סמנכ"ל סחר חוץ במשרד התמ"ת: יש להוכיח שניתן למנוע יצוא יהלומי דמים מזימבבואה

מאות נציגים השותפים לתהליך קימברלי, לפיקוח על יצוא וסחר ביהלומים, מתכנסים השבוע בירושלים לדון בעתיד יצוא יהלומי זימבבואה. במדינה האפריקאית התגלה מרבץ של מיליארדי יהלומים שיכול לספק כרבע מצריכת יהלומי הגלם בעולם, אולם השלטונות אינם מאפשרים פיקוח על כריית היהלומים, וארגוני זכויות אדם טוענים כי המדובר ביהלומי דמים. תהליך קימברלי שנוסד בשנת 2000 נועד למנוע סחר ביהלומי דמים, המופקים תוך פגיעה בזכויות התושבים.



"אנו ניצבים בפני צומת קריטי עבור התהליך, עיניי העולם נשואות לעברנו ועלינו להוכיח כי התהליך עודנו אמין ורלוונטי וכי ביכולתו למנוע סחר ביהלומי מריבה ובכך למנוע פגיעה בזכויות אדם", אמר היום בכנס סמנכ"ל סחר חוץ במשרד התמ"ת בועז הירש, המכהן כיו"ר תהליך קימברלי.



שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר אמר למשתתפי הכנס, כי "בהתכנסנו כאן היום, אני מפציר בכל המשתתפים לפעול יחדיו בהרמוניה רבה יותר על מנת להתגבר על האתגרים הקיימים. לפעול כדי לחזק את יכולותיו של תהליך קימברלי, ובפרט בנושאי אכיפה. כמו כן, אני קורא לשותפינו להמשיך לתרום ליישום מקיף ויעיל יותר ולניטור תוכנית ההסמכה".



זימבבואה דורשת לאפשר לה לייצא ללא הגבלה יהלומים ממכרות מאזור מרנגה. על יצוא היהלומים מאזור זה הוטלו הגבלות שונות בשל אי-עמידתה לכאורה של המדינה האפריקאית בדרישות התהליך, כמו גם בשל חשש להפרות זכויות אדם במסגרת כריית היהלומים במקום. לפי הערכות, כמות היהלומים המצויה במכרות אלו מהווה כ-25% מסך עתודות היהלומים בעולם, ושוויים הכולל עשוי להגיע ל-800 מיליארד דולר.



ארגון human rights watch - hrw אמר היום כי אסור שמנגנון התיעוד של תהליך קימברלי יאפשר את המשך היצוא משדות היהלומים של מרנגה בזימבבואה עד אשר ישיגו הממשלות התקדמות ברורה בסוגיית הפסקתן של ההברחות והפרות זכויות האדם.



ממחקר שערך הארגון בין החודשים יולי וספטמבר עולה כי חלקים נרחבים של השדות עודם נתונים לשליטת חיילי כוחות ההגנה של זימבבואה, וכי אלה מטרידים את הקהילה המקומית, מהלכים אימים על אנשיה ועוסקים בהברחה נרחבת של יהלומים.



בחודש נובמבר 2009 הסכימו ממשלת זימבבואה ומנגנון תהליך קימברלי על תוכנית עבודה משותפת, ובמסגרתה התחייבה זימבבואה להסיג בשלבים את כוחותיה המזוינים משדות היהלומים, וכן לאפשר למפקח לבחון האם כל משלוחי היהלומים ממחוז מרנגה עומדים באמות המידה של תהליך קימברלי ולהנפיק תעודות המעידות על כך.



רונה פליגל, מנהלת חטיבת אפריקה ב-hrw אמרה, כי "הממשלה הבטיחה הבטחות רבות, אבל חיילים עדיין שולטים על רוב שדות היהלומים ומעורבים בכרייה אסורה ובהברחות. על זימבבואה לכרות את יהלומיה מבלי להסתמך על צבא מתעלל המתנכל לאוכלוסייה המקומית".



בפגישה מיוחדת שהתקיימה בחודש יולי בסנט פטרבורג שברוסיה הסכימו החברים בתהליך קימברלי להתיר לזימבבואה לייצא שני משלוחים של יהלומים, שיהיו נתונים לבקרה של פקחים מטעמם, בתנאי שתהליך קימבלי יחקור את התנאים בשדות היהלומים של מרנגה. ההסכם אף קשר בין כל יצוא עתידי של יהלומים לבין התקדמות ברורה ומדידה בהפסקת ההברחות והפגיעה בזכויות האדם, והתיר לארגונים מקומיים מהחברה האזרחית להשתתף בפיקוח על ההתקדמות בשדות.



ל-hrw נודע, כי במהלך חודש אוגוסט, כאשר משלחת מטעם תהליך קימברלי שהתה בזימבבואה וניסתה לבחון את התנאים בשדות, הפריעו לה גורמים ממשלתיים רשמיים דרך קבע. ברוב שדות היהלומים לא עלה בידי חברי המשלחת לאסוף מידע מכריע על תנאים אלה.



בחקירות שערכו לאחרונה בזימבבואה מצאו חוקרי הארגון, כי למרות שחלה ירידה באלימות בשדות היהלומים, הצבא והמשטרה המשיכו לבצע הפרות, ועל כן אין זימבבואה עומדת באמות המידה המינימאליות הנדרשות לחברולת בתהליך קימברלי. כך, צבא זימבבואה משתמש באיגודי כורים מקומיים כדי לכרות יהלומים. כורים מקומיים אמרו, כי הצבא מגייס אנשים מקומיים בכפייה כדי שיסייעו לו לכרות יהלומים. אנשים רבים חוששים לסרב, מפחד שמא החיילים יכו ויטרידו אותם.



בנוסף, בחודש יולי הסתיים עימות בין שוטרים, חיילים וכורים מקומיים במותו של אחד הכורים, לאחר ששוטר הכה אותו בראשו במוט ברזל. מותו של הכורה לא נחקר כלל. ההברחות הנרחבות של יהלומים ממרנגה לא נפסקו. קונים ומתווכים רבים סוחרים בגלוי ביהלומי מרנגה בעיירה הקטנה והילטה דאלה מטנהיקטה שבמוזמביק, השוכנת במרחק של כשלושים ק"מ ממוטארה.



בחלקים מסוימים של שדות היהלומים כורות חברות פרטיות, המקיימות בבירור קשרים עם חברים במפלגת השלטון לשעבר, "האיחוד הלאומי של זימבבואה האפריקנית", ועם הצבא, הממשיך לעסוק בהברחה מהשדות.



לדברי הארגון, לאחר שהוצע לקיים בחירות בשנת 2011, הדיווחים על מעורבותם של מפלגת "האיחוד הלאומי של זימבבואה האפריקנית" והצבא בכריית יהלומים מעוררים חששות כבדים כי רווחי היהלומים ישמשו למימון אלימות פוליטית לקראת הבחירות. פליגל הוסיפה כי "ההכנסות ממרנגה צריכות לשמש לרווחתו של העם בזימבבואה, ולא לממן אלימות פוליטית".