מצב החוב הישראלי - כמו של גרמניה

>> מחזור החוב של ישראל דומה לזה גרמניה - כך עולה מניתוח של אגף החשב הכללי באוצר. מהניתוח עולה כי ישראל דומה לגרמניה בשני פרמטרים חשובים של החוב הלאומי: גובה הגירעון הממשלתי ושיעור המחזור של החוב הממשלתי מדי שנה.



ב"אקונומיסט" הופיעה לפני כמה שבועות כתבה שעסקה בדרך שבה מנהלות מדינות את גיוסי החוב שלהן - בעידן שבו החוב הלאומי של מרבית המדינות תפח בשיעור חד. בין השאר דן ה"אקונומיסט" בהתלבטות שבה נתונות מדינות: האם לגייס חוב בעיקר לטווחי זמן קצרים, מה שמוזיל מאוד את הריביות.

ואולם, לגיוס חוב לטווח זמן קצר יש מחיר, שעלול להתגלות ככבד - חוב קצר צריך להיות מוחלף כל הזמן בחוב חדש (מחזור חוב), מה שמחייב מדינות לבצע יותר גיוסי חוב בשוקי ההון. בתקופה של משבר, כאשר הביקוש בשוקי ההון צונח, מדינות עלולות להתקשות למחזר את חובותיהן, וכך להיקלע למצב הנורא ביותר מבחינתה של מדינה - כישלון בהנפקה של חוב.



כך, ארה"ב מממנת את הגירעון העצום שלה בעיקר באמצעות הנפקות של חוב קצר מאוד, בריבית נמוכה מאוד ואפילו שלילית. אירלנד, לעומתה, על אף שהיא שקועה בגירעון עצום ומחויבת להגדיל מאוד את גיוסי החוב שלה, בחרה להנפיק בעיקר חוב לטווח זמן ארוך. כלומר, אירלנד מעדיפה לשלם ריבית גבוהה יותר בגיוסי החוב - ולא להסתכן בכישלון בהנפקות חוב בגלל עומס הגיוסים בשוק, שנובע מהנפקת חוב לטווח זמן קצר. ה"אקונומיסט" חולק שבחים לאירלנד על מדיניות ניהול החוב הזו שלה.



מההשוואה שביצע ה"אקונומיסט" עולה כי המדינה שמצב החוב שלה הוא הנוח ביותר היא גרמניה. הגירעון הממשלתי של גרמניה הוא נמוך יחסית, כ-4% מהתוצר הגרמני, והיקף המחזור של חובה מדי שנה גם הוא נמוך יחסית - כ-10% מהתוצר.



מתברר שישראל נמצאת במצב דומה לזה של גרמניה. מנתונים שמסר החשב הכללי במשרד האוצר עולה כי היקף הגירעון של ישראל מגיע ל-4% מהתוצר, וכי ישראל מתמקדת בהנפקת חוב לטווח ארוך - מה שגורם לכך שישראל ממחזרת כל שנה רק כ-11% מהיקף החוב שלה. 11% מהחוב הם כ-10% מהתוצר השנתי של ישראל - בדומה לשיעור בגרמניה.



ההתמקדות של ישראל בגיוס חוב לטווח ארוך היא מסורתית. מאז עידן ההיפר-אינפלציה הקפידו בישראל על מדיניות חוב אמינה מאוד, ולשם כך ישראל היתה מוכנה לשלם מחיר גבוה בתשלומי הריבית שלה. עד היום, מרכיב הריבית הוא כ-35% מהיקף התקציב השנתי של ממשלת ישראל.



השוואה מעניינת נוספת היא של היקף הגירעון הממשלתי ביחס לתקציב (ולא ביחס לתוצר). בארה"ב, היקף הגירעון הוא כ-40% מהתקציב הפדרלי, מה שמעיד על גידול עצום בהוצאות הריבית של ארה"ב בשנים הקרובות. בישראל, לעומת זאת, שיעור הגירעון ביחס לתקציב קטן בהתמדה - השנה הוא מגיע ל-9.5% וצפוי לרדת ל-7.5% בשנה הבאה.