכך בוודאי התכוון ראש עיריית טבריה (הכוונה היא שהתיירים אוכלים במלון ולא בעיר), אבל התחרות היא בריאה ורק הביאה לשדרוג בתחומים אלה - גם במלונות וגם בעסקים שמחוץ למלונות. התיירים באילת רוכשים מחוץ למלונות שירותים בערך של יותר ממיליארד שקל וחצי בשנה".