"מעולם לא היתה שעת כושר כמו זו שקיימת היום להעברת הרפורמה בבריאות הנפש" - כך אמר אתמול מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו, לקראת הדיונים שיחלו היום בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לקראת אישור הרפורמה בקריאה שנייה ושלישית. במסגרת הרפורמה, שתקועה כבר יותר מ-15 שנה, אמורה לעבור האחריות לבריאות הנפש מידי המדינה לידי קופות החולים - והדגש הטיפולי מבתי החולים לקהילה.
לדברי גמזו, "אני מוכן לעשות הכל, לפנות את כל לוח הזמנים שלי כדי לפשר בין הצדדים ולהעביר את הרפורמה הזו. כמנכ"ל אני מזיז כמה מיטות מפה לשם, אבל פה מדובר בשינוי ממשי - טיפול אמיתי בבריאות של האזרחים".
לדברי גמזו, שעת הכושר נובעת מהרכב חד-פעמי של "ועדה עם הרבה אומץ ציבורי שכבר העבירה מהלכים אמיצים כמו הרפורמה בטיפולי השיניים; הסכמה של קופות החולים לקבל על עצמן את הרפורמה; הסכמה של משרד הרווחה שבעבר התנגד, וגם של משרד האוצר שמוכן להשקיע במהלך".
במסיבת עיתונאים בהשתתפות סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן, פרופ' מרדכי שני מיוזמי הרפורמה, סמנכ"ל משאבי אנוש במשרד דב פסט וראש שירותי בריאות הנפש ד"ר גדי לובין, הוסבר כי בעקבות הרפורמה צפוי היקף הטיפולים הציבוריים בבריאות הנפש להיות מוכפל ומשולש בתוך שנים ספורות, וכי בגין הגידול הצפוי יקבלו קופות החולים תוספת של כ-400 מיליון שקל. במשרד מקווים כי אם תאושר הרפורמה היא תצא לדרך כבר ביולי 2011 בתהליך הדרגתי שייארך ארבע שנים.
שאלת ההפרטה עומדת בעינה
לדברי המשתתפים, מרבית הנושאים שהיו במחלוקת קשה נפתרו במהלך השנה האחרונה: כך, למשל, מתחייב המשרד שלא לסגור מרפאות קיימות לפני שיימצא פתרון זמין והולם למטופלים ולעובדים בהן, לא לפטר עובדים, ולהימנע מקיצוץ תקציבי בחוק השיקום. בוטלו כמעט כל המכסות לטיפולים למעט מכסה של 30 טיפולי פסיכותרפיה בשנה. בנוסף, יבוטל הסעיף ברפורמה שהוציא מהסל את טיפולי משברי החיים.
לשאלת themarker אם קופות החולים יוכלו להפריט את השירות ולהוציא את הטיפולים והמרפאות למיקור חוץ, השיב גמזו כי "הכוונה היא שקופת החולים תספק את השירות, אולם ייתכנו מקומות ותנאים מסוימים בהם תוכל הקופה לבצע התקשרויות עם ספקים חיצוניים שיידרשו לעמוד בקריטריונים קשוחים של המשרד. חלק מהרחבת השירות יינתן על ידי מטפלים עצמאיים כך שחולים יוכלו לבחור את המטפל".
ואולם, למרות החזות האופטימית, שלח אתמול יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר לאוניד אידלמן, מכתב לחברי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות שבו ביקש מהם ש"לא לאפשר העברת רפורמה לקויה העלולה לעלות בבריאות החולים הפסיכיאטרים". במכתב פירט שורה של בעיות שעדיין קיימות לדבריו ברפורמה, כגון נושא מכסות הטיפולים והפגיעה בתקציב השיקום. בעקבות המכתב נקבעה פגישה לילית בין אידלמן לגמזו.