>> עופר מאנה (43), נשוי ואב לארבעה, עזב את הלימודים התורניים כשהיה בן 30. כבר אז היה מסלול חייו שונה מעט מזה של חרדים אחרים, שכן הוא שירת בצבא בחיל רגלים. כיום הוא עובד כמתכנת ביעל תוכנה. בעבר עבד בחברת אשנב לאינטרנט, שנסגרה. כמו כן התראיין לעבודה אצל ג. יפית בימים שבהם תיכננה להעלות אתר שיווקי.
מאנה לא רכש את השכלתו המקצועית באוניברסיטה, אלא עבר קורס הסבה מקצועית לתכנות של משרד העבודה. "אני מעט מצטער על כך שאין לי השכלה אקדמית. לכן אני שוקל ללמוד מחשבים באוניברסיטה, כדי שאוכל להתקדם בחברה", הוא אומר.
"שיעור החרדים בקרב עובדי ההיי-טק אינו גבוה", הוא אומר. "למה? כי החרדים מעדיפים מקומות עבודה שהם בעלי צביון דתי, שבו העובדים לבושים בצניעות והמטבחים כשרים למהדרין. לא נוח להם לעבוד במקומות בעלי אפיון חילוני מובהק וחברות ההיי-טק הן, כמעט כולן, חילוניות".
מאנה אינו חולק את הגישה החרדית הרווחת לדבריו, שלפיה הגבר החרדי חייב להרביץ תורה, בעוד שתפקידה של האשה הוא לפרנס את המשפחה. "אני לא מזדהה עם התפישה הזו", הוא מצהיר. "שני בני הזוג חייבים לצאת לעבודה, ולא להיות תלויים בקצבאות או בכספם של ההורים".
לדברי מאנה, אין לו דרישות כספיות גבוהות מהמעסיק, בוודאי לעומת הדרישות שמעלים מעת לעת חבריו לעבודה החילונים. לדבריו, חברות ההיי-טק מנצלות את העובדה כי חרדים רבים שמועסקים בתחום מחזיקים בגישה דומה. "עובדים חרדים נוטים להסתפק במועט. אין להם שאיפה ליהפך לסמנכ"לים בשכר של עשרות אלפי שקלים. חברות ההיי-טק יודעות את זה. הן מפרסמות בעיתונות החרדית מודעות דרושים המציעות למועמדים שכר של 4,000 שקל. זה מרגיז. זה פשוט ניצול של כוח עבודה".
