הפער הכספי בין מערכת החינוך הישראלית למערכות החינוך של המדינות המשתייכות לארגון ה-OECD הוא 3.1 מיליארד דולר לשנה - כך עולה מאומדן ראשוני של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוצג בדיון שהתקיים אתמול בוועדת החינוך של הכנסת בראשות ח"כ זבולון אורלב. הנתון מבטא את הפער בין ההוצאה הממוצעת לחינוך בישראל להוצאה הממוצעת לחינוך במדינות OECD, והוא מבוסס על הדו"ח של הארגון שבחן את מערכת החינוך הישראלית טרם הצטרפות המדינה ל-OECD.
לפי הנתונים שהופיעו בדו"ח, ההוצאה בישראל לתלמיד בגן ילדים ב-2007 היתה 3,631 דולר, לעומת 5,447 דולר בממוצע במדינות OECD. בבית הספר היסודי ההוצאה בישראל היתה 5,060 דולר לעומת 6,741 דולר ב-OECD, ובתיכונים ההוצאה לתלמיד היתה 5,741 דולר לעומת 8,267 דולר במדינות הארגון. לפי נתוני הדו"ח, מערכת החינוך הישראלית סובלת מהשקעה כספית נמוכה, כיתות צפופות, שכר מורים נמוך, והישגים נמוכים בחינוך לעומת מדינות OECD.
נתוני OECD מתייחסים לתקציב 2007, שגדל מאז. תקציב משרד החינוך ב-2011 יסתכם ב-34.9 מיליארד שקל, ו-2012 יגיע ל-36.2 מיליארד שקל, לאחר תוספת תקציבית של 3.2 מיליארד שקל למשרד החינוך שעליה הוחלט בממשלה ביולי האחרון. עם זאת, התוספת לתקציב המשרד עדיין לא מכסה את הפער שעליו מדווחים במרכז המידע והמחקר של הכנסת.
"הגידול בחינוך ובהשכלה הגבוהה גדול מסך הגידול הכללי בתקציב. עם זאת, הנתונים אינם מספקים ואינם עונים על מכלול הצרכים והמצוקות של המערכת", אמר שר החינוך גדעון סער בישיבה שנערכה בוועדה אתמול. סער הוסיף כי המדינה חייבת להשקיע יותר בחינוך וכי לא ניתן להגיע להישגים תוך המשך שחיקת המשאבים. סער אמר גם כי בהשוואה ל-OECD, בישראל יש צורך להשקיע בכל שנה במבני חינוך חדשים, בשל שיעור הילודה הגבוה. "בארצות המערביות האוכלוסייה מזדקנת, ואילו אצלנו הילודה הגוברת מצריכה היערכות תקציבית בכל שנה", אמר.
בנוסף, סער התייחס לרפורמת אופק חדש שעלותה מוערכת בכ-5 מיליארד שקל ולעלייה בשכר המורים שנכללים ברפורמה, אך אמר כי גם לאחר שהרפורמה תיושם באופן מלא, הפערים בין ישראל למדינות OECD לא ייסגרו.
אורלב אמר כי על הממשלה להדביק את הפערים מול מדינות OECD באמצעות תוכנית רב-שנתית, וביקש ממרכז המידע להשלים את המחקר על הסכום הדרוש למערכת החינוך. דב לאוטמן, יו"ר תנועת הכל חינוך, אמר בדיון כי יש צורך לקצץ בתקציב מערכת הביטחון לטובת החינוך וכי מדינת ישראל יכולה לאפשר לעצמה גירעון של מיליארד שקל בתקציב לטובת מערכת החינוך. לאוטמן הוסיף כי "לא מדובר רק בגודל הכיתה או בשכר המורים, ההשוואה צריכה להימדד גם בתוצאות מבחני הלמידה הבינלאומיים, שם אנחנו ממוקמים בתחתית הטבלה".
שכר המורים עלה ב-31% בארבע שנים
בישיבת ועדת החינוך הוצגו כמה נתונים לגבי התפתחות שכר המורים בשנים האחרונות, שנאספו על ידי משרד החינוך ומשרד האוצר. לפי הנתונים, בין 2006 ל-2009 עלה השכר הממוצע של עובדי ההוראה ב-31%, מ-7,352 שקל ל-9,599 שקל. העלייה נבעה בעיקר מהגידול בשכר המורים שהצטרפו לרפורמת אופק חדש. השכר הממוצע של עובדי אופק חדש לבדם עלה באותם שנים ב-38% - מ-7,352 שקל ל-10,165 שקל ב-2009. במשרד החינוך ציינו כי מדובר בשכר גבוה ב-28% מהשכר הממוצע במשק - 7,949 שקל.
עם זאת, מנתוני השכר במגזר הציבורי שפורסמו בשבוע שעבר עלה כי יותר ממחצית מהמורים המועסקים על ידי המדינה - 53% - משתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק למשרה מלאה. מנתוני OECD, שאינם כוללים את העלייה בשכר כתוצאה מרפורמת אופק חדש, עולה ששכר המורים בישראל נמוך באופן משמעותי משכר המורים במדינות OECD.
סער ציין בישיבה כי כי מדי שנה יש עלייה בממוצע שכר המורים וירידה במספר המורים המשתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק.