וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

משרד האוצר נכנע לעשירים ולחזקים

מירב ארלוזורוב

8.11.2010 / 7:10



>> 4.5 מיליארד שקל - זהו גובה ההטבה שישראל מעניקה מדי שנה ליצואניה במסגרת חוק עידוד השקעות הון. מדובר בהטבה נכבדת לכל הדעות, שניתן היה להצדיק אותה לו היתה משרתת את המטרות שלהן נועדה: עידוד השקעות ועידוד תעסוקה, בדגש על אזורי פריפריה, של מפעלי יצוא.

זוהי המטרה, כפי שגם עולה משמו של החוק - עידוד השקעות הון. רק שבין המטרה למציאות נפער פער עצום. כך קורה ש-57% מסכום ההטבה השנתית זורמים לכיסו של המאיון העליון של היצואנים בישראל. חמש חברות היצוא הגדולות בישראל, בתוכן נכללות טבע וכנראה גם כיל, נהנות מהרוב הגדול של ההטבה שמציעה ישראל - על אף שבעליל מדובר בחברות גדולות, חזקות ועשירות, שלא באמת זקוקות לסיוע של המדינה. מנגד, העשירון התחתון של היצואנים, שללא ספק זקוק מאוד לסיוע של המדינה כדי לשפר את התחרותיות שלו, מקבל רק 0.1% מההטבה השנתית.



לפי מחקר שערך מינהל הכנסות המדינה, העיוות בהקצאת הסיוע של המדינה מביא לכך ששיעור המס של היצואנים הגדולים והחזקים, המאיון העליון, היה ב-2008 7% בממוצע. זאת לעומת שיעור מס ממוצע של 14% ששילמו היצואנים הקטנים בעשירון התחתון. כלומר, החלשים שילמו מס כפול מהחזקים. זאת ועוד, בחלוקה גיאוגרפית שילמו היצואנים הממוקמים במרכז (בעיקר ענף ההיי-טק) שיעור מס ממוצע של 8%-10%. לעומת זאת, התעשייה המסורתית הממוקמת בפריפריה שילמה שיעור מס ממוצע של 17%-20%.



לפיכך, חוק עידוד השקעות הון הקיים מסייע בעיקר לחזקים, בעיקר ליצואנים הממוקמים במרכז, ולא הצליח לעודד תעסוקה. בוודאי שלא בפריפריה. מי צריך אם כך את החוק הזה?



זאת שאלה מצוינת, שלמשרד האוצר יש עליה תשובה עוד יותר מצוינת: מכיוון שאיש אינו באמת זקוק לחוק הקיים, לפחות לא למסלול הטבות המס הכלול בו, אז במקום לבטל את החוק ננסה לשנותו כך שהוא יהיה חוק גרוע פחות. גרוע קצת פחות.



באוצר למדו כי החברות הגדולות והמתוחכמות, הנעזרות במומחי מס, מצליחות לנצל את ההטבות המסובכות בחוק עידוד השקעות הון לטובתן - ולכן במקום לבטל החליטו לפשט את החוק. מעתה כל יצואן באשר הוא יידרש לשלם מס חברות של 12% במרכז ו-8% בפריפריה (לעומת מס חברות מלא של 24%, שיורד ל-18% ב-2016). יצואנים גדולים ויצואנים קטנים ישלמו בדיוק את אותו מס. קל, פשוט ואלגנטי.



רק שמרוב פשטות נשכחו המטרות שלשמן נחקק חוק עידוד השקעות הון, ושבשמן ישראל משלמת הטבות מס בסכום של 4.5 מיליארד שקל בשנה אך ורק לתעשיינים שעוסקים ביצוא. כך, בניגוד גמור לשם החוק - חוק עידוד השקעות הון - אין יותר עידוד, לא של השקעות בכלל, ולא של השקעות הון בפרט. מעתה אין יותר צורך להשקיע כדי ליהנות מהטבת המס. די בקיומו של מפעל יצוא כדי שהוא יהיה זכאי אוטומטית לשיעורי מס מופחתים, וזאת לכל אורך חיי המפעל.



לפיכך, חוק עידוד השקעות הון חדל לעודד השקעות. בהכרח הוא גם חדל לעודד תעסוקה - כדי להגדיל תעסוקה מפעלים נדרשים בדרך כלל להשקיע בהרחבה. בנוסף, החוק אינו מעודד כמעט את הפריפריה - פער מיסוי של 8% בפריפריה לעומת 12% במרכז לא יגרום לאף מפעל להעתיק את מקומו לפריפריה. למעשה, הדבר היחיד שהחוק עושה הוא לקחת את אוכלוסיית מפעלי היצוא הקיימת בישראל ולשפר את מצבה באמצעות הפחתת מס. כך, מפעלים חזקים ועשירים במרכז ששילמו עד היום שיעור מס מסוים על רווחיהם, ישלמו בעתיד חצי או שליש מסכום המס הזה, וזאת מבלי שהם נדרשים לעשות דבר: לא להרחיב, לא להשקיע, לא להכניס טכנולוגיות חדשות וגם לא להעסיק יותר עובדים. סתם כך, מן השמים, תנחת עליהן הטבת מס. הללויה.



מה הטעם לשלם 4.5 מיליארד שקל בשנה הטבת מס, שרובה תזרום לכיסיהם של מפעלי היצוא הגדולים במרכז, מבלי שאף אחת מהמטרות הלאומיות (תעסוקה, פריפריה והשקעה בחדשנות) יוצאת נשכרת מכך? אין כנראה טעם, כל מה שיש כאן הוא כניעה מוחלטת של האוצר לתכתיבי היצואנים הגדולים. בעיקר, ענף ההיי-טק.



באוצר מבינים כי ההטבה של חוק עידוד השקעות הון אינה משרתת את המטרות הלאומיות, אבל הם גם חוששים כי ביטול ההטבה יביא לנטישה המונית של מפעלים חזקים את ישראל. כיל כנראה אינה יכולה לנטוש, ולכן החוק החדש לא יעניק לה יותר הטבות. אבל טבע או צ'ק פוינט יכולות בהחלט לנטוש, ולכן האוצר מעדיף שלא לריב אתן.



במקום לעשות את מה שדרוש - ביטול מסלול המס בחוק עידוד השקעות הון והסטת הכסף שייחסך להגדלת מסלול המענקים בחוק, מסלול שמתמרץ השקעות בחדשנות ובתעסוקה בפריפריה בלבד - האוצר הולך בין הטיפות: מרע קצת את מצבם של היצואנים הגדולים והחזקים - שישלמו מעכשיו 12% מס במקום ממוצע של 7%-10% ששולם על ידם עד כה - ומשפר קצת את מצבם של היצואנים הקטנים - במקום 14% מס הם ישלמו 8%-12%.



בסך הכל, באוצר סבורים כי המצב תחת החוק החדש יהיה קצת יותר שוויוני וקצת יותר יעיל מהמצב תחת החוק הקיים. אבל בין זה ובין קידום המטרות הלאומיות של ישראל, המרחק ימשיך להיות גדול.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully