פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הצעת האוצר: תוספות שכר גבוהות לשכבות החלשות

      מנכ"ל משרד האוצר חיים שני חושף מתוכניות משרדו בנושא השכר במגזר הציבורי. במסגרת המו"מ מציע האוצר לכלול שני עקרונות חדשים לחלוטין במבנה השכר: תוספות גבוהות למשתכרים מתחת ל-5,000 שקל בחודש

      משרד האוצר מנסה לקדם מהפכה בשכר במגזר הציבורי - כך מגלה מנכ"ל האוצר, חיים שני. במסגרת המו"מ על השכר המגזר הציבורי עם ההסתדרות, מציע האוצר לכלול שני עקרונות חדשים לחלוטין במבנה השכר. האחד, מתן תוספות שכר גבוהות יותר לבעלי שכר נמוך - במטרה להביא לצמצום פערי השכר במגזר הציבורי. השני, מתן תוספות לעובדים מצטיינים. שני לא גילה מהי עמדת ההסתדרות לגבי שתי ההצעות.

      לדברי שני, האוצר מוכן לשלם תוספות שכר לעובדי המגזר הציבורי, אבל מבקש כי תוספות השכר יעמדו בשלושה עקרונות. האחד, כי התוספות לא יהיו גבוהות מדי, על רקע האי-ודאות בנוגע למצב הכלכלי העולמי. לדבריו, אסור לסכן את היציבות הכלכלית של ישראל בכך שהמדינה תיגרר לשלם שכר גבוה מדי. "תוספות שכר גדולות במגזר הציבורי עלולות להביא לגירעונות תקציביים, ייאלצו אותנו לקצץ בתקציב במקומות שלא התכוונו להם, כמו חינוך או בריאות, וזה יכול לגרור גם עליות שכר במגזר העסקי, דבר שיפגע בתחרותיות של המגזר העסקי. כל זה עלול לקרות אם נשלם תוספות שכר גבוהות מדי", אומר שני. לדברי שני, האוצר "מתכוון לשלם תוספות שכר", אבל מבקש לגלות אחריות לגביהן. "בעשור האחרון השכר במגזר הציבורי עלה ב-4% ריאלי, לעומת עלייה של 3% במגזר העסקי. צריך גם לזכור כי בעקבות המשבר העולמי המגזר הפרטי צימצם שכר ופיטר עובדים, ואילו במגזר הציבורי יש ביטחון תעסוקתי. אז אמנם היה ויתור של העובדים במגזר על דמי הבראה, אבל זאת היתה התרומה העיקרית של העובד הבודד - וזאת תרומה יחסית קטנה", אומר שני.

      בעוד שדרישת האוצר מההסתדרות לגלות אחריות בנוגע לגובה תוספות השכר היא שיגרתית - היא שבה ועולה בכל מו"מ כזה - הרי ששני העקרונות הנוספים שהאוצר מציע במו"מ הם חדשניים ופורצי דרך. העיקרון השני הוא של מתן תוספות שכר דיפרנציאליות - תוספות שכר גבוהות יותר (באחוזים) לבעלי השכר הנמוך, וקטנות יותר לבעלי השכר הגבוה, במטרה להקטין פערי השכר במגזר הציבורי.

      "הזדמנות לעיני"

      "אנחנו רוצים להתחיל תהליך של איתות למשק, שאנחנו כמעסיק הכי גדול ניתן דוגמה של צמצום פערים", אומר שני. "כוונתנו היא לתת תוספות שכר גבוהות יותר באחוזים למי שמשתכר 5,000-7,000 שקל בחודש. תוספות השכר לבעלי השכר הזה יהיו גבוהות משמעותית מתוספות השכר שקיבלו בעלי השכר של 25 אלף שקל ויותר. זה יסייע לטפל באי-שוויון בחברה. זאת תהיה התרומה הצנועה שלנו להקטנת פערי השכר".

      "אנחנו משוכנעים שנמצא את ההסתדרות שותפה לניסיון שלנו לצמצם פערים. זוהי הזדמנות לעיני להיות שותף לשינוי מגמות השכר וגידול הפערים בחברה הישראלית".

      העיקרון השלישי, גם הוא פורץ דרך, הוא בקשת האוצר לעודד עובדים מצטיינים באמצעות תוספות שכר, שישולמו רק לעובדים ספציפיים - ולא ליחידה כולה . "אנחנו רוצים לתת יותר למי שעשה עבודה יותר טובה. עוד לא הגענו לשלב המנגנון - האם מדובר יהיה בתוספת שכר, בונוס או תוספת 13. מה שחשוב זה ההסכמה על העיקרון", אומר שני.

      דו"ח הממונה על השכר חשף כי 30% מהעובדים במגזר הציבורי משתכרים פחות מ-5,000 שקל בחודש. איך זה יכול להיות?

      "זאת טעות אופטית. שכר הבסיס של אותם עובדים הוא אכן נמוך, אבל על השכר הזה הם מקבלים הרבה מאוד תוספות שכר, כולן, אגב, מוכרות לפנסיה. בפועל, השכר הממוצע של אותם 30% מהעובדים הוא 9,000 שקל בחודש".

      ומה עם המורים? שם אין טעות אופטית ומרביתם עדיין משתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק.

      "צריך לזכור כי 2009 היתה השנה הראשונה ליישום רפורמת אופק חדש. באמת, שכרם של המורים ערב הרפורמה היה נמוך מהשכר הממוצע, אבל שכר של מורים שנכללו באופק חדש היה כבר 10,000 שקל בחודש. זה יהיה השכר הממוצע של כל המורים ברגע שרפורמת אופק חדש תיושם במלואה".

      איך אתה מסביר שבמגזר הציבורי עובד סוציאלי אקדמאי מרוויח 7,000 שקל בחודש וסדרן בנמל מרוויח 60 אלף שקל?

      "על זה בדיוק אנחנו מדברים עכשיו - על צמצום פערי השכר במגזר הציבורי".

      כן, רק שהפערים האלה לא נוצרו יש מאין. הם משקפים את ההבדלים בכוח הלחץ של קבוצות עובדים שונות. אתה מסכים שיש קבוצות עובדים "פראייריות" במגזר הציבורי?

      "אני רוצה לטפל במקבלי השכר הנמוך בשאר הם - ולא במקצועות ספציפיים. זה נכון שיש קבוצות עובדים שבהם השכר הוא נמוך, כמו עובדים סוציאלים, סטאז'רים, או עובדי מינהלה, אבל בסוף אנחנו נטפל בכל בעלי השכר הנמוך, ללא קשר למקצוע זה או אחר".

      בסוף, בעלי השכר הגבוה במגזר הציבורי הם בעיקר עובדים שיכולים להפעיל לחץ בלתי סביר על המדינה - עובדי המונופלים הגדולים כמו חברת החשמל, הנמלים או רשות שדות התעופה.

      "שאלת המונופלים היא דיון אחר".

      באמת? הממונה על השכר כבר אמר כי ההסתדרות דואגת בעיקר לעובדים החזקים, עובדי המונופולים, וזה מסביר את פערי השכר בתוך המגזר הציבורי.

      "אני לא ידוע להגיד ברמה האישית למי ההסתדרות דואגת יותר, אני פחות מכיר את המשאים ומתנים עמה, אבל אני כן יודע להסתכל על המציאות ועל כך שיש במגזר הציבורי אלפי עובדים בעלי שכר נמוך. זה התפקיד שלנו כמעסיק, לא פחות מתפקידה של ההסתדרות, לדאוג לעובדים החלשים".

      ומה עם החלשים באמת, עובדי הקבלן?

      "עובדי הקבלן לא קשורים למו"מ על השכר המגזר הציבורי".

      כלומר, הם לא ייהנו מתוספות שכר?

      "לא".

      זה לא בעייתי: המדינה הרי נדחפה להעסיק עובדי קבלן בגלל חוסר הגמישות של הסכמי השכר במגזר הציבורי.

      "יש תחומים שבהם המדינה לא צריכה להעסיק עובדים, כי לא בכל תחום יש לה יתרון".

      ובכל זאת, זה משקף עוד בעיה בסיסית שקיימת במגזר הציבורי. האם לא הגיע הזמן לרפורמה מקיפה במגזר הציבורי ולרפורמה מקיפה בעבודת נציבות שירות המדינה?

      "אכן, ובמשרד האוצר ובמשרד רה"מ עובדים יחד על רפורמה בנציבות שירות המדינה, במטרה להפוך את שירות המדינה לשירות ציבורי יותר צודק ויותר מוטה שירות. יש כאן הזדמנות, על רקע החלפת הנציב והמו"מ על הסכם השכר במגזר הציבורי, להביא לכך שהשירות הציבורי בישראל יעלה כיתה".

      כן, רק שבינתיים רשימת המועמדים לנציב שירות המדינה החדש נראית מאוד מאכזבת.

      "את זה את אמרת".

      "המצב בעולם מדאיג ביותר"

      "שר האוצר ואני חזרנו באחרונה מארה"ב, והתמונה שראינו שם מדאיגה ביותר", אומר מנכ"ל האוצר, חיים שני. "האמריקאים לא רואים צמיחה של יותר מ-2% בעתיד הנראה לעין, וזה אומר שהם יישארו עוד זמן רב באבטלה של 10%. גם המצב באירופה אפוף אי-ודאות. גם אם לא נשקע שוב למשבר חמור, אין ספק שהעתיד הכלכלי צופן לנו אתגרים לא מבוטלים".

      לדברי שני, האי-ודאות הכלכלית המחודשת בעולם מדאיגה את האוצר גם בנוגע למצבה של כלכלת ישראל. "כל הפרמטרים האלה שמים גם אותנו באי-ודאות לא מבוטלת. אמנם בנינו תקציב שקול ומאוזן, אבל אסור לנו להיכנס לשאננות ולאבד את הזהירות לגבי השכר במגזר הציבורי".

      אתה פסימי לגבי מצבנו הכלכלי?

      "אנחנו לא פסימיים, אלא זהירים".

      מה זה אומר לגבי תחזיות הצמיחה והמסים שבבסיס התקציב?

      "אנחנו לא משנים את התחזיות או את תוכניות העבודה שלנו, אבל יש כרגע סימני שאלה שהם יותר גדולים ממה שהערכנו לפני כמה חודשים. כרגע, הסיכון שהצמיחה לא תהיה כפי שחשבנו הוא גבוה יותר. על רקע זה אנחנו מקווים שהפרטנרית שלנו למו"מ על השכר, ההסתדרות, תגלה אחריות".

      לצד האחריות הנדרשת מההסתדרות, עולה גם שאלת האחריות של משרד האוצר. כך, הסכנה של גלישה מחודשת למשבר עולמי, ובעקבותיו הרעה משמעותית במצבה הכלכלי של ישראל - אפשרות ששני בעצם מדבר עליה, בזהירות המתבקשת - מחדדת את שאלת התבונה שבהגשת תקציב דו-שנתי במצב כזה. בבנק ישראל, למשל, יש כבר מי שמזהירים מפני אובדן הגמישות הנובע מתקציב דו-שנתי במצב של משבר.

      אין לכם חרטות לגבי התקציב הדו-שנתי?

      "ממש לא. התקציב הדו-שנתי מעניק לנו יתרון של יציבות. יש לנו תוכניות מאוד משמעותיות לשנתיים הקרובות, והמבחן שלנו יהיה ביישום שלהן".

      ומה יקרה אם לפתע שוב יפרוץ משבר, כאשר ישראל כבר קבעה מה יהיה התקציב שלה ואין לה שום יכולת תגובה?

      "יש לנו רזרבה למקרה שפיספסנו משהו - של 1.5 מיליארד שקל".

      זה ממש לא מספיק במקרה של משבר.

      "התקציב הדו-שנתי הוא בעצם ההתמודדות שלנו עם המשבר. הנחנו בו את התשתית לצמיחה העתידית של ישראל - רפורמה בהשכלה גבוהה, עידוד ההיי-טק, תמיכה בתעשייה המסורתית ועידוד התחרותיות בתעשייה באמצעות חוק עידוד השקעות הון. כל אלה הם הכלים להתמודד עם המשבר, ואותם יש לבצע. אם למשרדי הממשלה תהיה היכולת לעבוד שנתיים רצופות על הביצוע - בגלל שלא צריך כל שנה להכין תקציב - אז תהיה לנו יכולת התמודדות טובה ביותר עם משבר".