איך מודדים תרומה טובה

>> באחרונה פורסם דו"ח ראשון מסוגו על מניעת אלימות נגד נשים על ידי ארגון מידות, הפועל לקידום האפקטיביות של תורמים ועמותות. בדרך כלל בודק הארגון עמותות, וזו הפעם הראשונה שהוא בוחן מגזר שלם.

הנתונים בדו"ח קשים, במיוחד למי שמבין שכל מקרה פרטי הוא חורבן נוראי לאשה ולילדיה. במקביל, הדו"ח מעלה ממצאים הנוגעים דווקא לתורמים שמממנים את פעילות העמותות בתחום. השורה התחתונה היא שנראה כי התורמים (ובהם הממשלה היא המממנת העיקרית) אינם אפקטיביים. למה? רוב התורמים בישראל תורמים מהלב, ולא שואלים את עצמם אם כספם יוכל להשיג את התשואה החברתית המרבית. להבדיל, כשאנו משקיעים כסף למטרה עסקית, הרווח שלנו ייגזר מכך שהחברה תתפתח ושוויה יגדל בזכות השקעתנו. מדוע, אם כך, לא נחשוב במושגים דומים בבואנו לתרום?



אנו תורמים, וחושבים שבכך סיימנו את תפקידנו. התוצאה היא שלעתים הכסף שלנו אינו משיג את התשואה החברתית הרצויה, ואינו אפקטיבי. לדוגמה, כפי שעולה מהדו"ח, מי שתורם לארגונים שמסייעים לנשים נפגעות אלימות אינו מבקש מארגונים אלה לספק ממצאים ונתונים בדבר תוצאות פעילותם החשובה, וגם אינו מוכן לממן את התשתית הארגונית הנדרשת לאיסוף נתונים אלה. כתוצאה מכך, חלק מהארגונים פועל בעלטה ואינו יודע אילו מהתוכניות הפועלות מצליחות ואילו לא.



באחרונה שוחחתי עם מנהלת מקלט לנשים מוכות, ושאלתי אותה כמה מהנשים שבטיפולה (רובן שוהות במקלט תקופה של חודש עד שישה חודשים) מצליחות להשתקם. תשובתה היתה שאינה יודעת. אם כך, כיצד תדע אם הדרך שבה היא מסייעת לנשים אלה טובה ומועילה? דוגמה נוספת נמצאת בסעיף התקציבי של הממשלה ל-2009, המיועד לסיוע לנשים לאחר צאתן ממקלט לנשים מוכות. הסכום המוקצה לסעיף זה הוא אפס שקלים.



ההשקעה הציבורית בנשים המטופלות במקלט עונה על הצרכים, גם אם הבסיסיים ביותר. ואולם דווקא עם החזרה לקהילה זקוקה האשה לתמיכה, לסיוע בכלכלה, לייעוץ משפטי והכוונה לדיור ולתעסוקה. היעדר כל עזרה בשלב קריטי זה מסכן את כל ההשקעה שניתנה עד כה, ובמקרים רבים זו יורדת לטמיון. הדבר העצוב הוא שאין זו רק שאלה של כסף, אלא של חיים של נשים וילדיהם.



הכותב הוא מנכ"ל מידות, שיקוף ודירוגי מלכ"רים