>> הרפורמה בהשכלה הגבוהה מגיעה לבית המשפט העליון: בדיון שנערך בבג"ץ בעתירת המרכז הבינתחומי בהרצליה נגד הקמת מרכזי המצוינות - אחת מהתוכניות המרכזיות ברפורמה - הוחלט לבקש ממשרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), ממשלת ישראל ושר החינוך הבהרות לגבי התוכנית.
באוגוסט האחרון עתר המרכז הבינתחומי לבג"ץ נגד הממשלה, המל"ג ושר החינוך גדעון סער, המשמש כיו"ר המל"ג. המרכז מתנגד להחלטה להקים את מרכזי המצוינות, הצפויים להיפתח כחלק מהתוכנית להשבת חוקרים ישראלים מצטיינים מחו"ל בעלות של 1.4 מיליארד שקל, באוניברסיטאות בלבד. לפי התוכנית, יוקמו עד 30 מרכזי מצוינות באוניברסיטאות בתחומים שונים. עלות הקמת כל מרכז מוערכת ב-45 מיליון שקל.
באחרונה הוגשו לוועדה של המל"ג תשע הצעות להקמת ארבעה מרכזי מצוינות ראשונים. במל"ג הביעו סיפוק רב מהרכבן המגוון של ההצעות שהתקבלו משבע אוניברסיטאות המחקר, האוניברסיטה הפתוחה, שלושה מכוני מחקר ובתי חולים ושתי מכללות. הגשת ההצעות היתה פתוחה גם לחברי סגל במכללות, והמכללות יכלו להשתתף בהצעות יחד עם אוניברסיטאות. ואולם, לפי התוכנית, את המרכזים ניתן להקים רק במקום עם תשתית מחקרית כמו באוניברסיטאות, ולא במכללות - שברובן לא מתקיים מחקר.
"המלה 'אוניברסיטה' אינה משקפת איכות"
לפני הגשת ההצעות הודיע יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג, פרופ' מנואל טרכטנברג, כי הוועדה תיתן קדימות מסוימת להצעות שיוגשו בשיתוף פעולה עם מכללות. בדיון האחרון בבג"ץ אמר טרכטנברג כי הוא רואה חשיבות רבה להשתתפות כל מוסדות ההשכלה הגבוהה במרכזי המצוינות כדי ליצור מסה קריטית בתחום המחקר.
המרכז הבינתחומי הוא מכללה שאינה מתוקצבת על ידי המדינה, ולכן שכר הלימוד בו גבוה יותר מהאוניברסיטאות. במרכז פועלים 13 מכוני מחקר שדורשים להתחרות על הקמת המרכזים. בעתירה נכתב כי "השימוש במלה 'אוניברסיטה' אינו משקף איכות מדעית, ואינה ערובה להצטיינות מחקרית. אוניברסיטאות אלה לא עמדו בביקוש הרב להשכלה גבוהה, מנעו מוביליות חברתית וגרמו להנצחת הפערים החברתיים", נכתב בעתירה.
בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד ד"ר רענן הר-זהב ועו"ד יחיאל שמיר, דרש המרכז להתמודד גם הוא על הקמת המרכזים, וטען כי ההחלטה לאפשר רק לאוניברסיטאות להתמודד על הקמתם היא אפליה אסורה ש"פוגעת בעיקרון השוויון, בחופש העיסוק ובחופש התחרות". בעתירה טען המרכז כי אין כל הצדקה להבחין בינו לבין כל אוניברסיטה אחרת משום שמתקיים בו מחקר אקדמי והסגל שלו זכה במענקי מחקר רבים מקרנות מחקר בישראל ובחו"ל.
בעתירה ביקש המרכז להוציא צו ביניים שיורה למל"ג על הפסקת ההליכים להקמת המרכזים, אך בית המשפט החליט לתת רק צו על תנאי שיחייב את תשובת המדינה בתוך 30 יום. הגופים הנוגעים בדבר יצטרכו להשיב בזמן זה מדוע לא יתאפשר למרכז הבינתחומי להתמודד על הקמת המרכזים. מהמל"ג נמסר כי יפעלו לפי הנחיות בג"ץ וימסרו את המידע הנדרש בתוך 30 יום.
אחד הגופים שנדרשים להשיב לעתירה הוא ועד ראשי האוניברסיטאות, בראשות פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון. הוועד, שבו שותפים נשיאי אוניברסיטאות המחקר, הגיב בחריפות להחלטת בג"ץ: "האוניברסיטאות הן מוסדות המחקר המרכזיים של ישראל, שלהבדיל ממוסדות אחרים, מקדמים באופן עקבי את המחקר הכרוך בהוצאות גדולות, גם כשהוא לא למטרות רווח".
בהתייחסות ישירה למרכז הבינתחומי ולעומד בראשו, פרופ' אוריאל רייכמן, נמסר מוועד ראשי האוניברסיטאות כי "תמוה מאוד כי דווקא נשיא המרכז הבינתחומי הוא זה שמטיף כעת נגד סגירותה של מערכת ההשכלה הגבוהה, כשדווקא המדיניות שאותה הוא מוביל, מדיניות ההפרטה של ההשכלה הגבוהה, היא שאחראית להגדלת הפערים והקטנת הנגישות להשכלה הגבוהה בישראל. האוניברסיטאות, בניגוד למרכז הבינתחומי ויותר מכל מוסד אחר, תורמות להקטנת פערים אלה".
רייכמן אמר בתגובה כי דווקא קבוצת המכללות הלא מתוקצבות שהחלו להיפתח בשנות ה-90, וראשיתו במכללת רמות משפט שייסד, "סללו את הדרך לעשרות אלפי סטודנטים שלא היו נקלטים באוניברסיטאות. רק בזכות המכללות הנגישות לאקדמיה גדלה במאות אחוזים".
רייכמן הוסיף כי למרכז הבינתחומי יש "מערכות מחקר שלא נופלות מאלה שבאוניברסיטאות. אנו מתמודדים איתן על מענקי מחקר בינלאומיים וזוכים בהרבה מקרים במענקים לפני האוניברסיטאות. אנחנו לא פועלים לשם רווח, אנחנו מוסד ללא כוונת רווח שמבצע מחקר איכותי".
הרפורמה בהשכלה הגבוהה מגיעה לבג"ץ; רייכמן: "המכללות סללו דרך לעשרות אלפי סטודנטים"
מאת ליאור דטל
3.11.2010 / 7:47