פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שטייניץ על חוק האברכים: מציע לא להתלהם

      שר האוצר התייחס למאבק הסטודנטים בחוק האברכים ואמר: "יש לי ביקורת קשה על דרך חייהם של החרדים בישראל - אבל לא צריך להתלהם. גם אם יש לי ביקורת קשה על הציבור החרדי, הם עדיין בני אדם ואזרחי ישראל"

      "אחרי 20 שנה סוף סוף באה ממשלה בישראל ומוסיפה 1.4 מיליארד שקל להשכלה גבוהה. הסטודנטים נהנים מזה מבחינת מחקר וערך התואר. זו השקעה ממשלתית אדירה במרצים ובסטודנטים", כך אמר הערב (חמישי) שר האוצר יובל שטייניץ במסגרת כנס בנושא תוכניות האוצר לקידום ההיי-טק והיזמות בישראל.

      בהתייחסו לסטודנטים פנה שטייניץ גם לנושא חוק האברכים שעמד בעין הסערה לאחרונה. "לגבי האברכים אני מציע לא להתלהם", אמר. "יש כאלה שמרוויחים נקודות פוליטיות מהתלהמות זו. יש לי ביקורת קשה על דרך חייהם של החרדים בישראל - לתפיסתי זו שגיאה היסטורית עוד מתקופת בן גוריון שהם לא משרתים בצבא, וכתוצאה נלווית ההדרה שלהם משוק העבודה. העובדה שהם לא משתתפים בהגנת המדינה ופרנסתה זאת שגיאה ואת ביקורת זו אני אומר בצורה ברורה", הוסיף שר האוצר יובל שטייניץ.

      "גם אם יש לי ביקורת קשה על הציבור שלהם - הם עדיין בני אדם ואזרחי מדינת ישראל. נוצרה אווירה של התלהמות ואותה אני לא אוהב. חוק האברכים קיים 30 שנה ונעשה על ידי שרים וחברי כנסת מהקדנציה הקודמת, אז צריך להימנע מצביעות אם לא פעלו לבטל אותו", אמר שטייניץ.

      "הסיפור יותר מורכב ממה שמצטייר בתקשורת. היום הקצבה לא מאפשרת להם לקבל הכשרה מקצועית או יעבוד בנוסף ללימודים בישיבה. אנחנו רוצים להכניס פרמטרים שיאפשרו לחרדים לצאת לעבודה מקצועית", הוסיף.

      "כשכל העולם הוריד מסים אני העליתי"

      בנוסף הסביר שר האוצר את ההחלטה להעלות מסים דווקא בניגוד למהלך ביתר המדינות בעולם. "המשימה העיקרית שלנו היא לא לשרוד מרבעון לרבעון אלא להסתכל לטווח הארוך. כשכל העולם הוריד מסים אני העליתי במידה מסוימת את המסים העקיפים. חטפתי על כך ביקורת כבדה מצד חלק מהפרשנים, כשנשאל 'מי מעלה מיסים בשיא המשבר' - התשובה היתה כי אני מעלה עכשיו על מנת להוריד אחר כך", הוסיף. "העדפתי הורדת מיסים עתידית מתוך עיקרון שהורדת מיסים שכזו תהיה טובה יותר. צעד זה, יחד עם קביעת תקציב דו שנתי הובילו את ישראל לצמיחה".

      בהמשך דבריו שרטט שטייניץ מה קרה בעולם ובישראל במהלך המשבר הכלכלי. "נכנסתי לתפקיד כשר האוצר בשנת 2009 עם פרוץ המשבר. תחזיות האבטלה עמדו על-10%, ובניגוד למה שקרה - נראה כי היום שוכחים את הרגשת הקריסה שהיתה כל כך עמוקה. כתבו עלי בעיתון כי אני מתאבד שיעי שלקחתי אחריות על הכלכלה. כשלא רואים אור בקצה מנהרה אז כן, זו התאבדות פוליטית", אמר שטייניץ.

      "השאלה שעמדה לפנינו היא: איך להתמודד עם פאניקה פיננסית, ועם ירידה דרמטית תוך 3 רבעונים בפעילות הכלכלית? התגובה המקובלת ברוב העולם המערבי היתה הזרמת הון על ידי הממשלות. על ידי הרחבה מוניטרית ופיסקלית כדי להחזיר את הפעילות הכלכלית לרמה סבירה", הוסיף.

      "הבעיה היא שאם אתה מרכז את כל מאמציך כדי להציל את הכלכלה בהווה - במידה רבה אתה מקריב את העתיד. מדינות רבות העדיפו להקריב את ההווה למען העתיד, ממשלות הזרימו תקציבים של מיליארדי דולרים כדי להתניע את הכלכלה מחדש. הזרמה מסוג אחד היתה על ידי הורדת מסים, אך היו עוד דרכים".

      "תוכניות האצה, כמו בארה"ב למשל, זו דרך אחת, ודרך נוספת היתה הצלת חברות ומוסדות פיננסיים. AIG היא המקרה הידוע בארה"ב. הבעיה היתה ההשלכות של המדיניות הזו. האידיאולוגיה שלנו בישראל היתה שונה. הזרמת סיוע מדוד יש בה אולי מההיגיון, אבל אם אתה מזרים יותר מדי חמצן זה הופך להיות רעיל ומדכא את גלגלי הכלכלה. ולכן הדבר המרכזי שהנחה אותי עוד לפני כניסתי למשרד האוצר הוא שצריך לטפח תוכניות לעתיד לכן המדיניות הכלכלית שנקטנו בה בצד הפיסקלי היא כזו ששמה דגש בטווח הבינוני והארוך", הוסיף שטייניץ.

      קיצצנו 3.5 מיליארד שקל בתוספת לביטחון והוספנו לחינוך

      שטייניץ גם הסביר את חשיבותו של התקציב הדו-שנתי. "בעוד מדינות רבות הלכו למספר תקציבים בשנה וקיצרו את טווח התקצוב - ישראל פנתה לכיוון ההפוך. מה משמעות תקציב לשנתיים בזמן משבר? אנחנו מאריכים את טווחי התכנון ובעצם לא משתמשים בכל התחמושת בהווה".

      "כפי שההסתדרות גילתה בגרות - אני מקווה שהכנסת תגלה אחריות ובגרות ותאשר את התקציב", הוסיף שטייניץ. "יש בתקציב הזה שינוי מהותי בסדר העדיפויות, וזה נוגע גם לתוכנית לעידוד ההיי-טק. בתקציב זה יש קיצוץ משמעותי בביטחון, לא הפחתה, אבל קיצוץ בתוספת האוטומטית של תקציב הביטחון לפי דו"ח ברודט".

      "קיצצנו 3.5 מיליארד שקל בתוספת לביטחון והוספנו לחינוך ולהשכלה גבוהה. בתקציב הזה יש תוספת של 1.4 מיליארד שקל, מעבר לתקציבים הרגילים, לאוניברסיטאות ולאקדמיה. ועוד חצי מיליארד שקל לתקשוב בבתי הספר. המטרה היא לחולל רפורמה משמעותית בהשכלה גבוהה, מתוך הכרה עמוקה שכל הצלחה של ישראל מבוססת על הון אנושי".

      "למרות ההצלחה הכלכלית המסחררת - האקדמיה, הבסיס להון האנושי, מתדרדרת מטה. ראיתי את זה כבר בתור מרצה. נוצר פער שהכלכלה רוכבת על הון האנושי והבסיס של מי שמייצר אותו הולך ומתדרדר. לכן יזמתי רפורמה בכל מערכת השכלה גבוהה בישראל. לא הסכמתי לתת תוספת להשכלה גבוהה בלי רפורמה, ירקתי דם ושמנו כסף באקדמיה".

      "אחד הדברים הראשונים שהטרידו אותי כשחיברתי את דו"ח צוות 100 ימים היה עתיד ההיי-טק הישראלי. לא רק צ'ק פוינט, גוגל ויבמ, אלא היי-טק במובן הרחב, במובן של תעשיות מתוחכמות. איך משמרים את ההצלחה או אולי אפילו לתגבר?".

      "כך הגעתי לחיים שני, הוא האדם שהתאים לתפור תוכנית להיי-טק הישראלי. מצאנו דרכים לפתור את הבעיות הבירוקרטיות כדי שהמוסדיים הישראלים ישקיעו בהיי-טק הישראלי. נושא אחר שטיפלנו הוא בעית האקזיטים. חברות ישראליות נמכרות לחו"ל ולעיתים עוברים לחו"ל. נשאלה השאלה איך להילחם בתופעה הזאת. יש אקזיטים יפים של פעילות שנשארה בארץ ונעודד חברות ישראליות לרכוש חברות ישראליות. אנחנו ורוצים לראות עוד צ'ק פוינט ישראליות".