>> בנאום שנתן הנשיא שמעון פרס ב-2002, בכנס שקיים המרכז הישראלי לניהול, הפתיע הנשיא את באי הכנס, ובמקום לדבר על מזרח תיכון חדש, כפי שציפו הכל, הוא נשא הרצאה על ננו-טכנולוגיה. "ישראל צריכה להשקיע 600-700 מיליון דולר בתחום שישפיע על עיצוב העתיד בכל התחומים, אחרת היא תאחר את הרכבת", אמר.
ארבע שנים לאחר מכן, בנאום שנשא ב-2006, טען פרס כי במלחמה הבאה של ישראל, מלחמת העתיד, היא צריכה להצטייד, לצד מערכות נשק קונוונציונליות, גם בנשק מסוג אחר. "יש להיעזר בכלי נשק העשויים בטכנולוגיה חדשה לחלוטין, כמו ננו-טכנולוגיה. על מערכת ההגנה להשתמש בכלים המופעלים מרחוק, ברובוטים ובמודיעין מסוג שלא ידוע כיום".
בפועל, הפעילות של ישראל לעידוד יוזמות טכנולוגיות בתחום הננו-טכנולוגיה היתה ועודנה מועטה. התוצאה היא שמעט מאוד חברות סטארט-אפ פועלות בתחום וקרנות ההון סיכון כלל לא מתעניינות בו. זאת, אף שלא מעט ידע אקדמי מתבסס והולך בימים אלה במרכזי ננו-טכנולוגיה באוניברסיטאות בישראל, אך טרם הבשיל לפיתוחים מסחריים.
עתיד התוכנית הלאומית לא ידוע
תחום הננו-טכנולוגיה עוסק בבניית רכיבים שונים מחלקיקים בגודל של ננומטר - אחד חלקי מיליון המילימטר - כלומר קבוצות של מולקולות ואפילו מולקולות או אטומים בודדים.
הנתונים מצביעים על כך שישראל משקיעה מעט מאוד - יחסית לתחומי מחקר ופיתוח (מו"פ) אחרים - בכל הקשור למימון ממשלתי של ננו-טכנולוגיה. ב-2008 הסיוע הממשלתי היה 70 מיליון דולר. בארה"ב השקיעו באותה שנה כמעט 2 מיליארד דולר, בכל אסיה קרוב ל-3 מיליארד דולר, ובאירופה קצת פחות מאסיה.
המימון הממשלתי השנתי עלה כיום ל-75 מיליון דולר. למרות סכום התמיכה הנמוך, נראה שמשהו זז בתחום, וכמה יוזמות ישראליות בתחום הננו-טכנולוגיה פורצות דרך. רובן הן תולדה של התוכנית הלאומית הישראלית לננו-טכנולוגיה, שנולדה ב-2005 במטרה לקדם את התחום, בעיקר באמצעות האוניברסיטאות.
התוכנית מערבת מחקר ופיתוח בשישה תחומים - ננו-חומרים, ננו-אלקטרוניקה, ננו-פוטוניקה, ננו-רפואה, ננו-ביוטכנולוגיה וננו-אנרגיה וסביבה. התוכנית נקבעה לחמש שנים, והחלה לפעול במחקר בטכניון, ושנה לאחר מכן בחמישה מרכזי ננו-טכנולוגיה באוניברסיטאות. כיום המחקר בטכניון עומד לקראת סיום, והמשך התוכנית לוט בערפל.
"ננו-טכנולוגיה מתאימה לנו כמו כפפה ליד"
כשהוכרזה התוכנית, השאיפה היתה ש-250 מיליון דולר יופנו לחקר ננו-טכנולוגיה בישראל בשנים הבאות. סכום זה אמור היה להיות מגויס באמצעות תרומות פרטיות ותקציבים נוספים מהאוניברסיטאות ומהממשלה. כיום, המצב רחוק מלקדם את התחום. מרכזי הננו-טכנולוגיה באוניברסיטאות מעסיקים 1,173 חוקרים, ובתוכנית הלאומית הצליחו לגייס 52 מדענים בעלי שם עולמי כחברי סגל.
אך בשוק הפרטי המצב הרבה פחות טוב מבאקדמיה. רק 57 חברות סטארט-אפ בישראל מפתחות טכנולוגיות מבוססות ננו-טכנולוגיה, חלק ניכר מהן בתחום הביוטכנולוגיה - פיתוח תרופות או טיפולים זעירים. 23 חברות נוספות מוגדרות כחברות שמפתחות ננו-חומרים. בסך הכל בישראל פועלות 80 חברות היי-טק שמפתחות טכנולוגיות על בסיס ננו-טכנולוגיה.
"זהו התחום היחיד שמדינת ישראל החליטה לקדם בצורה מסודרת", אומרת נאוה סבירסקי-סופר, מנכ"לית יישום לשעבר ומומחית בתחום הננו-טכנולוגיה. "המטרה היא לא רק לייצר מובילות מדעית, אלא גם מסחרית. ננו-טכנולוגיה היא הבסיס להרבה מאוד תחומים. היא משמשת תשתית לקפיצת המדרגה - מתחום המוליכים למחצה, דרך אנרגיה וסביבה ועד לרפואה וחומרים. ישראל משקיעה תקציב מוגבל במו"פ של ננו-טכנולוגיה, שמשתווה בגודלו למעבדה אחת בארה"ב".
סבירסקי-סופר מאמינה שמדינת ישראל חייבת להמשיך בתוכנית גם בשנים הבאות. "ההחזר על ההשקעה בתחום מדהים. נכון, אין חברת ננו-טכנולוגיה ישראלית בגודל של פייסבוק, אבל עוד נראה בעתיד אקזיט גדול בתחום. עשרות חברות ישראליות יציגו השנה בכנס (כנס ננו-ישראל 2010, שיתקיים ב-9-8 בנובמבר, ג"ג). יש הרבה הבטחות בתחום".
דן וילנסקי, לשעבר יו"ר אפלייד מטריאלס ישראל וחבר הוועדה הלאומית לננו-טכנולוגיה, מחזק את דבריה של סבירסקי-סופר ומאמין שיש להמשיך ולהשקיע בננו-טכנולוגיה. "גם ב-1947 הפסימיסטיים לא האמינו שהטרנזיסטור יזכה לשוק ענקי. והנה, מהטרנזיסטור התפתחה תעשיית המוליכים למחצה שמגלגלת עשרות מיליארדי דולרים. הננו-טכנולוגיה הוא הגל הבא. מחקר של ננו-טכנולוגיה מתאים לנו כמו כפפה ליד. מוטב שלא נהיה פסימיים". היוזמה הלאומית לננו-טכנולוגיה עומדת להסתיים. האם יהיה לה המשך?
"סוכם שהתוכנית תימשך בטכניון, ובשאר האוניברסיטאות הנושא נמצא במגעים. אבל בשונה מהתוכנית עד כה, הדגש בחמש השנים הבאות יהיה הרבה יותר יישומי ותעשיייתי. כל מרכז ננו-טכנולוגיה יצטרך להציג תוכנית ממוקדת ומפורטת לגבי כוונות המיקוד ואם יוכל להיות עצמאי ב-2015-2016 מתמיכה ממשלתית. לכל המקטרגים שאומרים שכל ההישגים בתוכנית היו מגיעים גם כך - אני אומר שאם לא היתה תוכנית לאומית, היינו במצב הרבה פחות טוב כיום. זה לא היה קורה ללא היוזמה הלאומית לננו-טכנולוגיה".
קטנים בננו-טכנולוגיה
מאת גיא גרימלנד
31.10.2010 / 7:01