אטיאס: חקלאים מחזיקים קרקע מאושרת לבנייה - ואינם מעבדים אותה

"החקלאות היא הענף הכי צומח במשק הישראלי בשנים האחרונות: התפוקה ליחידת שטח עולה לצד העלייה בצריכה. לאור זאת הממשלה קיבלה בשבועות האחרונים סדרה של החלטות בעקבות 100 שנה לקיבוץ ולהתיישבות: צמצום 10,000 עובדים בשנים הקרובות לצד הכנסת טכנולוגיה בהיקף של חצי מיליארד שקל" - כך אמר היום שלום שמחון, שר החקלאות, בכנס של התאחדות האיכרים הערב בכפר המכביה.



"בשנים הקרובות הטכנולוגיה היא המלך - פיתוחים עולמיים לצד פיתוחים ישראליים ייכנסו לחקלאות הישראלית במטרה להובילה לחוד החנית העולמי ולצמצם את העובדים הזרים. בנוסף, שנים שחונות לצד חוסר תשתיות מים והתפלה. בשנה הבאה יוקצו פחות מ-400 מליון קוב מים שפירים וזה לא מספיק. יינתן פיצוי למי שלא ישתמש במים ויעשה עקירות נדרשות. לגבי סוגיות הקרקע, ועדה משותפת הוקמה למשרד החקלאות והשיכון אשר תבצע רפורמה בנחלות, ותגיש מסקנות תוך חצי שנה לשר השיכון. תשתיות של 40 יישובים חקלאיים בשנה ישוקמו ב-10 השנים הבאות", אמר שמחון.



שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס הוסיף כי "עליית מחירי הדירות זו הבעיה העיקרית כיום בישראל. היא מדירה שינה בכל בית בישראל - וגם ממני. הסיבה המרכזית היא חוסר תכנון בעשור האחרון - אין מספיק קרקע מתוכננת לשיווק. מאז גלי העלייה לפני 15 שנה לא היתה מדיניות המתכננת את הביקוש להיצע. היחידות הקיימות הן עם חסמים כספיים ותכנוניים המונעים את שיווקן, תנאים כגון הקמת מחלפים, קווי ביוב וכדומה. הריבית הנמוכה אי פעם בישראל (0.5%) היוותה את הדלק לעליית המחירים - הדירות להשקעה בשנת 2009 היוו 30% מהשוק".



לטענת אטיאס, כדי להילחם בבעיית המחירים צריך להגדיל את ההיצע. "בשנה האחרונה הוצאנו 30 אלף יחידות דיור מהמנהל - כפול משנה שעברה. למרות מצוקת הדיור, ישנם חקלאים המחזיקים קרקע מאושרת לבנייה מצד אחד, אך אינם מעבדים אותה. החקלאים מחזיקים קרקע של 12,000 יחידות דיור בין גדרה חדרה שלא מסכימים לשחרר אותם, למרות פיצויים". אטיאס הדגיש כי בחקלאים שמגדלים בקרקע, לא יגעו, "למרות שאני מעדיף שהם יגדלו בקרקעות שהן פחות מבוקשות".



"אני מתכוון להעביר החלטה בשבוע הבא - כל קרקע ששינתה את ייעודה, נפצה את החקלאים והם יקבלו 20% מייזום הקרקע בפטור במכרז. זה עדיף מ-3 הבג"צים שהוגשו בנושא והתווכחו על גובה הפיצוי וכולם נדחו. זה שווה הרבה מאוד כסף ומהווה תמריץ. בנוסף אנו מתכוונים להגדיל באופן משמעותי את הפיצוי למטרת חקלאות לחקלאים שרוצים לשחרר את הקרקע, מעבר ל-20% אלה".



אטיאס אמר כי "מבחינתי משרד האוצר צריך לתת תמריצים לזוגות צעירים, לקונים דירה ראשונה ודירה בפריפריה. אם צריך נלך נגד הממשלה בעניין הזה בקדנציה הקרובה.



ח"כ שי חרמש, ראש הלובי החקלאי בכנסת, תקף את אטיאס על כוונתו להפשיר קרקעות לבנייה במרכז וקורא לעצור ולהקפיא את ההפשרה במרכז, על מנת להפנות את הביקושים לפריפריה. חרמש אומר כי לחקלאי שלא יהיה חוזה, תוך מספר שנים הוא יוגדר כפולש, והמדינה תוכל לפנותו מהקרקע כדי שתופש לבנייה. חרמש מתכוון להגיש הצעת חוק להקמת קרן פנסיה לעובדים התאילנדים, במקום התשלום של 500 שקל שעובר כיום לידי האוצר. זה יאפשר לשלם לתאילנדים את הפנסיה המגיעה להם, כשהם עוזבים את הארץ בתום האשרה שלהם, וימנע מהם את האפשרות שיברחו ממעסיקיהם ויאבדו את זכויותיהם.



דן חלוץ, הרמטכ"ל לשעבר, סיפר כי עד גיל 15 היה חקלאי במושב. לדבריו המונח איכר כבר נעלם מהשפה העברית והוא קיים בספריו של נתן אלתרמן בעיקר. שאלת הבנים הממשיכים בהתיישבות העובדת היא קריטית שכן הקשר בין החקלאות לביטחון איננה ניתנת לערעור.



לדבריו, "גאולת הקרקעות הפוכה ופולשים למיניהם מערערים את בטחון ישראל יותר מהיום האיראני. אם לא תהיה קרקע האיום גם כך כבר לא יהיה רלבנטי. הביטוי הממשי לציונות הוא בקשר בין ההתיישבות לביטחון שהקנתה. לא רק שהמתיישבים הפכו את הארץ לארץ זבת חלב ודבש, אלא שגם טובי הבנים של ההתיישבות נפלו על בטחון הארץ. הגושפנקה החוקית שניתנה לאחרונה שלא לקחת חלק בביטחון ישראל יוצרת אבחנה בין מי שעוסק בעיבוד האדמה לאחרים - יהודים וערבים".



בנוגע לגיוס לצבא, אמר חלוץ כי "אם אנו חפצי חיים סומא עלינו להחיל את חובת השירות הממלכתי על כולם - חילונים, מסורתיים, חרדים וערבים. לא בהכרח שירות צבאי אלא ממלכתי, בו כל אחדמ יתרום את חלקו. אם לא ניתן כולנו, איפה נעמוד בעוד מספר עשורים? צריך להסתכל רחוק ומשם לגזור לעשייה לטווח הקצר".



"בדרום כל יום נאכלת עוד חלקה טובה מן הארץ, ויש להמשיך את ההתיישבות שם באמצעות החוות. יריבינו צריכים לדעת שאם תורם עלינו יד היא תיגדע והמחיר שייבה מהם יהיה בלתי נסבל. הזכות לעבד את האדמה איננה נתונה לטרור. הזכות לעבד את האדמה אינה שאלה של התיישבות או ביטחון. זו הכרעה שהמדינה צריכה לקבל באמצעות מנהיגיה. היא צריכה להיות מוכרעת כאן, ולא שתיכפה עלינו מארה"ב למשל", הוסיף חלוץ.



לגבי הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני, אמר חלוץ כי "יש שתי אפשרויות. האחת, מימוש הפתרון המוצע של 3 המפלגות הגדולות - 2 מדינות ל-2 עמים. כרוך אומנם בכאב אך מאפש להדק את האחיזה בחבלי ארץ. אופציה שנייה היא מדינה אחת לשתי עמים. זוהי כרגע התוצאה של אי ההחלטה של המנהיגות הקיימת. צריך להבין מה יהיה הרוב במדינה בעוד 30 שנה ואם מישהו ירצה לגור במדינה שכזו". חלוץ מדמה את המו"מ לטייס שמנסה לנחות בערפל. אומרים לו להמתין 10 דקות. ואז הוא רואה ברקע בערפל ודרכו הוא נוחת. "מו"מ אינו נחיתה דרך הערפל. המנהיגים הם אלה שצריכים לפתוח את הבקע בערפל שדרכו ניתן יהיה לנחות".