פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הדרך היחידה לנצח את הבורסה

      המניות מזנקות ללא הסברים? איתן אבריאל חושב שהדרך היחידה להכות את המדדים ולעשות רווחים מתופעות מסוג זה היא רק בעזרת מידע פנים. לידיעת הקורא זוהר גושן

      כמעט בכל יום מסחר ניתן למצוא בבורסה מניה או שתיים שמזנקות לפתע בעשרות אחוזים מבלי שיינתן לכך הסבר משכנע. תופעה נפוצה אחרת היא מניות שמזנקות בעשרות אחוזים על פני כמה ימים או כמה שבועות, כשאת העלייה המצטברת אפשר לראות רק אם מביטים בגרף המחירים ההיסטורי - שוב, ללא ההסבר.

      מה קורה כאן? התשובה ברוב המקרים היא פשוטה: מידע פנים. במלים אחרות, מישהו, אדם אחד או יותר, יודע משהו על התפתחות עסקית שאינה גלויה לשאר הציבור. במקרים מסוימים המידע הזה הוא בעל חשיבות דרמטית, והוא מתגלה זמן קצר לאחר הזינוק דרך הודעה שמפרסמת החברה.

      לא מעט מקרים כאלה נצפו בבורסה הישראלית בחודשים האחרונים - בחברות קטנות שהודיעו על תוכניות להשקיע בחיפושי נפט וגז, ובחברות אחרות שלגביהן נודע לפתע על טייקון זה או אחר שמתכוון להשקיע בהן.

      בחברות אחרות שמניותיהן קפצו בבת אחת אפילו לא פורסמה הודעה: רק חודשים רבים לאחר מכן יתברר שעסקיהן השתפרו, או שנרקמה עבורן עסקה מעניינת. כל מי שמצוי בבורסה מכיר היטב את התופעות האלה.

      חוקי ניירות ערך בכל העולם מכוונים ליצירה של מגרש משחקים הוגן בשוק ההון. הרעיון הבסיסי הוא שלמשקיעים כולם יהיה אותו המידע, ואם מישהו נחשף למידע שאינו ידוע ברבים, אסור לו להשתמש בו או להעבירו לאחרים. זהו תנאי לקיומו של שוק ההון. אחרת, אלה שאין להם גישה למידע פנים לא יסכימו להשתתף במשחק.

      בין ישראל לעולם

      החוק הישראלי מגדיר מידע פנים כך: "מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים או מידע אחר על החברה, שאינו ידוע לציבור ושאילו היה נודע לציבור היה בו כדי לגרום לשינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה".

      ומיהו איש הפנים? המובהקים שבהם הם אנשי ההנהלה, בעלי המניות, הדירקטורים ושאר הבכירים שחשופים למידע כזה - כולל מזכירת המנכ"ל. העונש הקבוע בחוק הוא מאסר של עד חמש שנים למוסר המידע ועד שנה למי שמקבל אותו - ובהנהלות של חברות ציבוריות יודעים זאת.

      אלא שמידע פנים מגיע לעוד הרבה מאוד אנשים. בארה"ב, למשל, נעשים בחודשים האחרונים ניסיונות להרחיב את היריעה. בחודש שעבר, למשל, הגישה רשות ניירות ערך האמריקאית תביעת בגין שימוש במידע פנים נגד שני פועלים שהועסקו ב-2007 במגרש הרכבות של חברת פלורידה איסט קוסט אינדסטריז. לפי התביעה, השניים גרפו רווח של מיליון דולר באמצעות רכישת אופציות על מניות החברה ערב פרסום הודעה על מכירתה.

      על פי דיווח של "ניו יורק טיימס", השניים הבחינו כי במגרש מסתובבים הרבה אנשים בחליפות עסקים. אחד הפועלים אף התבקש להכין רשימה של הציוד שנמצא במגרש - בקשה שכמוה לא קיבל בעבר. כמה פועלים אחרים הבחינו גם הם ברמזים האלה. הם התאספו וחלקו את החששות לעתידם במקרה של מכירת החברה. עבור רשות ניירות ערך זה הספיק.

      דוגמה נוספת: בשבוע שעבר נעצר בארה"ב רופא צרפתי בחשד למסירת מידע פנים הנוגע לניסויים קליניים שבהם השתתף עם חברה בורסאית, ושתוצאותיהם עדיין לא נמסרו לציבור. כשהתברר ששני משתתפים בניסוי חלו בדלקת ריאות ואחד מהם נפטר העביר הרופא את המידע לקרן גידור שבה שימש כיועץ, וזו מיהרה למכור את אחזקותיה בחברה שמפתחת את התרופה.

      כשהחברה הודיעה למחרת על החלטה להקטין את המינון של התרופה בהמשך הניסוי, צנחו מניותיה ב-44%. לקרן הגידור נחסכו בזכות הטיפ שקיבלה הפסדים של 30 מיליון דולר.

      ללמוד מאמריקה

      מתי שימוש במידע בנוגע לחברה בורסאית נחשב לבלתי חוקי? התשובה הפשוטה ביותר היא שאם אתה נדרש לשאלה, נראה שהמידע שברשותך אינו חוקי. אבל הסוגיה לא נוגעת רק למי שחשוף למידע - אלא לכל משקיע בבורסה ולכל חוסך, גם אם הוא פועל באמצעות קרנות נאמנות, קופות גמל או פוליסת ביטוח חיים.

      מקצועני שוק ההון וגם רבים מהמשקיעים הקטנים כבר יודעים כי אי אפשר להכות את המדדים בבורסה לאורך זמן. מאות מחקרים הוכיחו זאת. אלא שלקביעה זו יש הסתייגות אחת: אי אפשר להכות את השוק - אלא אם כן יש לך מידע פנים.

      למעשה, מידע פנים - יותר מדו"חות רבעוניים ומהודעות רשמיות לבורסה - הוא זה שמניע וקובע את מחירי המניות. חלק גדול מהערך המוסף שיוצרות חברות שנסחרות בבורסה למשקיעים זורם באמצעות מנגנון מידע הפנים לידי קבוצה לא גדולה של אנשים - האנשים שחשופים למידע הזה.

      בעלי מידע הפנים מרוויחים מהשינויים במחיר בעוד שהציבור מקבל את הפירורים. את התופעה הזאת לא ניתן למגר לחלוטין. היא קיימת בכל זירה ובכל מקום בעולם. סוחר הפירות שיודע לפני כולם על מגיפה שתוקפת פרי מסוים יידע להרוויח מכך, וסוחר הנדל"ן שיודע על הפשרת קרקעות עתידית יוכל לרכוש את המגרשים בזול ולמכור אותם ביוקר. ואולם על הרשויות בישראל ללכת בעקבות האמריקאים ולהגביר את האכיפה והענישה, ולו רק כדי להגביל את מעבר העושר מהציבור לידי הקבוצה הקטנה של האנשים החשופים למידע פנים.