התעשיינים: 700 עובדים פוטרו בתעשייה המסורתית ביולי-אוגוסט

בחודשים יולי-אוגוסט 2010 נרשמה האטה בקצב קליטת העובדים בתעשייה, כך נמסר היום מאגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים בראשות רובי גינל. בתעשייה המסורתית פוטרו 685 עובדים, בהיי-טק נקלטו 1,280 עובדים וסך הכל גדלה מצבת כח האדם בתעשיה ב-1,260 עובדים.



נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר כי ההאטה נובעת מהקשיים ביצוא הקשורים לצמצום ביקוש בחו"ל ולתיסוף השקל מול הדולר. כ-70% מהיצוא הישראלי מתבצע בדולרים. כלכלני ההתאחדות העריכו כי בחודשים הקרובים צפויה התמתנות נוספת בקצב קליטת העובדים בתעשייה. לדבריהם, ברבעון השלישי של 2010 חלה האטה ניכרת בקצב גידול המשרות הפנויות בתעשייה, גידול מתון של כ-4% (תוספת של כ-280 משרות פנויות), לאחר גידול ניכר של כ-29% ברבע השני של 2010.



מהניתוח החודשי שערך אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים לפי קבוצות ענפים, מתברר כי חודשו הפיטורים בקבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית (מזון, טקסטיל והלבשה, עור והנעלה, נייר ומוצריו, דפוס והוצאה לאור, עץ וריהוט). בחודשים יולי-אוגוסט 2010, נרשמה נסיגה של 0.5% (פיטורים של כ-685 איש) לאחר שנה של קליטת עובדים בקבוצה זו. מקור הנסיגה ברובו הוא מחידוש פיטורי העובדים בענף המזון (0.9%-), לאחר שנה של קליטת עובדים בקצב מהיר לענף (שיעור ממוצע של 1.1% לרבעון).



במקביל, צומצמה מצבת העובדים גם בענפי העץ והריהוט, הנייר ומוצריו, הטקסטיל וההלבשה (בשיעור של בין 0.4% ל-0.7%). מנגד, קליטת עובדים מתונה ביותר, כמעט יציבות, נרשמה בענפי הדפוס וההוצאה לאור (0.1%), העור וההנעלה (0.5%).



בנוסף, חלה האטה בקצב קליטת העובדים לקבוצת ענפי הטכנולוגיה העילית, (רכיבים אלקטרוניים, ציוד לבקרה ופיקוח רפואי, ציוד תקשורת אלקטרוני וכלי הובלה). בחודשים יולי-אוגוסט 2010 נרשם גידול של 1.2% במצבת עובדי הקבוצה (כ-1,280 עובדים). האטה זו, משקפת האטה בקצב קליטת המועסקים לענפי הרכיבים האלקטרונים (3%), הציוד לפיקוח, בקרה ורפואי (0.8%), וציוד התקשורת האלקטרוני (0.3%) זאת לצד פיטורי עובדים בענף כלי ההובלה (0.5%-).



במקביל, האטה נרשמה גם בקצב קליטת העובדים בקבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת עילית (כימיה ונפט, מכונות וציוד ומנועים וציוד חשמלי), בחודשים יולי-אוגוסט 2010, עלייה של 0.9% (קליטה של כ-470 עובדים), לאחר גידול של 1.6% במצבת עובדי הקבוצה ברבע השני של 2010. עלייה זו נגזרה מקליטת עובדים מואצת בענף המכונות והציוד (1.8%, 367 עובדים), אשר קוזזה בחלקה בשל פיטורי עובדים בקצב מתון בענפי המנועים והציוד החשמלי (0.3%-).



בנוסף, האטה חדה, עד כדי יציבות, נרשמה בקבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית (כרייה וחציבה, מינרלים אל-מתכתיים, גומי ופלסטיק, מתכת בסיסית, מוצרי מתכת ותכשיטים), בחודשים יולי-אוגוסט 2010 נרשם גידול זעום של 0.2%, במצבת עובדי הקבוצה (כ-190 עובדים), לאחר גידול של 1% לרבעון בשני הרבעונים הראשונים של השנה. האטה נרשמה בקצב קליטת המועסקים לענפי התכשיטים, הכרייה והחציבה (0.6%), והגומי והפלסטיק (0.3%, 66 עובדים), לצד יציבות במצבת העובדים בענפי המינרלים האל-מתכתיים, מוצרי המתכת, והמתכת הבסיסית.



פריון העבודה נסוג בחדות



העלייה במצבת העובדים בתעשייה (0.4%) בחודשים יולי-אוגוסט 2010 משלימה גידול מצטבר של 3.4% במצבת העובדים מסוף 2009 (כ-511 אלף מועסקים). עם זאת, נותר מספר השכירים בתעשייה נמוך ב- 2.9% בהשוואה למספרם ברבע הראשון של 2008, טרם החלו הפיטורים בתעשייה.



עוד עולה מניתוח אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים כי בסיכום החודשים ינואר-אוגוסט 2010 היה מספר המועסקים הממוצע בתעשייה גבוה בכ-1.7% ממספרם הממוצע בשנת 2009, זאת לאחר צמצום של 4.8% במצבת העובדים בשנת 2009 ולאחר חמש שנים רצופות של קליטת עובדים בתעשייה, בשיעור שנתי של 2.2% לשנה.



קליטת המועסקים מתחילת השנה הקיפה את כל קבוצות ענפי התעשייה, כאשר 40% מהגידול נגזר מקליטת עובדים לקבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית, בעוד יתר קבוצות ענפי התעשייה (העילית, המעורבת-עילית, והמעורבת-מסורתית) תרמו לגידול כ-20% כל אחת.



עוד עולה מהניתוח החודשי, נרשמה ירידה מחודשת בפריון העבודה בתעשייה. בחודשים יולי-אוגוסט 2010 נרשמה נסיגה חדה של 2.2%. נסיגה כה חדה בתקופה קצרה כזו לא נרשמה זה למעלה משלוש שנים, מאז הרבעון הראשון של 2007 (2.7%-).



הנסיגה בפריון בחודשים הנסקרים נגזרה מנסיגה מחודשת בתפוקת התעשייה (1%-) שהתרחשה למרות הגידול בשעות העבודה הכוללות בתעשייה (1.1%). עלייה זו נגזרה מעלייה מחודשת בשעות העבודה למועסק (0.8%) לצד גידול מתון במצבת העובדים בתעשייה (0.4%, כאמור לעיל).



ברוש אמר כי "על רקע הירידות ביצוא התעשייתי החלו התעשיינים להאט את קצב קליטת העובדים וחלקם אף נאלצו לפטר עובדים, בעיקר בתעשיות המסורתיות. האוצר חייב לדאוג לכלים לחיזוק כושר התחרות וזאת דרך הפחתת עלויות תשומות הייצור ובהן, מסוי מוניציפלי, מסוי אנרגיה, עלות המעסיקים בביטוח הלאומי ועידוד היצוא באמצעות כלים פיסקליים כדוגמת קרן לעידוד השיווק לחו"ל".