בישראל חסרות 10,000 כיתות

>> במערכת החינוך הישראלית חסרות יותר מ-10,000 כיתות לימוד בהשוואה למדינות המפותחות בעולם - כך עולה מבדיקה שערכה חברת הייעוץ bdo זיו האפט לקראת כנס מכון ון-ליר לחינוך השבוע.



לפי הנתונים, המבוססים על דו"ח oecd שסקר את מערכת החינוך הישראלית, כדי להגיע למספר התלמידים הממוצע בכיתה במדינות הארגון - 21.6 - יש להוסיף 10,071 כיתות לימוד בישראל. במטרה לטפס לראש הטבלה מבחינת מספר התלמידים בכיתות, יהיה צורך לבנות מספר גדול אף יותר של כיתות.

בבתי הספר היסודיים חסרות 6,478 כיתות כדי להגיע לממוצע המדינות המפותחות, בחטיבות הביניים חסרות 2,330 כיתות ובתיכונים יש מחסור ב-1,364 כיתות. לפי משרד החינוך, העלות הממוצעת לבניית כיתה חדשה היא כ-600 אלף שקל.



החישוב, שנעשה בשיתוף התאחדות הקבלנים, מתבסס על מספר הכיתות והתלמידים בישראל לפי נתוני משרד החינוך ל-2010 לעומת נתונים על מדינות oecd שפורסמו ב-2008. לפי הנתונים בישראל לומדים 26 תלמידים בכיתה בבתי הספר היסודיים לעומת 21.6 תלמידים בכיתה במדינות oecd.



הפער הגדול ביותר הוא בחטיבות הביניים בישראל, בהן לומדים בממוצע 32.5 תלמידים בכיתה לעומת 23.9 תלמידים בממוצע בכיתה במדינות oecd. בתיכונים הצפיפות הממוצעת היא 27.6 תלמידים בכיתה, לעומת 22 תלמידים בכיתה במדינות oecd.



הנתונים האלה, כמו שאר הנתונים הלא מחמיאים על מערכת החינוך הישראלית, תקציביה והישגי התלמידים שלה, הביאו את ישראל למקום השלישי במדד הכיתות הצפופות ביותר ב-oecd, אחרי קוריאה הדרומית ויפן, כשצ'ילה וברזיל דורגו כצפופות פחות. המדינות שבהן הכיתות המרווחות ביותר הן רוסיה, שווייץ ואיסלנד.



בפועל, בבתי ספר רבים בישראל מספר התלמידים בכיתה גבוה מזה שמופיע בנתונים, מאחר שהממוצע מכיל גם נתונים על כיתות קטנות במיוחד שפועלות בדרך כלל בחלק מהמועצות האזוריות ובבתי ספר פרטיים, וכן כיתות לבעלי צרכים מיוחדים ולקויי למידה.



כך לדוגמה, באשדוד, חיפה, פתח תקוה וירושלים לומדים 30 תלמידים בכיתה בממוצע, וברעננה ונתניה 31 תלמידים בכיתה. בכמה יישובים בישראל מספר התלמידים בכיתה גבוה בהרבה יותר - בבת חפר, ניצנים, אלון שבות ואמונים לומדים 35-37 תלמידים בכיתה.



8,000 כיתות חדשות



הממשלה מנסה להילחם זה שנים ארוכות בצפיפות הגבוהה בכיתות בישראל. אחת מהמלצות דו"ח דברת ב-2005 היתה להפחית את מספר התלמידים בכיתות, והנושא נדון פעמים רבות בכנסת ובממשלה בעשור האחרון. ב-2007 החלה הממשלה בתוכנית חומש לבניית כיתות חדשות בעלות של 4.6 מיליארד שקל, במטרה לבנות 8,000 כיתות חדשות עד 2011. עד סוף 2009 נבנו בישראל 5,000 כיתות מאלה שתוכננו, ובשנה האחרונה תיקצב משרד החינוך את המשך התוכנית בכ-384 מיליון שקל לבניית כ-1,500 כיתות נוספות. בנוסף לתקציב המשרד, גוף נוסף שמממן את בניית הכיתות בישראל הוא מפעל הפיס, שמתקצב את התוכנית בכ-2.9 מיליארד שקל נוספים.



במשרד החינוך אין כרגע נתונים על הצרכים הדרושים בשנים הקרובות מבחינת כיתות הלימוד, וכיום שוקדים במשרד על הכנת תוכנית חומש נוספת לבניית כיתות חדשות, שתכלול מיפוי מול הלשכה המרכזית לסטטיסיטקה כדי לבנות תוכנית מתאר שתתאים לשנים הקרובות.



בנוסף, השקיע משרד החינוך ב-2010 כ-200 מיליון שקל במהלך להקטנת מספר התלמידים בכיתות באמצעות הרחבת מספר בתי הספר שבהם לומדים עד 32 תלמידים בכיתות א'-ב', ופיצול חלק מכיתות א'-ב' לקבוצות למידה קטנות יותר במקצועות הליבה.



עם זאת, בהתאחדות הקבלנים והבונים בישראל לא מרוצים מקצב ההתקדמות של המשרד. "שיפסיקו לדבר ויתחילו להוציא מכרזים", אומר אשר גרין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים. "כל הנושא של בנייה ציבורית בישראל נמצא על הנייר יותר מאשר באתרי הבנייה. המצוקה הזו מורגשת בכל יום באלפי כיתות ברחבי המדינה. התלמידים סובלים והמערכת מודעת לכך, אבל לא מבצעת. אנחנו קוראים למשרד החינוך, לשלטון המקומי ולמפעל הפיס שמממן חלק ניכר מהבנייה במערכת החינוך, להוציא לאלתר מכרזים עד תום השנה כדי להגיע לפתיחת שנת הלימודים הבאה מותאמים לממוצע במדינות oecd".



למרות החשיבות הרבה שמייחסים בישראל למספר התלמידים בכיתות, בשנים האחרונות טוענים חוקרים רבים כי דווקא איכות המורים חשובה יותר ממספר התלמידים בכיתה. הטענה הזאת מופיעה גם בדו"ח של חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי שחקר את הגורמים להצלחת מערכות החינוך הטובות בעולם.



פרופ' דן ענבר ממכון ון-ליר מסביר כי יש להתחשב גם בירידה באיכות ההוראה שתיגרם כתוצאה מגיוס מורים נוספים לכיתות החדשות שייפתחו. "אין ספק שבכיתות קטנות המורה יכול להקדיש יותר תשומת לב לכל תלמיד, אבל הוספת 3,000 מורים למערכת תגרום לירידה באיכות המורים. מאידך, כיתות גדולות מקשות מאוד על המורים ללמד ואיכות ההוראה יורדת. בישראל, מרוב ויכוח על מה עדיף - הזנחנו את שני התחומים. הפתרון הוא למצוא את האיזון כך שהכיתות לא יהיו כל כך גדולות, אך גם איכות המורים לא תיפגע - ואף תעלה".