הפרובוקציה הובילה לשינוי

>> "סהרורית ומפלצתית" כך כינו ראשי חברות ציבוריות את הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים, שהגישה באוקטובר 2007 ח"כ שלי יחימוביץ'. הצעת החוק התקבלה אז בקריאה הטרומית בתמיכת 29 ח"כים ושני מתנגדים: יואל חסון ויוחנן פלסנר.

אלא, שיחימוביץ', אז ח"כית חדשה, לא ידעה עדיין את הטריקים הפרלמנטריים לקידום הצעות חוק, וזו נקברה במגירות. מאז גמאה יחימוביץ' קילומטראז' במשכן. לפני שישה חודשים הגישו יחימוביץ' וח"כ חיים כץ לוועדת השרים לחקיקה את אותה הצעת חוק, שלפיה שכרם של הבכירים בחברות ציבוריות יוגבל לפי 50 משכרו של העובד הזוטר בחברה.



גם הפעם זכתה הצעת החוק לקיתונות של בוז והשמצות. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמנם מצדד בצמצום הפערים החברתיים, אך התנגד בחריפות להצעה והקים בסוף אפריל ועדת שרים מיוחדת, שלפי ההערכות המוקדמות בכנסת נועדה למסמס את העניין.



יחימוביץ' וכץ, מצדם, הפשילו שרוולים ויצאו למלחמה בעד קידומה של הצעת החוק. חמושים בטבלאות השכר של מנהלי החברות הציבוריות ובנתונים על הגברת הפערים החברתיים בחברה הישראלית, הם הופיעו כמעט בכל כלי תקשורת והצליחו לעורר ויכוח ציבורי נרחב בסוגיה.



והנה, ראה זה פלא, הוועדה להגבלת שכר הבכירים דווקא ערכה עבודה יסודית, קיימה דיונים רבים והאזינה לעשרות מומחים. לא שההצעה של יחימוביץ' היתה חפה מבעיות - היא בהחלט היתה פרובוקטיבית. אבל לפעמים, כך נראה, נדרשת פרובוקציה כדי להניע שינוי. בישיבותיה של הוועדה הושמעו רעיונות של אישים כלכליים ומומחים - וכך, מההצעה השנויה במחלוקת על הגבלת שכר הבכירים, התרחב הדיון להגברת הפיקוח על קביעת שכרם של בעלי המשרות הגבוהות ולהתניה בין גובה השכר לרווחיות מצטברת של החברה.



בדיוני הוועדה הועלתה ההצעה שלא לחוקק חוק, אלא להסתפק בהגשת המלצות כלליות לדירקטוריונים של החברות הציבוריות להגברת הפיקוח על השכר הבכירים. אם הוועדה היתה הולכת בדרך זו, היא היתה סופגת קיתונות של ביקורת. שכן, לשם כך היא לא היתה צריכה לשבת על המדוכה יותר מחצי שנה. אולי מסיבה זו ואולי מתוך תחושה של חברים בוועדה שללא חקיקה לא יהיה ניתן לפעול ביסודיות - חלה באחרונה תפנית בהשקפת הוועדה. בקרוב היא צפויה לסיים את עבודתה עם המלצה לחקיקת סעיפי תיקון לחוק החברות.



הוועדה אמנם לא תציע תקרה לגובה השכר בחברות ציבוריות, אבל אי אפשר יהיה לקחת את הקרדיט מיחימוביץ' וכץ - שבזכותם עלה הנושא לסדר היום הציבורי. עם זאת, יש לקוות שהצעותיה של ועדת השרים להגבלת שכר הבכירים יהיו מעשיות ומחייבות, ולא בגדר המלצות שהדירקטוריונים יהיו פטורים מלהתחשב בהן. השאלה היא אם בעקבות החקיקה שתוצע ירסנו החברות הציבוריות את שכר בכיריהן, או שלעזאזל רמת השכר, השקיפות והבקרה - והמנהלים יצחקו כל הדרך אל הבנק.