פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "פערי השכר בישראל - מהגדולים במערב"

      לפי מכון טאוב, פערי ההכנסה בישראל הם הגבוהים ביותר במערב, פרט לארה"ב. בעלי ההשכלה על-תיכונית מרוויחים 42% יותר מהפחות משכילים והגברים מרוויחים 37% יותר מהנשים

      פערי השכר בישראל גבוהים ביחס לכל מדינות המערב, למעט ארה"ב, והם ממשיכים לעלות. צמצום הפערים בישראל מותנה בהקניית כישורי עבודה מודרניים באמצעות מערכת ההשכלה. הגורם העיקרי להעמקת פערי השכר בישראל הוא ההשכלה" - כך עולה ממחקר של מכון טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, שנעשה על ידי פרופ' איל קמחי, סגן מנהל המרכז וכלכלן.

      המחקר קובע כי פערי השכר בישראל גבוהים גם בהשוואה בינלאומית. מקובל להניח כי בעיית העוני בישראל נובעת בעיקר מפערים בשיעורי התעסוקה, אולם המחקר מעלה כי קיימים פערים גדולים בהכנסה גם בקרב עובדים במשרה מלאה.

      לפי קמחי, פערי השכר בישראל היו הגבוהים ביותר בהשוואה לכל מדינות OECD ב-1998. הם הצטמצמו מעט בתחילת שנות ה-2000, בשל המיתון הכלכלי, אך ב-2003 חזרו למגמת התרחבות. נכון ל-2008, פערי השכר בישראל הם הגבוהים בעולם - להוציא את ארה"ב.

      הפער בשכר בין נשים לגברים הצטמצם מ-44% ב-1998 ל-37% ב-2008. השכר החודשי הממוצע של נשים ב-1998 היה 6,821 שקל, לעומת 9,813 שקל לגברים. ב-2008 עלה שכר הנשים ל-7,772 שקל, בעוד שכר הגברים עלה ל-10,611 שקל.

      גם הפער בשכר בין עובדים מנוסים, בעלי עשר שנות ניסיון ויותר לעובדים לא מנוסים, בעלי פחות מעשר שנות ניסיון, הצטמצם מ-46% ל-42% - אך נותר גבוה. ב-1998 השתכרו עובדים לא מנוסים 6,560 שקל ועובדים מנוסים השתכרו 9,580 שקל. ב-2008 עלה שכרם של עובדים לא מנוסים ל-7,304 שקל, בעוד שכר העובדים המנוסים טיפס ל-10,347 שקל.

      פערי השכר הנובעים מהבדלים בהשכלה היו גבוהים בהרבה והם אף גדלו בעשור האחרון, מ-68% ל-77%. ב-1998 היה שכרם של בעלי עד 12 שנות לימוד 6,651 שקל, ושכרם של בעלי השכלה של 12 שנות לימוד ויותר היה 11,178 שקל. ב-2008 היה שכר בעלי ההשכלה הנמוכה 6,714 שקל, לעומת 11,882 שקל לבעלי ההשכלה הגבוהה יותר.

      לדברי פרופ' קמחי, "הצורך של המשק הישראלי בעובדים משכילים ומיומנים גדל בקצב מהיר יותר מהקצב שבו החברה הישראלית מספקת עובדים כאלה. הגידול בצורך בעובדים משכילים נגזר מהמשקל הגדל והולך של ענפים עתירי טכנולוגיה במשק, וניתן להניח שהוא יימשך גם בעתיד הנראה לעין".