פסק דין: בעלי מניות מיעוט לא יבצעו עסקת רכש עוינת בחברה בה הם מחזיקים במניות בהסדר נושים

בעלי מניות מיעוט אינם יכולים לבצע הצעת רכש עוינת לחברה בעלת כושר פירעון בה הם מחזיקים במניות באמצעות הסדר נושים – כך קבע באחרונה שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין בפסק דין עקרוני המסדיר את הסוגיה לראשונה.



לפני שלושה חודשים הגישה חברת הנדל"ן הציבורית אספן גרופ בקשה לבית המשפט לנקוט בהליך של הסדר נושים ובאמצעותו לבצע הצעת רכש עוינת לחברת סלע קפיטל נדל"ן, קרן ריט (קרן השקעות במקרקעין) שמניותיה אף הן נסחרות בבורסה. אספן מחזיקה ב- 0.0074% בלבד מהון המניות המונפק של סלע קפיטל.



לפי ד"וחותיה של סלע קפיטל מסוף מרץ 2010, הונה העצמי הוא כ-210 אלף שקל ושווי נכסיה כ-190 אלף שקל. למעלה מ-60% ממניות החברה מוחזקות על ידי גופים מוסדיים שבעלי השליטה בהם הם שמואל סלאבין, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, אלי בן חמו ויצחק סלע הנמנים גם על דירקטורים בחברה. חברת ibi מחזיקה בכ-7% נוספים מהמניות. אין חולק כי מדובר בחברה בעלת יכולת פרעון של חובותיה.




באוגוסט השנה הגישה אספן בקשה במעמד צד אחד לבית המשפט כי יורה על כינוס אסיפת בעלי מניות של סלע קפיטל לשם אישור הסדר נושים. בית המשפט הורה לסלע קפיטל להגיב על הבקשה.
אספן הגישה מטעמה חוות דעת של פרופ' שרון חנס, מומחה בדיני תאגידים לפיו אין מניעה לנקוט בהליך של הסדר נושים לצורך הצעת רכש כופה.



סלע קפיטל התנגדה לבקשה וטענה, בין היתר, כי אין לאפשר למי שמחזיק בשבריר ממניותיה להשתלט עליה השתלטות עוינת באופן שאינו מתיישב עם הוראות הדין כאשר עוסקים בחברה בעלת יכולת פרעון.
סלע גרופ הוסיפה כי אספן יכולה היתה לפעול להשגת מטרתה בדרכים הקבועות בחוק, ואין לסטות מהדרכים הללו.



עוד ציינה סלע גרופ כי נפלו כשלים בהסדר הנושים המוצע והוא לוקה בפגמים וכשלים שאינם מאפשרים את מימושו. פרופ' אסף חמדני, אף הוא מומחה לדיני תאגידים, הגיש חוות דעת מטעם סלע קפיטל ובה הוא ציין כי תנאי להגשת הצעת רכש מניות באמצעות הסדר נושים הוא כי מדובר בהצעת רכש ידידותית ולא כפויה.



רשות ניירות ערך שהגישה את עמדה בעניין סברה כי אין מניעה עקרונית לבצע הסדר נושים גם לצורך הצעת רכש כופה כאשר לא ניתן לבצע את הצעת הרכש באופן אחר. רשות ני"ע ציינה כי בהצעת ההסדר קיימים כשלים ולכן לא ניתן להביא את הצעת ההסדר במתכונת בה הוגשה לבית המשפט.
השופט אורנשטיין מציין כי לא מצא תקדים בפסיקת בתי המשפט בארץ או בחו"ל מקרה בו ננקט הליך של הצעת רכש עוינת באמצעות הסדר נושים.



השופט קובע כי לא ניתן לבצע הליך של רכישת מניות עוינת אלא באמצעות הסעיף העוסק בכך בחוק החברות שקובע מנגנון מובנה בנוגע להצעת רכש כופה וכולל הגנה מפני פגיעה בלתי מידתית בבעלי המניות.



לדבריו "שומה עלינו להיות ערים לסכנות הטמונות בקבלת עמדת אספן, והשלכת הרוחב החמורה העלולה להיגרם כתוצאה מקבלת הגישה הנטענת שכן משמעותה היא שניתן יהיה בקלות יחסית להשתלט על תאגידים בניגוד לרצון בעלי השליטה תוך הפקעת קניינם". השופט הוסיף כי "קבלת עמדת אספן משמעה אחד, הבאת מנגנון רכש כפוי לפי הסעיף העוסק בכך בחוק החברות, ל"אות מתה" בספר החוקים".



השופט קובע כי בהצעת רכש כפויה על המבקש לנקוט במנגנון הייעודי לכך הקבוע בחוק החברות. הוא מסייג בכותבו "אין לשלול מצבים בהם ניתן יהיה לעשות שימוש במנגנון של הסדר נושים לפי סעיף 350 לחוק החברות לצורך הצעת רכש מניות, אך זאת רק שעה שהמבקש אינו בא בגדר הוראות הסעיפים, אך לא במקרה שבו אינו מצליח לעמוד בדרישותיהם, כגון מתקשה בהשגת הרוב הדרוש.



תנאי נוסף לנקיטה בדרך של הסדר נושים במקרים אלה שהמדובר "בהצעה ידידותית" שכן אחרת נמצא בחסר של אותם בלמים המיועדים להגן על בעלי המניות". השופט פסק עוד כי הסדר הנושים המוצע פגום ואין מקום להביאו לדיון באסיפת בעלי המניות. הוא חייב את אספן בהוצאות משפט לטובת סלע קפיטל בסך מאה אלף שקל.



מאספן גרופ נמסר "בכוונת החברה לבחון את החלופות המשפטיות העומדות בפניה, לרבות ערעור לבית המשפט העליון. אנו מתנחמים בכך כי לעת עתה המהלך שיפר את מצבם של בעלי המניות בסלע, הקרן הודיעה על הפחתת דמי הניהול שהיא משלמת למנהליה, ועל הגדלת היקפי הדיווידנדים שהיא מחלקת לבעלי מניותיה, ובכך שיפרה את מצב הציבור המחזיק במניותיה".



את אספן ייצג עו"ד עופר שפירא. סלע קפיטל יוצגה עורכי הדין מיה ליקוורניק, ישראל פפר, טלי מנשה, לירן בר-שלום ואדם שפירא ממשרד מיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדויין.