וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האם אנחנו רוצים לדון את החרדים לרעב?

מירב ארלוזורוב

3.11.2010 / 6:49

>> הקיטוב בין החילונים לחרדים בישראל הוא כל כך עמוק, עד שהחילונים אוטמים את אוזניהם פעמים רבות מלשמוע, גם כאשר החרדים מעלים טענות צודקות. כך, שר השיכון אריאל אטיאס (ש"ס) הגיב בשבוע שעבר על ביטול קצבת הבטחת ההכנסה לחרדים - והוויכוח שפרץ בעקבות כוונת החרדים להכשיר מחדש את הקצבה הזו בחוק "עוקף בג"ץ" - בשאלה "האם אתם מחכים שהחרדים יגוועו ברעב? מי יעסיק אותם?".

אטיאס צודק. במצב הנוכחי בישראל, ביטול קצבת הבטחת הכנסה לאברכים עניים - קצבה של כ-1,000 שקל בחודש, שמשולמת רק ל-15% העניים ביותר מקרב תלמידי הישיבות החרדים - דן את האברכים ואת משפחותיהם לרעב. זאת, מאחר שכיום אין לאברכים האלה חלופות אמיתיות לשפר את מצבם.

מה בדיוק יכולים אותם אברכים לעשות? הם היו יכולים לנסות להתגייס לצה"ל, והצבא כיום אכן רוצה לגייס אותם. עם זאת, יכולת הגיוס של הצבא את החרדים לשורותיו היא מוגבלת, מאחר שמדובר בחיילים יקרים מאוד מבחינתו. כדי לגייס אותם צה"ל צריך להקים להם יחידות מיוחדות (אוכל כשר למהדרין, בלי בנות ועם שיעורי תורה), להעביר אותם הכשרות מיוחדות ואינטנסיביות וגם לשלם להם שכר חודשי של 2,500 שקל בשל היותם בעלי משפחות.

על אף העלות הגבוהה, צה"ל רוצה מאוד לגייס יותר חרדים נשואים לשורותיו. הצבא טוען כי מדובר בחיילים מצוינים, שמגלים כישורי למידה וכישורים טכניים גבוהים - אבל הוא מבקש לשם כך תוספת תקציב של 150 מיליון שקל בשנה. להערכת הצבא, עם תקציב כזה הוא יוכל לשלש את גיוס החרדים לשורותיו, ולהגיע מכ-1,000 מגויסים בשנה כיום לכ-3,000 בעתיד. 3,000 מגויסים, אגב, מהווים כמעט מחצית ממחזור הגברים החרדיים השנתי. עם זאת, האוצר מסרב להעניק לצבא את תוספת התקציב שהוא מבקש - כך שכיום הצבא אינו מסוגל ואינו ערוך לקלוט רבבות אברכים לשורותיו.

לחלופין, האברכים יכולים לפנות לשנת שירות אזרחי, שלאחריה הם ישוחררו לצאת לשוק העבודה. אלא שגם החלופה הזו יותר תיאורטית מאשר מעשית. מינהלת השירות האזרחי-לאומי עמוסה בבעיות ניהוליות ובבעיות של ניגודי עניינים. בשנה האחרונה אמנם חוותה המינהלת הצלחה גדולה, ומספר חרדים שהתנדבו לשירות אזרחי זינק מכ-500 לכ-1,370, ואולם נראה כי בכך ממצה מינהלת השירות האזרחי את יכולת הקליטה העכשווית שלה. כדי לקלוט עוד מתנדבים, המינהלת צריכה למצוא עוד מקומות שבהם הם יוכלו להתנדב - וזאת משימה שלא קל לעמוד בה.

כבר כיום מתקשה מינהלת השירות האזרחי להתמודד עם המשימה - והראיה לכך היא שהרוב הגדול של החרדים שהתנדבו לשירות אזרחי מתנדבים רק בתוך קהילתם, ורק בתחומים שאינם מכשירים אותם לשוק העבודה (ליווי של נוער מנותק, חינוך מיוחד ורווחה). בנוסף, במינהלת השירות האזרחי אין מנגנון של הכשרות מקצועיות (מנגנון כזה נמצא בשלב הכנה בלבד). בכך, פרט לפטור משירות צבאי, השירות האזרחי אינו מכשיר עדיין את החרדים להשתלבות בעבודה.

אוהלה של עבודה

אם נוסיף חטא על פשע, הרי שדה פקטו מדינת ישראל כיום - בניגוד להצהרותיה - מעודדת את החרדים להישאר סמוכים על שולחן הישיבה שלהם. הקצבאות המשולמות לחרדים מותנות כיום בחלקן באי יציאה לעבודה (קצבת הבטחת הכנסה), ובהמשך הלימודים (חלק גדול מהקצבאות משולמות דרך הישיבה). למעשה, אברך כולל רואה כיום לנגד עיניו הכנסה חודשית של כ-5,000 שקל מקצבאות ומהנחה בהוצאות שונות כתוצאה מלימודיו. לאברך כזה לא רק שאין תמריץ לצאת לעבוד, מבחינתו היציאה לעבודה היא סיכון שהוא לא יכול לשאת - הוא גם יאבד קצבאות, גם יאבד הנחות בהוצאות וגם כלל לא בטוח שימצא מי שיעסיק אותו לאור היעדר ההשכלה והיעדר הניסיון שלו.

עולה מכך כי ההצעה לבטל את קצבת הבטחת ההכנסה לחרדים אכן תידון חרדים רבים לרעב. הניסיון מוכיח כי לחץ כלכלי הוא האמצעי הטוב ביותר לאלץ את החרדים לצאת מאוהלה של תורה לאוהלה של עבודה - הקיצוץ בקצבאות הילדים ב-2003 הוא זה שהניע את תהליכי היציאה לעבודה של האוכלוסייה החרדית כיום - ולכן חייבים לבטל את קצבת הבטחת הכנסה. אבל קיצוץ הקצבה צריך להעשות רק עם שורה של צעדים משלימים, שיפתחו בפני החרדים את השער לעולם העבודה.

לשם כך המדינה חייבת לשנות את מערך הקצבאות של החרדים - ולהפוך אותן לקצבאות מותנות עבודה במקום קצבאות המותנות באי עבודה ולימודים. לשם כך המדינה חייבת לתמוך בחרדים באמצעות הכשרות מקצועיות והשלמת השכלה - שיעניקו להם את הכלים להשתלב בשוק העבודה.

לבסוף, ישראל צריכה גם לקבל החלטה במישור הערכי. האם המדינה הזו ממשיכה לקדם את ערכי השוויון והשירות הצבאי, או שמא היא מקריבה את כל ערכיה על מזבח היעילות הכלכלית. קל לפטור את החרדים מהשירות הצבאי ולהסתפק בשירות אזרחי בלבד, כפי שמשרד האוצר מציע. עם זאת, מחיר ההצעה הזו עלול להיות אובדן הדבק האחרון שמלכד את החברה הישראלית - הדבק של צבא העם שכולם נדרשים לתרום לו במידה שווה.

לאור הסיכון הערכי העצום שכרוך באובדן הלכידות של החברה הישראלית, ולאור טענת הצבא שיש סיכוי לשכנע חרדים להשתלב במסלולים צבאיים המותאמים להם ושגם מכשירים אותם לשוק העבודה, לא בטוח שכדאי למהר ולהסתכן באובדן ערכיה של החברה הישראלית. במקרה הזה, ההצעה של משרד האוצר עלולה להתברר כנמהרת ומיותרת.

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully