>> מי כמו ד"ר יעקב וינרוט בקיא בחוכמת המשפט ובחוכמת המקרא. בספר קהלת ימצא וינרוט את אמרת המלך שלמה, "טוב שם טוב משמן טוב". בחקירתו הנגדית בשבוע שעבר הבהיר וינרוט עד כמה נכונים הדברים. "במונחים יחסיים מדובר בסכום עתק, אבל אם אני נותן את השם שלי אז זה לא סכום עתק", אמר ד"ר וינרוט על הסכם שכר הטרחה בינו לבין לקוחו, איש העסקים מיכאל צ'רנוי.
בקהלת נכתב גם: "אוהב כסף לא ישבע כסף". שכר הטרחה בהסכם הייצוג מ-2002 עמד על 4.5 מיליון דולר שישולמו לוינרוט ובונוס בסכום זהה בכפוף להצלחה. לפי ההסכם, הצלחה תיחשב טיהור שמו של צ'רנוי.
קל להתלונן על הצפת המקצוע המשפטי. המספרים הגדלים והולכים של בעלי רשיון עריכת דין גלויים לכל. שכר המתמחים הממוצע במשרדי עורכי הדין בישראל ידוע וכך גם השכר הממוצע של עורך דין מתחיל, לא משנה באיזה משרד. קודקוד הפירמידה לעומת זאת - נסתר.
טאלנטים יש בכל תחום
העניין הרב שמרכז משפטו של וינרוט נובע בין היתר מהחשיפה הפורנוגרפית כמעט של הסכומים שהחליפו ידיים כדי להבטיח את שמם הטוב של אנשי עסקים מחבר המדינות ושל מסתבכים אחרים שעברו תחת ידיו של וינרוט. אנשים שנזקקו לשמו, כדי לטהר את שמם.
כמה שווה "שם"? יש "שם" שיכול לפתוח דלתות אצל פקידים סרבנים או לשכנע רגולטורים עקשנים (בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' למשל, נעזר תמיד בממונה על הגבלים לשעבר עו"ד דרור שטרום), ויש "שם" שגורם לשופטים לחדד את אוזניהם ולהקשיב היטב (האם יש נאשם פלילי בכיר שעו"ד נבות תל צור אינו מייצג בזמן האחרון, כולל וינרוט עצמו?)
לדברי עו"ד מוריאל מטלון, שותף מנהל במשרד גורניצקי ושות', "כמו שבכל תחום יש טאלנטים, ויש כיום עלייה בערך של מותגים, עיין ערך טייגר וודס, אין שום ספק שגם אצל עורכי דין יש משקל ויש משמעות - וכתוצאה מכך יש גם ערך כלכלי - למותג שעורך דין בונה, על ידי ההצלחות ועל ידי המוניטין שהתגבשו לו בקהילה.
"כשאדם נמצא בסיטואציה שהוא צריך מנתח לב דחוף ואותו מנתח בעל שם עולה מיליון דולר, אין ספק שאם יש לו מיליון דולר, המותג ידבר והוא יהיה מוכן לשלם את הסכום. כך גם לגבי עורכי דין. זה נכון במיוחד כשאנשים נמצאים במצוקה סביב תיק משפטי שמתנהל בבית משפט או בקשר לסוגיית מסים מסובכת או כשהם רוצים לבצע אקזיט גדול והם מאמינים שרק עורך דין מסוים שהוא 'דיל מייקר' ישיג להם את העסקה או יפתור להם את הבעיה - באותו רגע המחיר יכול להרקיע לשחקים. וזה לא משנה אם שמעו על עורך הדין הזה דרך חברים או דרך התקשורת או דרך מדד ההצלחות של אותו עורך דין".
מטלון ממשיך ומסביר: "האם יש מדד המסוגל לבדוק כמה שווה וינרוט או פנחס רובין או כמה היה שווה דן אבי יצחק בשיא פעילותו? הם שווים את המחיר שאנשים מוכנים לשלם עבורם. המדד הוא בסופו של דבר ההיצע והביקוש. בסיטואציות קשות שבהן מטפל וינרוט - אנשים מוכנים לשלם. ברגע שיש מישהו שמוכן לשלם את זה - זה המחיר.
"כיצד בודקים את הדלתא של המוניטין? הדלתא בין המחיר הרגיל לשעה שגובה עורך דין לבין המחיר ששולם לאותה עסקה גדולה או לאותו ייצוג בשעת מצוקה על ידי עורך הדין בעל השם - זו הפרמיה על המוניטין".
האם הסכום שאליו התייחס וינרוט - 9 מיליון דולר, הוא סכום מקובל במקרים כאלה?
מטלון: "זה לא קורה בתיקים יומיומיים, אבל בסיטואציות מיוחדות זה מאוד אפשרי. הסכומים האלה אפשריים כאשר מדובר בעורכי דין שהם טאלנטים כמו וינרוט, רובין, רם כספי, דן שינמן או דוד ליבאי".
בז'רגון הכלכלי, מוניטין הם מכשיר המשמש שחקנים בשוק כדי לאותת על איכותם העודפת על פני המתחרים. מוניטין חשובים במיוחד בשוק של שירותים כמו ייצוג משפטי, שבו קשה לצרכני השירות להעריך את איכותו האמיתית של הייעוץ או הטיפול שמעניק להם עורך הדין, ולכן בחירתם נשענת במידה רבה על המוניטין של ספק השירות.
ספק בעל מוניטין יכול לדרוש מחיר גבוה יותר עבור שירותיו. וינרוט הוא כמו חליפת ארמאני או מכונית האאודי הממוגנת החדשה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. וינרוט הוא מוצר יוקרה. מותג בוטיק, ששירת לקוחות עילית כמו הנשיא המנוח עזר ויצמן ושר האוצר לשעבר אברהם הירשזון. הוא מבטיח ללקוח האוליגרכי חליפה משפטית בעיצוב אישי. המחיר בהתאם.
והמחיר בהחלט גבוה. עורך דין בכיר מאוד הודה כי "מעודי לא קיבלתי מיליון דולר בשביל טיפול בלקוח. השכר יפה. כל הכבוד לוינרוט וכל הכבוד לצ'רנוי שהסכים לשלם לו את השכר הזה".
רק במקרים מעטים נחשפו הסכמי שכר טרחה כמו זה של צ'רנוי לוינרוט. מקרה אחד, מהעת האחרונה, הוא זה של סגן ראש הממשלה והשר דן מרידור שהועמד לדין משמעתי (יחד עם עו"ד אילן שביט) על ידי ועדת האתיקה של ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין. זו טענה כי ההסכם בינו לבין ארקדי גאידמק, ששכר את מרידור לייצגו בשימוע בתיק הלבנת ההון בבנק הפועלים, הבטיח למרידור מקדמה בסך 600 אלף דולר על הופעתו בשימוע, וכן בונוס של 5 מיליון דולר "במקרה של הצלחה". כלומר, אם יוחלט לאחר השימוע שלא להגיש כתב אישום נגד גאידמק.
התניית שכר טרחה בתוצאות משפט פלילי היא עבירה אתית. מרידור לא נחל הצלחה. הוא טוען ביחס לחלקו, כי ההסכם היה טיוטה בלבד ולא נחתם וכי מנגנון שכר הטרחה לא היה מותנה בתוצאה. כך או כך, שמו של מרידור לא הניב לו שכר שמן כמו זה של וינרוט.
וינרוט נתן את השם, פלדמן נתן את העבודה
"משפט הוא הליך שבו חבר מושבעים מכריע מיהו עורך הדין הטוב יותר", אמר פעם המשורר רוברט פרוסט. בעולם שבו מי שמכריע הוא שופט או רגולטור או פקיד המכיר היטב את עורכי הדין - המוניטין של עורך דין יכולים להשפיע באופן משמעותי על התוצאה הסופית.
וינרוט נתן את ה"שם", אבל מי באמת עשה את העבודה? גם במשרדים הטובים ביותר, תחת עורכי הדין בעלי ה"שם" היוקרתי, עובדים עורכי דין ידועים פחות העושים את עיקר העבודה. וינרוט לא שיקר כשאמר שהוא נותן את שמו. רו"ח זאב פלדמן טען במשפט כי הוא זה שאחראי לרוב ההישגים בעניין שומת המס של צ'רנוי. וינרוט כלל אינו מכחיש זאת, גם בגלל שהדבר מאיר באור מזכה את מעשיו וגם משום שהוא מעולם לא התיימר להיות מומחה למיסוי. וינרוט נתן את השם ופלדמן נתן את העבודה.
מהעדויות במשפט עולה שהבוס נהג בחופשיות רבה בשמו. עו"ד צחי שני, פרקליט זוטר במשרד י' וינרוט, העיד כי נהג באופן שגרתי לחתום את שמו של וינרוט על מסמכים משפטיים, לעתים לאחר שהראה אותם לוינרוט ולעתים אף מבלי שהראה לו אותם. שני העיד כי ההתנהלות הזו היתה נוהג במשרד.
במקרה אחר, מתנהל מאבק משפטי בין משרד גורניצקי, בראשות עו"ד פנחס רובין, לבין עו"ד ד"ר רפעאת עזאם שעבד במשרד. עזאם טען בתביעה שהגיש נגד המשרד כי הוא היה הגורם העיקרי בהשגת הפחתת מס משמעותית ללקוח של המשרד, וכי מגיע לו בונוס של מיליון שקל בגין ההישג.
לטענתו, הוא ולא רובין, מומחה בעל שם בתחום המיסוי, הביא לתוצאה הרווחית. הטענה קוממה את המשרד, אולי בגלל המשתמע ממנה כאילו רובין הוא רק ה"שם" ואת היצירתיות המשפטית הפגין דווקא עזאם. התביעה מצויה בהליך של גישור.
מחקר מ-2008 שבחן את השפעת המוניטין על מאפיינים כלכליים של 50 פירמות עורכי הדין הגדולות באנגליה מצא קשר חיובי בין מוניטין גבוהים לבין מחזור ההכנסות של הפירמה. הקשר בין מוניטין להכנסות ירד ככל שהמדגם התרחק מארבע הפירמות הגדולות, ובחן את הפירמות בתחתית העשירייה הראשונה ובעשירייה השנייה.
מדובר אמנם בפירמות שעיסוקן בתחום התאגידי, אך הממצאים לא אמורים להיות שונים בתחומי העיסוק של ד"ר יעקב וינרוט ועמיתיו. בקודקוד הפירמידה של העיסוק המשפטי יש חשיבות מכרעת למוניטין.
האם יש מוניטין משרדי?
אין כלל מחלוקת כי לעורכי דין יש מוניטין אישי וכי המוניטין האלה שווים כסף. לעומת זאת, שאלה שנויה במחלוקת במשפט הישראלי היא אם לשותפות עורכי דין קיימים מוניטין נפרדים מאלה של השותפים עצמם.
השאלה הגיעה לדיון משפטי עקב התפרקותו של משרד עורכי הדין רפאל רבינוביץ' מהולל ושות' לפני כעשור. ד"ר אמנון רפאל תבע את שותפיו לשעבר, עורכי הדין אשר רבינוביץ', ירון מהולל ואיתמר ענבי, בדרישה לקבל את חלקו בשווי הכספי של המוניטין בשותפות שפורקה.
השופט ד"ר גבריאל קלינג קבע כי ייתכן שלשותפות יהיו מוניטין משלה וכונס שמינה העריך את שווי השותפות ב-14.1 מיליון שקל. ואולם, בתביעה שהגיש כונס השותפות נגד שותפיו לשעבר של רפאל, פסקה השופטת המחוזית רנה משל כי רק לעתים נדירות יהיה לשותפות שהתפרקה מוניטין משל עצמה. רפאל עירער על ההחלטה.
לאחרונה קבע העליון כי השופטת משל לא היתה אמורה להכריע כלל בסוגיה והחזיר את התיק למחוזי, אך הותיר את השער פתוח לערעור נוסף, כמעט ודאי, שייסוב גם סביב סוגיה זו.
משרד עורכי דין נוסף ששותפיו רבים על שווי המוניטין הוא משרד רוזנצוויג שפרן גרא, שבו תובע עו"ד אבי גרא, שהחזיק 25% מהשותפות, 1.8 מיליון דולר מד"ר יהושע ג'וש רוזנצוויג, לשעבר יו"ר הבנק הבינלאומי.
השם שורד (כמעט) הכל
האם המשפט המתנהל נגדו יעיב על המוניטין של וינרוט? לוורן באפט מיוחסת האימרה שנדרשות 20 שנה לבנות מוניטין טובים אבל אפשר להרוס אותם בחמש דקות. לא בטוח שהאימרה נכונה ביחס לעורכי דין. אפילו אם יורשע, אין לקחת מוינרוט את התוצאות שהשיג עבור לקוחותיו.
כתם מוסרי של הרשעה פלילית לא הפריע לפרקליטי צמרת לחזור לפרקטיקת בוטיק ולגבות שכר טרחה מרשים. דורי קלגסבלד, שהורשע בגרימת מוות ברשלנות של אם ובנה ואף ריצה עקב כך עונש מאסר בפועל, חזר לפרקטיקה פרטית. ככל הידוע, שמו מניב לו כיום שכר טרחה מהגבוהים בשוק עורכי הדין.
-
השתתפה בהכנת הכתבה: נורית רוט
וינרוט, השם השווה מיליונים
עידו באום
1.11.2010 / 6:55