חברות דלק ונובל אנרג'י לא שילמו למדינה ולו שקל נוסף עבור הגז הטבעי שהפיקו ממאגרי ים תטיס מול חופי אשקלון" - כך אמר אתמול ל-TheMarker מקורב לוועדת ששינסקי, הבוחנת את המדיניות הפיסקלית של ישראל בענף חיפושי הגז והנפט. זאת, בעקבות חישוב שערכה הוועדה באשר לסך התמלוגים שגבתה המדינה מן הגז שמכרו שותפות ים-תטיס מאז 2004.
מהחישוב עולה כי סך התמלוגים שהעבירו השותפות בשנים אלה למדינה הסתכם בכ-650 מיליון שקל. ואולם, הטבת המס הייחודיות שלה זכו השותפות (ניכוי אזילה) קיזזה מתשלומי המס שחוייבו להעביר לקופת המדינה סכום גבוה בהרבה שהסתכם בכ-740 מיליון שקל. "הטבת המס, שהיא ייחודית בעולם, הביאה למעשה את הערך הריאלי של התמלוגים שהועברו למדינה בעבור הגז שלה ל-0", הוסיף המקורב.
ספקית הגז הטבעי הישראלית היחידה במשק היא שותפות ים-תטיס, שבה מחזיקות דלק קידוחים (26.5%) ואבנר חיפושי נפט (26.5%) מקבוצת דלק של תשובה, וכן נובל אנרג'י האמריקאית (47%), המשמשת כמפעילת הקידוח.
ב-1999, איתרה השותפות את מאגר הגז הטבעי מארי - 17 ק"מ מערבית לאשקלון - שבו גז טבעי בנפח משוער של כ-32 מיליארד מ"ק (BCM). באספקת הגז למשק הישראלי החלה החברה ב-2004. שיעור התמלוגים שבו מחוייבות ספקיות הגז הטבעי למשק נקבע בחוק הנפט (1952) על 12.5%. ואולם, מדובר בערך ברוטו, שכן המדינה השתתפה בחלק מהוצאות הפיתוח של מאגרי מארי וצמצמה שיעור זה לטווח של 10%-11% בלבד.
מהחישוב שבוצע בוועדת ששינסקי עלה כי מ-2004 ועד 2009 שילמה השותפות למדינה תמלוגים בסך כולל של 649 מיליון שקל. ואולם, המדינה מעניקה לספקיות הגז או ל"שותפות לחיפושי נפט" שתי הטבות מס המעוגנות בתקנות מס הכנסה. האחת, שייחודית לענף חיפושי הגז והנפט, היא הטבת "ניכוי אזילה", שתכליתה להפחית את המס שבו הספקית מחוייבת ביחס לכמות הגז האוזלת בכל שנה מן המאגר.
לשם כך, נבנה מנגנון המעניק הנחה במס שבו מחוייבת הספקית בשיעור של 27.5% מהמחזור או מאפשר הטלת המס רק על 50% מההכנסה החייבת במס (הגבוה מבין השתיים). משמעות ההטבה עבור שותפויות החיפושים כיום היא מס חברות מופחת בשיעור של כ-7%: מכפלת הניכוי (27.5%) בשיעור מס חברות שעומד כיום על 25%.
לאחרונה הורחבה ההטבה
הטבת המס השנייה מאפשרת לשותפויות לקזז את ההוצאות השוטפות בפרויקטים אחרים - כאילו מדובר בהפסד עסקי שוטף בפרויקט הנדון. כך למשל, קיזזה דלק קידוחים את הוצאותיה בקידוח תמר מן הרווחים שהניב פרויקט ים-תטיס, ולכן לא שילמה כלל מס ב-2009.
בנוסף, החליטה באחרונה רשות המסים אף להרחיב את תחולת ההטבה, וקבעה כי זו תחול גם על עלויות תשתיות והפקה, כמו בניית צינור ימי ומתקן קליטה בחוף - ולא רק על עלויות החיפוש והקידוח. כלומר, שדלק תוכל לקזז בשנים הבאות גם את עלויות התשתית של מאגר תמר מרווחיהן בים-תטיס.
מחישובי הוועדה עלה כי הפחתת החבות במס בזכות הטבות אלה הסתכמה ב-2004-2009 ב-737 מיליון שקל. כלומר, שהתשלום למדינה בגין הגז הטבעי שמכרה ים-תטיס היה אף שלילי, מכיוון שניכוי האזילה והפחתת ההכנסה החייבת במס קיזזו לחלוטין את התמלוגים, ועלו עליו בפער של 88 מיליון שקל.
מכאן עולה כי ביטול הטבת ניכוי האזילה עשויה לבדה להעלות את שיעור נתח המדינה בתגליות הגז (government take), בשיעור של 8%-9%.
כפי שנחשף ב-TheMarker, מתעתדת ועדת ששינסקי לבטל את הטבות המס מהן נהנו חברות הגז - וכן לקבוע מנגנון מיסוי חדש ופרוגרסיווי על רווחי הספקיות.
מנגנון זה צפוי להאמיר את נתח המדינה בהכנסות ממכירת משאבי הטבע משיעור של כ-30% - כיום לשיעור משתנה שיגיע עד לכ-60% וייקבע בהתאם לשורת משתנים. טיוטת מסקנות הוועדה הופצה אתמול בין חברי הוועדה וצפויה להתפרסם עד 15 בנובמבר.