כשמונה ח"כ מיכאל איתן לשר "המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור" בעת הקמת ממשלתו המנופחת של בנימין נתניהו, עורר המינוי גלי צחוק ולעג. אבל הלעג לא היה במקומו - כי אין דבר שהציבור זקוק לו יותר משר שרואה רק את טובת האינטרס הציבורי.
השבוע ניתנה לשר איתן הזדמנות להפגין את אחריותו לציבור הרחב. השר יושב בוועדת השרים לחקיקה, שהיתה אמורה לדון בהצעת חוק שנועדה לקדם את התחרות בשוק כרטיסי האשראי ולשפר את מצבם של עשרות אלפי עסקים קטנים. מדובר ברעיון שמתגלגל כמה שנים במשרד האוצר, ברשות ההגבלים, בוועדות שונות ובבנק ישראל, ונועד להפחית את העמלות שמשלמים בתי העסק לחברת ישראכרט עבור עסקות שנעשו באמצעות כרטיסי אשראי שמנפיקה החברה. ישראכרט הצליחה בשנים האחרונות לטרפד את היוזמה הזאת שוב ושוב.
ניתן היה לצפות שחברי ועדת השרים לחקיקה יכירו היטב את הנושא וידונו בו כשהם כבר שולטים בו. ואם לא כל השרים, אז לפחות השר הממונה על שיפור השירות לציבור. אבל השר איתן תבע לדחות את הדיון בנימוק שהוא רוצה "ללמוד את החומר". מדוע? משום שלפני הישיבה פנה אליו מנכ"ל ישראכרט, דב קוטלר, שנאבק כדי לשמר את המצב הקיים - שמזרים לישראכרט רווחים אדירים ומעמד מונופוליסטי בסליקת כל העסקות שנעשו באמצעות כרטיסי החברה בבתי עסק - וביקש ממנו להימנע מאישור החוק. "נשמח אם תציל מותג ישראלי", כתב קוטלר לשר איתן ולשאר חברי הוועדה.
אשראי בישראבלוף
זו כמובן דמגוגיה זולה, או שמא ישראבלוף. פתיחת השוק לא תחסל את ישראכרט, אלא רק תיצור שוויון בין מצבן של כל חברות האשראי ותשפר את כושר המיקוח של בית העסק. אין כמו מפגן פטריוטי כמו זה של קוטלר כדי לשכנע את השרים לדחות את ההחלטה.
אילו היו עושים שיעורי בית, היו מגלים שאותו קוטלר שימש לפני כמה שנים טובות מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי המתחרה, כאל, ואז הוא דרש לפתוח את השוק לתחרות. בדרך עקיפה, קוטלר הוא אחד מהאנשים שדחפו לחקיקת החוק הזה, אבל כעת כשהוא נמצא בצד השני של המתרס הוא מנסה לטרפד אותו. קוטלר החליף נאמנות ופוזיציה, וזה מתבקש, אבל כעת מתברר שגם השר איתן מחליף נאמנות ופוזיציה ובמקום לקדם את עניינו של הציבור, הוא בוחר ללכת עם מונופול הסליקה של ישראכרט.
מקורות ההכנסה של חברות כרטיסי האשראי (הנשלטות על ידי הבנקים) הם ריביות על האשראי ועמלות שונות שהן גובות מהצרכנים המשתמשים בכרטיסים ומבתי העסק. בעוד שהלקוחות יכולים לבחור באיזה כרטיס להשתמש (לאומי קארד, ויזה כאל, ישראכרט או אחרים), לבתי העסק יש מגבלה. הם מחויבים לעבוד עם ישראכרט בכל הקשור לסליקת עסקות שנעשו בכרטיסי החברה. לו היה שוק הסליקה נפתח לתחרות כך שכל חברת כרטיסי אשראי תוכל לסלוק את כל סוגי הכרטיסים, לרבות ישראכרט, מצבם של בתי העסק היה משתפר וגם של הצרכנים, כי העמלות היו יורדות.
זה כל החומר, השר איתן. אין הרבה מה ללמוד מכאן. רק צריך להחליט אם אתה בצד של הציבור או בצד הנוכחי של קוטלר.