>> בעיני חלקים מהציבור, המלחמה לפירוקם של ריכוזי הכוח בכלכלה הישראלית היא עוד אחת ממלחמות האגו שנועדו לקבוע מי מיושבי המסעדות היוקרתיות של תל אביב ישלוט בפלח שוק זה או אחר. בין כל המשברים המדיניים והפוליטיים, יש כאלה הסבורים כי הריכוזיות אינה צריכה להיות נושא בוער על סדר היום. המונח "ריכוזיות" נתפש כמושג אקדמי, שהקשר בינו לבין חשבון הבנק אינו ברור תמיד.
ואולם בימים האחרונים קיבלנו דוגמה נוספת שמצביעה על הקשר ההדוק שבין הריכוזיות במשק לבין הכיס שלנו. זה אינו קשר אינטואיטיבי, לכן הוא אינו גלוי לעין, אך הוא קיים ומשפיע עלינו באופן ישיר - יותר מכל הרעש הפוליטי שנשפך עלינו יום-יום ממסך הטלוויזיה.
ביום שני פירסמה בזק את דו"חותיה הרבעוניים. הרווחים עלו לשיא, ובעלי המניות שוב קיבלו את חלקם - עניין של שגרה בת יותר מחמש שנים בחברת התקשורת הגדולה בישראל. ואולם נתון אחד בדו"חות בלט לעין: בזק הקווית, כלומר המונופול לשעבר, הרוויחה (תפעולית, לפני פחת) ברבעון השלישי כ-727 מיליון שקל.
727 מיליון שקל הם הרבה או מעט? אם מחשבים זאת ביחס למכירות של החברה, מדובר ב-55%. המשמעות היא שעל כל שקל שלקוחות הטלפון והאינטרנט של בזק משלמים לה, נשארות בקופתה, אחרי כל ההוצאות השוטפות, כ-55 אגורות.
לשם השוואה, המקבילה האמריקאית של בזק, ורייזון, נהנית משיעור רווח מקביל של 21% בלבד. גם בחברת אפל, הנחשבת לחברת הטכנולוגיה הגדולה והחדשנית בעולם, שיעור הרווח התפעולי בניכוי פחת הוא 30% בלבד. בכל דרך שבוחנים זאת, הרווחיות של בזק הקווית גבוהה מאוד, יש אף שיגידו - מונופוליסטית.
אך בזק אינה מונופול. מאז 2004 מתחרה בבזק חברת הכבלים hot. המספרים של בזק מלמדים כי למרות התמיכה ש-hot מקבלת ממשרד התקשורת, היא מעולם לא הצליחה להעמיד תחרות הולמת. הסיבה העיקרית לכך היא שירות הלקוחות המזעזע שלה. שש שנים לאחר שהגיעה לעולם, hot עדיין לא הצליחה לפתור בעיה זו.
איך כל זה קשור לריכוזיות במשק? ב-2006 אוחדה hot לחברה אחת, לאחר ששתיים משלוש החברות שיצרו אותה נקלעו למשבר חובות. הבנקים איימו להשתלט על החברה, אך נתקלו בשני בעלי מניות גדולים וחזקים - אליעזר פישמן ונוני מוזס - שניהם דמויות חזקות מאוד בעולם העסקים והמדיה, ולשניהם עסקי אשראי נרחבים עם הבנקים.
אף שהשניים לא הפגינו יכולות ניהוליות מהמשובחות, הם הצליחו לכופף את חוקי הברירה הטבעית, ושמרו את השליטה בידם. המקרה של hot מוכיח כי האנשים שנמצאים במרכזי הכוח בישראל נהנים מחוקי משחק מקלים יותר.
כל זה היה יכול להיחשב צרות עין, אך כאשר הדבר מתגלגל לכיסי הצרכנים מדובר כבר בבעיה כלל משקית. החלטת הבנקים ב-2006 שלא להפקיע את השליטה ב-hot משפיעה עד היום על התחרות ועל הצרכנים. הניהול הבעייתי של החברה נמשך, ו-hot עמוסת החובות לא הצליחה עד היום להעמיד תחרות לבזק. ללא תחרות, בזק ממשיכה ליהנות מרווחים מונופוליסטיים היוצאים ישרות מכיס הצרכנים.
סיפורה של hot ממחיש כי ריכוזיות של כוח בידי מעטים חונקת את התחרות, ומי שמשלם את המחיר הוא אנחנו - הציבור.
הקשר בין הריכוזיות לכיס שלכם
אמיר טייג
5.11.2010 / 7:03