פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בנק ישראל מבקר את התקציב: דרושה גמישות

      קשיחותו של תקציב המדינה מקשה על העברת משאבים לתחומים בעלי עדיפות - כך קובע בנק ישראל בניתוח של הצעת התקציב של משרד האוצר. הממשלה צפויה לעמוד ביעדי הגירעון ל-2012-2011, אך עד 2015 צפויה חריגה משמעותית

      בנק ישראל פירסם היום ניתוח של הצעת התקציב הדו שנתי ל-2012-2011. הניתוח מתמקד ביכולת הממשלה לעמוד ביעדים בכל הנוגע לגירעון השנתי בתקציב המדינה ובתוואי להפחתת שיעור החוב ביחס לתוצר. מהניתוח עולה כי תחת הצעת התקציב הנוכחית, כולל הצעדים הנלווים אליה בחוק ההסדרים, הממשלה צפויה לעמוד בקירוב ביעדים שקבעה לשנים 2012-2011 ולהפחית את יחס החוב-תוצר ב-3% עד סוף שנת 2012.

      "זהו הישג חשוב למדיניות הפיסקלית על רקע הסביבה הבינלאומית בה יחס החוב לתוצר של מרבית המדינות המפותחות עולה", כותבים היום בבנק. לדעת כלכלני הבנק, השגת היעד אינה תוצר של ריסון הגידול בהוצאות הממשלה בלבד, אלא גם בהעלאת מיסים - לטענתם, החלטת הממשלה לדחות חלק מהפחתות המסים המתוכננות ולהעלות מסים אחרים מהווה תרומה חשובה בהשגת היעד.

      עם זאת, כותבים בבנק, בשנים 2015-2012 צפויה חריגה משמעותית מיעד הגירעון. זאת בהנחה שהצמיחה במשק תהיה בקצב הממוצע של העשורים האחרונים, ושהתוואי להפחתת מיסים הקבוע בחוק יתממש. תחת תסריט זה, יחס החוב-תוצר של ישראל לא ישתנה כמעט בעשור הקרוב ויוותר סביב ה-74%. אם יבוטלו הפחתות המיסים המתוכננות צפוי יחס החוב-תוצר לרדת עד שנת 2020 ל-69%. על מנת לשמור על תקרת גירעון של 1% תידרש העלאה של שיעורי המס בהיקף של יותר מ-1% תוצר, ובמקרה זה יפחת הגירעון עד שנת 2020 ל-59% תוצר. בכל התסריטים מניח הבנק שההוצאה הממשלתית תגדל על פי הכלל החדש - 2.6% בשנה.

      לבסוף, בהתבטאות נדירה ממליץ בנק ישראל לממשלה להגמיש את מבנה התקציב: "נמצא כי בין השנים 2012-2004, השינוי בחלקו של כל אחד מסעיפי ההוצאה העיקריים מסך ההוצאה האזרחית הסתכם בשברי אחוזים בלבד", כותבים בבנק. "אם הממשלה תצליח להגמיש את מבנה התקציב, הדבר יוכל לסייע לה משמעותית לבצע רבות מתוכניותיה החשובות באמצעות שינוי בסדרי העדיפויות בתקציב מבלי לחרוג מתקרות הגירעון וההוצאות". בכך מצטרף בנק ישראל לביקורת על הקשיחות במבנה התקציב ועל תהליך גיבושו.