ביניש אישרה: נויטל יכול לדון גם בנאשם וינרוט וגם בנאשם גאידמק

>> במשפט השוחד שבו דן השופט נויטל מואשם עו"ד יעקב וינרוט כי הכניס עצמו למצב של ניגוד עניינים כשב-2003 הוא ייצג בשכר טרחה מופחת את פקיד השומה שוקי ויטה. זאת, שבאותה עת אישר ויטה הסכמי מס חריגים ללקוחות גדולים של וינרוט - מיכאל צ'רנוי, ארקדי גאידמק והיהלומן דן גרטלר.

לשיטת הפרקליטות, וינרוט סייע משפטית לוויטה כדי שהרשעה פלילית ישנה נגדו, בנוגע לכוס מים ששפך על מבקרת מס הכנסה, לא תפריע לקידומו ברשות המסים. חלק מהטיפול בעניינים המשפטיים של ויטה היה בחינם ואילו תמורת הליך לא ארוך בבית הדין לעבודה שילם ויטה לווינרוט 20 אלף שקל ב-20 תשלומים חודשיים. מנגד, לפי האישום, בעבור הסכמי המס אותם אישר ויטה, קיבל וינרוט מהלקוחות יותר מ-30 מיליון שקל. ויטה מואשם בקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים. וינרוט הועמד לדין בגין עבירת שוחד והלבנת הון.



במקביל לתיקו של וינרוט, דן נויטל בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים בה הנאשמים המרכזיים הם יו"ר חברת פועלים נאמנות לשעבר, שלמה רכט, ומנכ"ל החברה לשעבר, חיים שמיר. ארקדי גאידמק ואיש העסקים נחום גלמור, המוגדר כאיש קש של גאידמק, מוזכרים באישום המרכזי. הארבעה מואשמים כי במשא ומתן לרכישת חברת פוספטים הולנדית, שנערך באמצעות גלמור, הסתירו את העובדה כי המגעים לרכישת החברה נוהלו בעבור גאידמק. לפני כחודשיים ביקשו גלמור, רכט והפועלים לפסול את השופט גלעד נויטל מלשבת בתיק, בנימוק שהוא שופט בתיק השוחד של וינרוט וויטה. לטענת השלושה, במהלך שמיעת ראיות בהליך זה נחשף נויטל לעדויות ולמסמכים שונים אשר עלולים להשפיע על הכרעתו במשפט שמתנהל נגדם. חלק מהעדויות במשפט השוחד עסקו בלקוחו של וינרוט, גאידמק.



נויטל החליט שלא לפסול את עצמו. הוא קבע כי לפני שגיבש דעה לגופו של ההליך בעניין וינרוט, וכשופט מקצועי בכוחו להפריד בין הראיות ששמע בשני התיקים ולהימנע ממתן משקל לחומר ראיות בלתי קביל. השלושה ערערו על החלטתו לבית המשפט העליון.



הנשיאה דורית ביניש דחתה את ערעורם וקבעה כי "מקריאת הפרוטוקולים שצורפו לערעור השתכנעתי כי הן מהבחינה הכמותית והן מהבחינה האיכותית לא התגבשה ?מסה קריטית' של מידע שיהא זה למעלה מכוחו של שופט מקצועי להתעלם ממנה".