כסף גדול מתחת לאדמה

>> שלושה קילומטרים בעומק האדמה האוויר מעט מאובק, אך הטמפרטורה סבירה. מערכת מתוחכמת דואגת להוריד את טמפרטורת השאול מ-50 מעלות ל-28 מעלות. אנחנו צועדים במנהרות פתלתלות, חשוכות ונמוכות תקרה, מעל פסי רכבת תת-קרקעיים - דורכים בשלוליות הבוץ שנקוות בכל פינה.

שמו של מכרה הזהב בפאתי יוהנסבורג שבדרום אפריקה, מואב (moab), מעצים את התחושה כי יצאנו לטיול בתוך ספר של ג'.ר.ר טולקין. אני מחפשת בשקיקה את עורקי הזהב על הקירות, לשווא. במקומם מעטרים את הקירות פסים אדומים, המסמנים לכורים היכן לקדוח ולחפש את המתכת היקרה.



מוקדם יותר הורידה אותנו המעלית העמוקה בעולם - כלוב מיטלטל הגומע קילומטרים במהירות עצומה - למחשכי המכרה. המעלית של מואב, ששייך לחברת הכרייה אנגלו-גולד אשאנטי (anglogold ashanti), החלה להיבנות ב-1991, וב-2003 החלה הפקת הזהב מהמכרה. ב-2013 יגיע מואב לתפוקה מלאה וייצר 30 אלף אונקיות זהב (כ-920 ק"ג) ביום.



אף שלאנגלו-גולד יותר מעשרה מכרות זהב ברחבי העולם והיא אוחזת בפיר המעלית העמוק ביותר, היא שחקן קטן בשוק הכרייה העולמי. כבר זמן רב חולשות ללא עוררין על רוב מחצבי הטבע העולמיים שלוש חברות ענק: bhp ביליטון וריו טינטו הבריטיות-אוסטרליות וואלה דו ריו דוסה הברזילאית. לכל אחת מהן עשרות מכרות בעולם, שבהם חוצבים מתכות, אבנים יקרות ופחם - מכל טוב האדמה.



חברות אלה שייכות למשפחת התאגידים הגדולים בעולם, והשוק שבו הן שולטות אפוף כסף גדול, עסקות ענק, מיזוגים ומלחמות שליטה. מדוברב חברות כבדות משקל בבורסות בריטניה, בשווי שוק של מאות מיליארדי דולרים. אלא שכדי לעשות זאת עליהן להתמודד עם בעיות ייחודיות לעולם התת-קרקעי שבו הן פועלות.



קופסת החירום הקטנה



אחת הסוגיות החשובות בניהול מכרה היא הבטיחות. אל המכרה הדרום-אפריקאי נכנסנו לבושים סרבלים, חבושים קסדות מגן ומצוידים בקופסאות מתכת קטנות וכבדות שמשתלשלות לצדנו, ואמורות לסייע לנו אם תתמוטט אחת המנהרות על ראשינו.



במקרה כזה, הסביר לנו מנהל המכרה, עלינו לפתוח את הקופסה, לנפח את הבלון המיוחד שבתוכה במהירות בשלוש נשימות עמוקות ולרוץ לתפוס מחסה, כשהבלון המנופח יאפשר לנו נשימה מדודה לזמן ארוך. מנהל המכרה מתדרך אותנו לזרוק את מכסי הפח על הרצפה, כדי לאפשר לצוותי החילוץ לדעת בדיוק כמה לכודים או הרוגים עליהם לחפש. במואב אסונות מתרחשים לעתים קרובות, ויום שעובר ללא פציעות נחגג בהנפת דגל לבן.



בכל רחבי העולם התמוטטויות במכרות אינן תופעה נדירה, אך בדרך כלל הן לא זוכות לסיקור תקשורתי נרחב. יוצא מן הכלל הוא הסיפור אודות 33 הכורים שנלכדו למשך 69 יום במכרה הזהב והנחושת של bhp ביליטון בצ'ילה, ונהפכו בעל כורחם לגיבורי תרבות בינלאומיים. אתגר נוסף שעמו מתמודדות חברות הכרייה הוא האיגודים של עובדי המכרות. שכר הכורים אמנם נמוך, אך הם מאוגדים במבנה חברתי שעשוי להעניק להם כוח רב. רוב הכורים מתגוררים סמוך למקומות עבודתם בעיירות כורים, שבהן הווי חברתי מיוחד. אחד הכורים הדרום-אפריקאים הסביר לי כי המשמעות של לגדול בעיירת כורים היא לדעת לשתות הרבה, להיות קשוח ולקחת סיכונים.



זהירות, איגודים חזקים



הלכידות החברתית בקרב הכורים יוצרת איגודים חזקים במיוחד, ובמקרים רבים מתמודדות חברות הכרייה עם שביתות ענק. אחד המקרים המפורסמים התרחש באוגוסט 2006, כשארגון העובדים במכרה אסקונדידה בצ'ילה - מכרה הנחושת הגדול בעולם, שנמצא בבעלות bhp (57.5%) וריו טינטו (30%), ואחראי ל-8.5% מתפוקת הנחושת העולמית - פתח בשביתה בדרישה לתוספת שכר ריאלית של 13% ולבונוס של 30 אלף דולר ל-2,000 העובדים. השביתה גרמה לנפילה של כ-60% בתפוקת המכרה ולנזק של מיליוני דולרים מדי יום.



בחצי השנה האחרונה נקשרו בשמן של ענקיות הכרייה גם פרשות שחיתות. במארס הרשיע בית משפט בסין ארבעה מעובדי ריו טינטו בקבלת שוחד וגניבת סודות מסחריים. אף שהחברה גינתה לבסוף את עובדיה ומסרה כי זו אינה תרבותה הארגונית, העובדים הואשמו בתחילה בכך שחיפשו מידע על מכרות ועל מפעלי ברזל בסין - פעולה שנחשבת ללגיטימית בעיני חברות רבות. הפרשה המחישה גם את הסיכונים הכרוכים בעשיית עסקים במדינה שיש בה שוק ענק - אך גם קשרים הדוקים בין המפלגה הקומוניסטית השלטת למשטרה ולבתי המשפט.



באפריל דיווחה bhp כי חשפה ראיות למעשי שחיתות אפשריים בחברה, לאחר שרשות ניירות ערך בארה"ב ביקשה ממנה להעביר לה מידע הנחוץ לה לצורך חקירה. bhp חשפה מקרים שבהם הופרו החוקים למניעת הונאה, במעשים הקשורים לעסקות עם בכירים ממשלתיים. לטענת החברה, החקירה נוגעת לסיומם של פרויקטים למציאת מינרלים ואינה קשורה לעסקיה של bhp בסין.



למרות בעיות ייחודיות אלה שולטות ענקיות הכרייה על אוצרות הטבע העולמיים, אספקת המתכות, עפרות הברזל, האבנים היקרות, המשאבים והפחם. הבנייה המואצת במדינות המתפתחות, בעיקר בסין ובהודו, גורמת לעלייה בביקוש לסחורות, שגוררת עלייה במחירי חומרי הגלם שהן מספקות ועליות מתמידות ברווחים. גם מחירי התובלה הימית הנמוכים יחסית מסייעים לחברות להוביל את המחצבים מהמכרות הפרושים ברחבי העולם אל הצרכנים.



רגישות למשברים עולמיים



כל עוד הכלכלה העולמית שומרת על יציבות ללא משברים, ממשיכות חברות הכרייה להגדיל את רווחיהן ואחזקותיהן, אך משברים עולמיים - כמו המשבר הגלובלי שהחל ב-2008, עצר את הצמיחה והוריד את הביקושים ואת מחירי הסחורות - פוגעים בהן קשות.



במארס 2008 היו חברות הכרייה העולמיות בשיאן. המהפכה התעשייתית שהתחוללה בעוז במשקים המתעוררים, בעיקר בסין ובהודו, גרמה לעליית מחירים תלולה בשוק המתכות התעשייתיות, שנמשכה מ-2001 ועד 2008 ברציפות. התחזיות אז הורו כי עליית המחירים תימשך גם בחמש השנים הבאות, אך המשבר הגלובלי טרף את הקלפים. מחירי הסחורות צנחו, ועמם רווחי החברות שהיו בצמיחה רצופה עד אז. במקביל התרסקו מניותיהן לרמות שפל בתוך חודשים ספורים.



מאז התאוששו החברות במהירות, יחד עם מחירי הסחורות והמתכות, ששבו לעלות. התקופה הנוכחית מאירה פנים לשוק המתכות היקרות. מתחילת 2010 עלה מחיר הזהב בכ-25%, והוא נמצא בדרכו לעלייה שנתית עשירית ברציפות. עם זאת, במונחים ריאליים יצטרך מחירה של אונקיית זהב לעלות לרמה של יותר מ-2,000 דולר כדי לשבור את השיא שנרשם בינואר 1980.



בשבועות האחרונים, על רקע היחלשות הדולר שהגבירה את תיאבון המשקיעים להשקעות חלופיות, הגיעו מחירי המתכות לשיא. באמצע אוקטובר נסגר מחיר הזהב בשיא בפעם ה-16 בחמישה שבועות, ברמה של 1,370.50 דולר לאונקיה, ומחיר הכסף רשם שיא של 30 שנה ונסגר ברמה של 23.93 דולר לאונקיה. מאז המשבר בסוף 2008 שבות ענקיות הכרייה להציג ביצועי מניה חזקים ושורות רווח מתארכות - אבל יותר מכל, חברות אלה תלויות במצב הכלכלה העולמית.



הכתבה פורסמה במגזין יועצי ההשקעות של themarker