מחר בוועדת השרים: הצעת חוק לפיקוח על גובה העמלה הצולבת בין חברות כרטיסי האשראי

הצעת חוק חדשה, שמטרתה להגביר את התחרות בענף כרטיסי האשראי, תעלה מחר (א') לדיון בוועדת שרים לחקיקה. הצעת החוק, שהוגשה בחודש יולי השנה, כוללת ארבע נקודות עיקריות: מתן סמכות למפקח על הבנקים לפקח וככל הנראה לקבוע את גובה העמלה הצולבת בין חברות כרטיסי האשראי, פתיחת שוק הסליקה לתחרות, הקלה על הכניסה לשוק ההנפקה ופתיחת שוק הנכיון לתחרות.



הנהנים העיקריים מהחוק צפויים להיות בעלי עסקים בפריפריה, שמשלמים סכומי עתק כעמלות בית עסק לחברות כרטיסי האשראי. הנפגעת העיקרית צפויה להיות חברת ישראכרט, שתצטרך לפתוח את כרטיסי האשראי שלה לאפשרות לסליקה בכל חברות הסליקה הקיימות. בכנסת מעריכים כי למרות הלחצים המופעלים על חברי ועדת השרים לחקיקה צפויה הוועדה לאשר את הצעת החוק שתוגש בקרוב להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.



כדי להבין את משמעות החוק יש להבין את מבנה העמלות בשוק כרטיסי האשראי. לחברות כרטיסי האשראי בישראל - ישראכרט, ויזה כאל ולאומי קארד - יש תשתית סליקה המאפשרת להן להעביר כסף ממחזיק כרטיס האשראי לבית העסק. בית העסק מקבל את התשלום עבור הרכישה מחברת הסליקה, בניכוי עמלת בית עסק, כאשר בשלב הבא דורשת חברת הסליקה ממנפיקת הכרטיס - חברת כרטיסי האשראי של הלקוח - את התשלום שכבר נסלק. תמורת קבלת התשלום מעבירה חברת הסליקה עמלה צולבת (בדומה לדמי הקישוריות בסלולר).



עמלת בית העסק שמשלמים העסקים לחברות כרטיסי האשראי נגזרת משיעור העמלה הצולבת, כך שהעמלה שישלם בית העסק תמיד תהיה גבוהה יותר משיעור העמלה הצולבת. היקף הרכישות בכרטיסי אשראי הגיע בסוף 2009 ל-160 מיליארד שקל, כלומר על כל חיסכון של 0.1% בעמלות בית העסק יחסכו העסקים 160 מיליון שקל שיישארו בידיהם ולא יעברו לחברות כרטיסי האשראי. מסמך שפירסם באחרונה מכון המחקר של הכנסת ציין כי הצרכנים בישראל נפגעים מהכשלים הרבים בענף כרטיסי האשראי, וחברות כרטיסי האשראי, נהנות מהן.



הצעת החוק, אותה גיבשו החשב הכללי באוצר שוקי אורן ונציגים מבנק ישראל, נועדה להתמודד עם כשלים אלה. ההצעה החלה להתגבש עוד בימי החשב הכללי ירון זליכה, אולם הטיפול בה נעצר לאחר לחץ שהפעילו חברות כרטיסי האשראי.