בסמר וסקויה השקיעו עד 30 מיליון דולר בסטארט-אפ הישראלי דנסביטס

>> חברת הסטארט-אפ הישראלית דנסביטס (densbits) השלימה באחרונה סבב גיוס הון גדול בהיקף הנע בין 20 ל-30 מיליון דולר משתי קרנות הון סיכון אמריקאיות מובילות: בסמר וסקויה. מדובר באחד מסבבי גיוס הון הגדולים שנערכו בשנים האחרונות עבור חברה המפתחת טכנולוגיה בתחום זיכרונות פלאש בישראל.

דנסביטס מפתחת טכנולוגיה המוזילה באופן דרמטי את עלות מערכות אחסון מבוססות זיכרונות פלאש. הפתרון שפיתחה, מודם זיכרון (flash memory modem), ייחודי בעולם הטכנולוגי הגלובלי.



יצרניות זיכרונות הפלאש כגון מיקרון, הייניקס, טושיבה, סמסונג ואחרות מנסות ללא ליאות להוריד את עלות יצור זיכרונות הפלאש. הבעיה נוצרת בייצור זיכרונות פלאש העושים שימוש בטרנזיסטורים קטנים במיוחד, בטכנולוגיית ייצור של 15-20 ננומטר.



הסיבה היא פיסיקלית. בהליך ייצור שכזה הטרנזיסטורים כה זעירים עד שאינם מסוגלים לשמור מספר גדול של אלקטרונים, כך שזליגה מעטה וטבעית של אלקטרונים פוגעת קשות באמינות המידע המאוחסן, המיוצג על ידי כמות האלקטרונים.



"הבעיות נוצרות בהליך ייצור של 20 ננומטר ומטה, ואחסון של שלושה ביט לכל תא זיכרון ומעלה", מסביר אילן חן, אחד המייסדים ומנכ"ל דנטביטס. "האמינות שמתקבלת בזיכרונות פלאש אלה לא מספיק טובה. זאת גם הסיבה שאפל משתמשת באייפד ובאייפון בזיכרונות פלאש שמיוצרים בטכנולוגיה של 30 ננומטר ושני ביט לכל תא זכרון. זכרונות פלאש משובצים כיום בכל מכשירי הסלולר החכמים. מדובר באחד השווקים הצומחים ביותר כיום, ולכן הבעיה הזאת הופכת לאקוטית".



בדנסביטס החליטו לפתור את הבעיה באמצעות פיתוח מודם זיכרון. "לפני 15 שנה הצרכנים התחברו לאינטרנט באמצעות קו נחושת רגיל של בזק", אומר חן. "קצב העברת הנתונים היה 56 קילו-ביט לשנייה. כיום אפשר להשתמש באותו קו נחושת באמצעות טכנולוגיית adsl ולהגיע למהירות של 24 מגה-ביט לשנייה - פי 500 יותר. טכנולוגיית adsl הצליחה לפתור את הבעיות הייחודיות של קו הנחושת. זה עשה מהפכה. המודם זיכרון פלאש שפיתחנו פועל בצורה דומה. הוא כולל מערכת עיבוד אותות (dsp), מערכת בקוד לתיקון שגיאות (ecc) ומערכת ניהול".



על מכירות חן מסרב לדבר. "אני רק יכול לומר שאנחנו משתפים פעולה באופן הדוק עם כמה יצרני זיכרונות פלאש מובילים בעולם".



דנסביטס נוסדה ב-2007 ומתחילת הדרך זכתה להשקעה מקרן סקויה. מאחוריה עומדים כמה מוותיקי תעשיית השבבים הישראלית. חן עבד באינטל ישראל והיה אחראי על פיתוח אלגוריתמי ה-wi-fi המתקדמים של החברה. שמואל לוי, סמנכ"ל פיתוח מוצרים, עבד גם הוא באינטל, והיה אחראי על האינטגרציה של פתרונות wi-fi לפלטפורמת הסנטרינו של המחשבים הניידים. חנן וינגרטן, הצלע השלישית, שירת שנים רבות ביחידת מודיעין טכנולוגית בצה"ל, והיה יועץ לחברות סטארט-אפ רבות בתחום התקשורת והאחסון.