מחירי הדירות בישראל עלו בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה בשיעור ממוצע של כ-12% - כך עולה מסקירת ענף הבנייה שפירסם האגף למידע וניתוח כלכלי של משרד השיכון. עוד עולה מהסקירה כי ב-2010 חצה לראשונה המחיר הממוצע עבור דירה את רף מיליון שקל.
על פי הניתוח, העיר שבה מחירי הדירות עלו בשיעור הגבוה ביותר בינואר-ספטמבר היתה ירושלים, עם זינוק של 16.3%, לעומת עליות בשיעור 11.7% בתל אביב ו-10.5% בחיפה. הסקירה גם שמה דגש על הגידול הרב במספר שוכרי הדירות, שהגיע ל-34%, ועל העלייה במחירי השכירות, ב-15%.
מהדו"ח עולה כי מחיר דירה ממוצעת שנרכשה ב-2010 הגיע ל-1.06 מיליון שקל. מחיר דירה חדשה ממוצעת שנרכשה במהלך השנה הגיע ל-1.36 מיליון שקל, ואילו מחיר דירה יד שנייה היה 957 אלף שקל.
העליות במחירי הדירות בירושלים נגרמו בעיקר בשל עליית מחירי הדירות החדשות בעיר, שמתחילת השנה הגיעה לשיעור שנתי של כ-29% ומחיר ממוצע של 1.76 מיליון שקל. דירות יד שנייה בבירה עלו בשיעור נמוך יותר של 12.4% ומחירן הממוצע הגיע ל-1.36 מיליון שקל. בתל אביב מחירי הדירות החדשות עלו בשיעור שנתי של 7.1% ומחירן הממוצע הוא 1.93 מיליון שקל. מחירי דירות יד שנייה בתל אביב עלו ב-14.3% ןמחירן הממוצע היה 1.33 מיליון שקל. בחיפה עלה מחיר דירה חדשה ממוצעת ב-10.6% ל-1.09 מיליון שקל, ואילו מחיר ממוצע של דירה יד שנייה בעיר הגיע ל-653 אלף שקל, קצב עלייה שנתי של 11.5%.
המרוויחים הגדולים
מבחינת גודל הדירות - מי שרכש דירות 2-3 חדרים ב-2008 הרוויח בגדול. מחירי דירות 2 חדרים עלו בשנה שעברה בכמעט 14% והשנה הם עולים בשיעור שנתי של 12.2%. לעומת זאת, מחירי דירות 3 חדרים עלו ב-12.4% בשנה שעברה והשנה הן עולות בקצב של 12.6%.
נתון חשוב שמובא בדו"ח הוא היקף פעילות המשקיעים. המשקיעים בנדל"ן הם הגורם שסומן על ידי משרד האוצר, בנק ישראל ומשרד השיכון כבעייתי ביותר בשוק, משום שיש לו חלק רב בעליות המחירים בשנים האחרונות, וקיים חשש כי כאשר מחירי הדירות ירדו - המשקיעים יציפו את המדינה באלפי דירות ויגרמו לירידות דרסטיות במחירים. על פי ההערכות, ההנחיות האחרונות של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, להקשחת התנאים במתן משכנתאות נועדו בין היתר להרתיע משקיעים נוספים מלהיכנס לתחום.
על פי דו"ח משרד השיכון, השוק הגיב גם ללא ההנחיות ומתחילת השנה מורגשת ירידה במשקל המשקיעים בשוק הדירות. "ב-2009, מתוך 102,280 עסקות בדירה עצמית כ-31% רכשו להשקעה והשאר הם רוכשי דירה ראשונה או משפרי דיור", נכתב בדו"ח. "שיעור המשקיעים בינואר 2010 היה 31.8% ומאז ירד בהתמדה ל-27.2% באוגוסט ול-25.5% בלבד בספטמבר". שיעור זה דומה לחלקם של המשקיעים בשוק הדירות במחצית הראשונה של העשור, ולכן הוא נחשב ללא חריג.
160 אלף משקי בית גרים בשכירות
"יש לזכור כי רכישת דירות להשקעה הן אלה שמאפשרות למעשה את קיומו של שוק הדירות להשכרה במשק בשל היעדר שוק מבני (קבלנים/יזמים) למטרה זו", נכתב בדו"ח. "עובדה זו חשובה במיוחד לאור הגידול בהיקף ומשקל שוכרי הדירות".
ואכן בסקירה מושם דגש גם על שוק השכירות. מדד שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים עלה ב-27% נומינלית וב-15% ריאלית, והוא בולט לנוכח הגידול המתמשך במספר שוכרי הדירות. מ-1995 עלה שיעורם מ-27% מכלל המשפחות ל-34%, היינו, כ-160 אלף משקי בית. למרות ההיקף הגדול של התופעה, הדו"ח אינו מתייחס לפתרונות שיש לספק לשוק זה.
בסיכום כותבת מנהלת האגף למידע וניתוח כלכלי במשרד, רחל הולנדר: "עקב עליית מחירי הדירות ועל רקע המחסור בהיצע דירות מתאים, נוצרו קשיים בקרב רוכשים פוטנציאלים להגיע להצבר הון עצמי מתאים לרכישת דירה וביכולתם לעמוד בנטל ההחזרים על משכנתאות. על כן, כצעד משלים לשיווק המוגבר של קרקעות וכתגבור פרויקטים של פינוי-בינוי, נדרש סיוע בפתרון מגבלה זו. כמו כן יש לתת את הדעת לסיוע מתאים באזורי הפריפריה ולאיתור והתמקדות בקבוצות אוכלוסייה חלשות גם באזור המרכז במטרה לסייע להן לרכוש דירה או להגיע לפתרון דיור זמין אחר".