השרים יכריעו היום: טובת העסקים הקטנים או רווחי חברות האשראי

>> לאחר הורדת דמי הקישוריות והגברת התחרות בשוק הסלולר, הגיע תורן של חברות האשראי. אם תאושר היום הצעת החוק שתגביר את התחרות בענף כרטיסי האשראי, שנשלט על ידי הבנקים הגדולים ומאופיין בריכוזיות גבוהה, ייהנו מכך בעלי העסקים שמשלמים סכומים אדירים כעמלות בית עסק, והצרכנים - שעליהם מתגלגלת העלות בדמות מחירי המוצרים. מי שתיפגע מכך צפויה להיות ישראכרט - שתצטרך לאפשר את סליקת כרטיסי האשראי שלה בכל חברות הסליקה הקיימות.



ההצעה, יוזמה משותפת של אגף החשב הכללי באוצר ובנק ישראל, תידון היום בוועדת השרים לחקיקה כדי שזו תגבש את עמדת הממשלה לגביה. הלוביסטים של ישראכרט פנו בימים האחרונים לשרים שחברים בוועדה כדי שיתנגדו להצעת החוק הממשלתית. ישראכרט עובדת עם הלוביסטית דפנה כהן-איווניר ממשרד הלובינג כהן-רימון-כהן.

בכנסת מעריכים כי למרות הלחצים המופעלים על חברי הוועדה, היא צפויה לאשר את הצעת החוק שתוגש בקרוב להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. ככל הנראה, הלוביסטים של ישראכרט, יפנו בהמשך את הלחצים אל חברי הכנסת בוועדת הכלכלה, שיתבקשו להכין את הצעת החוק להצבעה בקריאה השנייה והשלישית.



חיסכון של 160 מיליון שקל לבתי העסק



כדי להבין את משמעות החוק חשוב להבין את מבנה העמלות בשוק כרטיסי האשראי. לחברות כרטיסי האשראי בישראל - ישראכרט, כאל ולאומי קארד - יש תשתית סליקה המאפשרת להן להעביר כסף ממחזיק כרטיס האשראי לבית העסק. בית העסק מקבל את התשלום בעבור הרכישה מחברת כרטיסי האשראי הסולקת, בניכוי עמלת בית עסק.



בשלב הבא דורשת החברה הסולקת ממנפיקת הכרטיס - חברת כרטיסי האשראי של הלקוח - את התשלום שכבר נסלק. תמורת קבלת התשלום מעבירה חברת הסליקה עמלה צולבת (בדומה לדמי הקישוריות בסלולר). עמלת בית העסק שמשלמים העסקים לחברות כרטיסי האשראי נגזרת משיעור העמלה הצולבת, כך שהעמלה שישלם בית העסק תמיד גבוהה יותר משיעור העמלה הצולבת.



היקף הרכישות בכרטיסי אשראי הגיע ב-2009 ל-160 מיליארד שקל, כלומר על כל חיסכון של 0.1% בעמלות בית העסק יחסכו העסקים 160 מיליון שקל בשנה - שיישארו בידיהם ולא יעברו לחברות כרטיסי האשראי.



מסמך שפירסם באחרונה מרכז המחקר של הכנסת קבע כי הצרכנים בישראל נפגעים מהכשלים הרבים בענף כרטיסי האשראי - וחברות כרטיסי האשראי נהנות מהם. הצעת החוק נועדה להתמודד עם כשלים אלה. ההצעה החלה להתגבש עוד בימי החשב הכללי ירון זליכה, אך הטיפול בה נעצר לאחר לחץ שהפעילו חברות כרטיסי האשראי.



הצעת החוק שהוגשה לבסוף ביולי השנה כוללת ארבע נקודות עיקריות: מתן סמכות למפקח על הבנקים לפקח וככל הנראה לקבוע את גובה העמלה הצולבת בין חברות כרטיסי האשראי, פתיחת שוק הסליקה לתחרות, הקלה על הכניסה לשוק ההנפקה ופתיחת שוק הניכיון - שוק הקדמת התשלומים לבתי עסק תמורת עמלה או ריבית - לתחרות.



מונופול ושמו ישראכרט



פתיחת שוק הסליקה לתחרות צפויה לפגוע בישראכרט - ועל כן היא נאבקת בה. כיום, כל חברות כרטיסי האשראי סולקות גם את כל כרטיסי האשראי שמנפיקות המתחרות, למעט שלושה כרטיסים שנסלקים רק על ידי החברה שהנפיקה אותם: אמריקן אקספרס וישראכרט שנסלקות על ידי ישראכרט לבדה, ודיינרס, שנסלקת על ידי ויזה כאל. אך בעוד שנתח השוק של דיינרס ואמריקן אקספרס קטן (4% ו-5% בהתאמה), ישראכרט הוא כרטיס נפוץ יותר (17%), ויוצר כשל שוק משמעותי.



מכיוון שישראכרט אינה מאפשרת למתחרות לסלוק את הכרטיסים שהנפיקה, בעלי עסקים המעוניינים להעניק שירות ללקוחות בעלי כרטיס ישראכרט חייבים לחתום על חוזה עם ישראכרט כחברה סולקת - אחרת מחזיקי ישראכרט לא יוכלו לשלם באשראי. הדבר מעניק לישראכרט כוח רב מול בתי העסק. ב-2005 אף הוכרזה החברה מונופול בשוק הסליקה של כרטיסים מסוג ישראכרט ומסטרקארד. הנפגעים העיקריים הם בתי עסק קטנים באזורי הפריפריה, שבהם השימוש בכרטיסי ישראכרט נפוץ עוד יותר ונתח השוק של החברה גבוה יותר.



גובה עמלת בית העסק נגזרת מגובה העמלה הצולבת שגובות חברות כרטיסי האשראי זו מזו. בשנים האחרונות, בזכות הסכם בין הממונה על ההגבלים העסקיים וחברות כרטיסי האשראי, הופחתה העמלה הצולבת. עם זאת, בשל הכשלים בענף לא נהנו העסקים בפריפריה מירידה דומה בעמלת בית העסק שהם משלמים. העמלה הממוצעת של בתי העסק היא 1.3%, אך העסקים הקטנים בפריפריה משלמים עמלה ממוצעת של 2% - לפי הנתונים שעלו בדיונים בכנסת.



לפי הצעת החוק, כל מנפיק גדול, שמחזיק ב-10% או יותר מכרטיסי האשראי בישראל, יחויב לאפשר לסולקים אחרים לסלוק עסקות שבוצעו באמצעות הכרטיסים שלו. אם ההצעה תאושר, יוכלו בתי העסק לבחור בין חברות שונות גם לסליקת ישראכרט, והדבר יפחית מכוחה.



הצעה זו של משרד האוצר מגיעה לאחר שחבר הכנסת דני דנון (קדימה) הציע הצעה דומה בעניין לאור הממצאים של עבודה בנושא הכשלים בשוק כרטיסי האשראי שהכין מכון המחקר של הכנסת שהעלתה גם שרווחי חברות כרטיסי האשראי הם "על נורמליים" ביחס לשוק. לדברי דנון, "הגיע הזמן שהמונופול שחברה אחת החזיקה במשך שנים יישבר. הצעת החוק תוודא שבעלי העסקים הקטנים והבינוניים לא יוציאו עשרות אלפי שקלים על עמלות מיותרות לחברות כרטיסי האשראי - והכסף שייחסך יוריד את המחירים לטובת הצרכן".



ישראכרט מצדה טוענת כי החקיקה באה לפגוע במותג אותו פיתחה במשך שנים ומהווה קניין שלה. עוד טוענת ישרכארט כי אין שום בעיית תחרות בשוק וכי מאז שנחתם הסדר הקובע את גובה העמלה הצולבת, 35% מבתי העסק בישראל עברו בין החברות.



המפקח על הבנקים יקבע את העמלה



נושא משמעותי נוסף שיוסדר בהצעת החוק הוא הסמכות לקבוע את גובה העמלה הצולבת, כשמוצע כי העמלה תקבע על ידי המפקח על הבנקים. כיום גובה העמלה נקבע לפי הסדר בין הממונה על ההגבלים לחברות האשראי שנחתם ב-2006. לפי ההסדר, גובה העמלה יופחת בהדרגה מ-1.25% ל-0.875% עד 2012. כיום גובה העמלה הוא 0.975%. ההסכם צפוי לפקוע ב-2013.



למרות הירידה בשיעור העמלה, היא נותרה ככל נראה גבוהה מאוד - הרבה מעבר לעלות הריאלית שלה. מהעמלה הזו נגזרות יתר העמלות בשוק כרטיסי האשראי, כך שהפחתתה היא מהלך דרמטי. בית הדין להגבלים עסקיים אישר את שיעור העמלה בתנאי שמומחה כלכלי יערוך תחשיב בנוגע לגובהה, אך עד היום לא הוגשה הערכה כזו. עבודה הקובעת את התוואי לביצוע ההערכה הוכנה על ידי ד"ר יוסי בכר, אך הוא לא הספיק להשלים את עבודתו בטרם מונה לתפקיד יו"ר בנק דיסקונט.



עם זאת, מתחשיבים שערכו חלק מחברות כרטיסי האשראי על בסיס התוואי שקבע בכר, גובה העמלה הצולבת נמוך מ-0.875%. בימים אלה מנסח הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים העסקיים על הערכה כלכלית שכזו. עם זאת, ממסמך של ויזה אירופה עולה כי שיעור העמלה שנגבה בישראל - גם לאחר ההפחתות שביצעו חברות כרטיסי האשראי - נותר גבוה מאוד. לפי ההערכה של ויזה אירופה, גובה העמלה הצולבת היה צריך להיות 0.65% בלבד.



מישראכרט נמסר בתגובה: "ישראכרט הוא המותג הישראלי היחיד שמתחרה במותגים בינלאומיים זה עשרות שנים. טוב יעשו המתחרים אם יפתחו מותגים ישראלים נוספים. זוהי הצעת החוק הראשונה בשנים האחרונות שבאה לפגוע במותג ישראלי במטרה לחזק את המתחרים המשלמים דמי זיכיון לחברות זרות.



"מונופול מוגדר כהחזקה של יותר מ-50% מהשוק, בעוד שישראכרט תופסת רק 17% ולכן אין סיבה להתערבות. בארה"ב תופס אמריקן אקספרס 20% מהשוק והממשל לא מתערב, לפיכך הסיבה להתערבות כאן אינה ברורה. ישראכרט גובה את דמי הכרטיס הנמוכים ביותר בשוק, בהתאם לבדיקת בנק ישראל, ואת גובה הריבית הנמוכה ביותר מהצרכן - בהתאם לדו"חות הכספיים. ישראכרט בדקה ומצאה כי אין הבדלי עמלות בין הערים לפריפריה".



*עמלה צולבת:



עמלה שמשלמת החברה שסולקת את העסקה בבית העסק לחברה שהנפיקה את כרטיס האשראי שבו בוצעה העסקה