"לא ייתכן שבחורות יגיעו לעבודה בלבוש שאינו צנוע"

>> אברהם רוסטון, 50, נשוי ואב לחמישה ילדים מבית שמש, משמש זה כתשע שנים מתכנת של בית התוכנה spl בבנק לאומי. ב-1999 עלה רוסטון עם משפחתו מקנדה, למד עברית, השתלם בקורס לתכנות בסביבה פתוחה (סביבת pc ושרתים) והחל לחפש עבודה בתחום ההיי-טק. בקנדה עבד כמתכנת מחשבים ב-td bank.

בשונה מחרדים רבים המועסקים בתחום ההיי-טק, הכשרתו של רוסטון בתחום אינה מסתכמת בקורס הסבה מקצועית לתכנות. עד גיל 25 הוא אמנם למד בכולל ובישיבה, אך אז החל ללמוד לתואר ראשון במחשבים באוניברסיטת טורונטו. "הורי לחצו עלי לצאת לעבוד, מכיוון שבגיל 23 כבר הייתי נשוי והם חששו שנתקשה לפרנס את עצמנו אם לא אעבוד", הוא מספר. לאחר שהשלים את התואר בילה שנה נוספת בכולל ולאחריה החל לעבוד.



בישראל התקבל תחילה לעבודה כמתכנת בחברת בשן מערכות, אך ב-2000 פוטר מהחברה בעקבות ניצני המשבר בהיי-טק. "פוטרתי בגלל שהייתי עובד חדש יחסית", הוא אומר. בתום חיפוש בן כחודשיים מצא רונסון את עבודתו הנוכחית ב-spl.



"טוב לי בעבודה בהיי-טק", הוא אומר. "אבל הייתי מעדיף לשלב עבודה עם לימודי תורה, לא בישיבה אלא במסגרת חברותא. אני מרגיש שחסרים לי הלימודים. אני ממלא את תחושת הריק בכך שאני משמש גבאי בית הכנסת בשכונת המגורים שלי".



רוסטון אומר כי ברוב המקרים הוא אינו מתקשה להשתלב בחברה שהרוב הגדול של עובדיה הם חילונים, "כי אני חבד"ניק שאין לו בעיה להתחבר עם חילונים".



עם זאת, לבושן הנועז, לדעתו, של הנשים במקומות העבודה מפריע לו. "זה ממש צורם", הוא אומר. לדבריו, הצרימה ליוותה אותו בכל מקומות העבודה שבהם הועסק עד כה. "בקנדה היה מקרה שבו אחת העובדות הגיעה לעבודה חשופה ממש. ניגשתי למנהל ואמרתי לו בעדינות שעובדים חייבים להתלבש באופן מכובד, המתאים לסביבה המקצועית שבה הם נמצאים. למחרת העובדת הזו כבר הגיעה בלבוש הולם. כאן בישראל, כשניסיתי לומר למנהלים כי לא ייתכן שבחורות יגיעו לעבודה בלבוש שאינו צנוע, הם אמרו לי שקוד הלבוש בישראל אינו כמו באמריקה ובאירופה ושכאן כל אחד מתלבש איך שהוא רוצה. קשה לי לקבל את זה. אני לא חושב שבמקום ציבורי נשים צריכות לבוא בלבוש שמושך את העיניים".